הח"כים בדילמה: מה לעשות בתוספת השכר?

כשהעם מתפרק מול הגזרות, קשה להאמין שנבחרי הציבור מעזים לקבל תוספת לשכרם. ואם כבר, אז למה שלא יתרמו את התוספת השערורייתית הזו?

גיא מרוז | 4/1/2013 9:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: מרוז פלייס
המדור מוקדש לחברי הכנסת, לשרים הבכירים ולנשיא, שלא יודעים מה לעשות עם תוספת השכר שקיבלו והם ממש במצב של התלבטות אקזיסטנציאליסטית איומה.

אתם זוכרים למשל שחברי הכנסת נמצאים בפגרת בחירות מיוחדת, שאותה קיבלו יום אחד אחרי ששבו מפגרת הקיץ או איך שלא קוראים לפגרה הקודמת? אז אולי ניצן הורוביץ ואריה אלדד עובדים קשה. על מה דליה איציק מקבלת עכשיו תוספת של 1,000 שקלים? על מה דניאל בן סימון מקבל? ואיך בדיוק תתאייד היוזמה של יחימוביץ' לבטל את התוספת? הרי ברור שזה לא יקרה. זה מצריך עבודה וזה לא יקרה. אבל יופי של כותרת.
 
מליאת הכנסת. מה שהיה הוא שיהיה
<br/>
מליאת הכנסת. מה שהיה הוא שיהיה
 צילום: פלאש 90

למה הם לא תורמים את זה, אגב? למה לא לתרום את התוספת השערורייתית הזו?

והנה אני חוסך לכם את השאלה. אני מרוויח יותר מחבר כנסת. אני גם עובד הרבה יותר קשה מחלקם הגדול, אבל כן, פעם או פעמיים בחודש אני מרצה בהתנדבות במקומות שאליהם אני מוזמן, תלוי בדרישה. אשתי ואני מנהלים בהתנדבות את "קו הידידות" כבר שנים, אבל כסף באופן ישיר אני תורם בהרצאות. אני עושה את זה כי זה מסב לי אושר גדול.

אני מספר את זה כי אני בטוח שיהיו לפחות שלושה אנשים שיקראו את זה ויחליטו גם להתנדב ובעיקר כי נמאס לי לשמוע על הפוליטיקה החדשה ולקבל את הסירחון הישן, כי נמאס לי לקרוא את הכותרות האלה ולא להאמין שאנשים נורמליים מעזים לקבל תוספת כשהעם מתפרק אל מול הגזרות, כי עוד שלושה שבועות יהיו כאן הבחירות הכי חשובות, ומה שהכי חשוב הוא שמה שהיה הוא שיהיה.

אז הנה חידה: האם יבוא יום שבו נפסיק להיות מטומטמים מול השיגעון הזה? התשובה בסוף הטור.
המצוק הפיסקלי

ברשותכם, כמה שאלות בעניין המצוק הפיסקלי:
- מישהו יודע בדיוק מה זה המצוק הפיסקלי? אם כן - שיצביע!
- זה שהצביע - למה לשקר סתם ליהודים? לא כואב הלב?
-

זהו, נגמרו השאלות. תודה לכל אלפי המילים שנכתבו על משהו שהיה ברור שלא יקרה, אבל היה כיף
ולהתראות בפסגה  הנומינלית או בקילימנג'רו הדיפרנציאלי.

כמה עניינים שצריך לסדר ב-2013

תאונות הדרכים. מי שנוהג כמוני לקרוא את המדור הזה מדי שבוע יודע שהקדשתי המוני מילים לתאונות הדרכים. הייתה לי גם תוכנית מסודרת שתביא לירידה של לפחות 50 אחוזים בתאונות ובהרוגים. חלקים ממנה אומצו על ידי שר התחבורה המצטיין (לא פחות), מר ישראל כץ.

השנה הושגה הירידה המשמעותית ביותר במספר ההרוגים, ועם עוד כמה תיקונים אפשר לחולל שמות במספרי המוות האלה. אני מצדיע להישגים ומתפלל שילכו עוד כמה צעדים באכיפה עד לניצחון מוחץ.
רישיון עסקים. בשבוע שעבר שוב התחולל אסון במקום שעבד ללא רישיון עסק. איש אחד נהרג ועוד כמה נפצעו במקום שעבד ללא אישור כיבוי אש. יש עוד עשרות אלפי עסקים כאלה ברחבי הארץ. כל כך פשוט לסדר את העניין הזה.

זוכרים שהיה לנו אוברדרפט ללא גבולות ואמרו שאי אפשר אחרת? זוכרים איך ביום אחד הפכו את זה? זוכרים שפעם לא שילמנו רפורטים כי לא שלחו לנו, לא מצאו אותנו ולא ספרנו אותם? זוכרים איך ביום אחד הפכו גם את זה? זוכרים איך התעללו בניצולי שואה עד לפני כמה שנים והיום מתעללים רק קצת? תחשבו כמה פשוט לא לתת לעסק להיפתח ללא רישיון. תחשבו איך ביום אחד כמה פוליטיקאים חרוצים יכולים להציל חיי אדם ולהפוך הפקרות לשפיות.

ועוד עניין קטן לסדר ב-2013. אפשר להפסיק עם הסרטן? הבנו, הפנמנו, נשברנו. תודה וסליחה.

מחיאות כפיים סוערות

זו פינה חדשה שאני שוקל לייסד כאן ושכל עניינה הוא להחמיא למישהו שהיה ממש מצטיין. והפעם מחיאות הכפיים הסוערות מופנות לאיתן כבל, שבעיקר בזכותו נכנס השבוע לתוקף החוק שאוסר יבוא מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים. איתן כבל הוא איש טוב, לא בפעם הראשונה, אבל מדי פעם, כשהוא לא במילואים, צריך גם לספר לו על זה. העם מריע.

שיחות עם כלב

כלב: אתה מוכן להפסיק לזמזם? אני במצב רוח מאוד רע!
אני: מה קרה? שוב צפית בריאיון של ניסים משעל עם בנט?
כלב: לא, נטלי עטיה והאלוף רוסו נפרדו. ואני הייתי בטוח שתצא משם משפחה, אפילו חשבתי לבקש מהם לאמץ אותי. כל החלום הזה נגמר עכשיו.
אני: חשבת לעזוב אותנו ולגור עם הזוג עטיה ורוסו? מה זה אומר לגבי הנאמנות שלך אלינו? הכול העמדת פנים?
כלב: ממש לא. אני לא מסתיר את חוסר החיבה שלי אליכם, במיוחד אליך.
אני: למה אתה לא אוהב אותי בעצם?
כלב: משהו בכללי, קשה לשים בדיוק את האצבע, גם לא תספיק אצבע אחת...
אני: בסדר, תעבור לזוג עטיה ורוסו, זו מדינה חופשית.
כלב: כאמור, החלום הזה נגוז. עכשיו זוז, אתה מסתיר לי את פייגלין משתטח על הר הבית ביד אחת, מעביר ערבים לסעודיה ביד השנייה ובועט בטיבי תוך כדי. זוז!

בשורה משמחת

הבולגרים מאוד מתאמצים למנוע הגירה שלילית והם קוראים להמונים להגיע אליהם ומחלקים שפע הטבות. כדאי!

בשורה פחות משמחת

במסגרת ההטבות, כך פורסם, הפרוצות שלהם הן משובחות ביותר ונמצאות בהישג יד. למי שלא ממש הבין - זונות חופשי בחצי חינם. כן, אין ספק שהעולם שלנו הוא עולם מתקדם, מתחשב ומעולה!


התשובה: לא זאת השאלה. השאלה היא אם מתישהו יגיע מנהיג חכם, רחום ומקסים באמת.

meroz.guy@gmail.com

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים