התשדירים משעממים, אבל אחרי הבחירות יהיה מעניין פחד
אז מה למדנו משידורי התעמולה? שיחימוביץ' מקפיאה (יתרון במו"מ מול "טאפרוור"), שנתניהו יודע איפה הכותל (הוא לא בנה אותו?) ושאיילת שקד כוכבת (בקרוב: חלטורות עם אורי אורבך)
לפני שנה וחצי יצא לי להיות ברומא בזמן סופה לא מתוכננת בתקופת הסתיו. כל האימפריה הזו קרסה בן רגע. שכונות הוצפו, אנשים נהרגו ושדות תעופה נסגרו בסופה דומה מאוד לזו שהייתה כאן השבוע. המדינה שלנו יכולה לחולל דברים איומים ונוראים, אבל לפעמים צריך להתבונן בהשתאות ולהגיד, וואלה, השתפרנו. לא הרבה, אבל אנחנו בדרך. אני מתנצל על טוב הלב, שהגיע באופן לא מתוכנן. כנראה שאני מתרכך.
והנה חידה: אם לא הגעתם לעבודה בגלל הסופה והפקקים, לא תקבלו שכר על אותו יום. אבל מה קורה אם נתקעתם בעבודה ולא הצלחתם לצאת הביתה? האם תקבלו שעות נוספות? התשובה בסוף הטור.
מילים אלה נכתבות אחרי ערב שידורים אחד, ואולי טוב שכך. לא, לא היה זוועה, אבל היה קצת אידיוטי, לא? אז שלי היא גם בת של ניצולי שואה וגם מבשלת ומקפיאה יפה את האוכל. המידע הזה כמובן יעזור לה מאוד כשתנהל משא ומתן עם חברת הקופסאות של "טאפרוור" או משהו.
הבנו שוב שזהבה גלאון היא נהדרת, אבל לצערי העצום היא תמיד שוכחת להביא את הכריזמה כשהיא באה לטלוויזיה.
הבנו שלא נצליח להסתדר בלי מופז, ששווה הרבה יותר מכל דרדק אחר בכנסת, ושנתניהו יודע בול איפה הכותל, יכול להיות אפילו שהוא בנה אותו. או ליברמן. אחד מהם בטוח. בעזרת השם כמובן!
ויש
וגם אני ריחמתי על מופז, לא רק אתם. זה לדעתי הטרנד לשבועיים הקרובים. בואו נצביע לו כי זה כל כך עצוב שהלב היהודי שלנו לא יכול לעמוד מנגד.
והיה משעמם כבר בערב הראשון. בדרך כלל זה מתחיל בערב השלישי. לא נורא, יהיה מעניין אחרי הבחירות, מעניין פחד. או אולי רק פחד?
הנה כמה מילים על פרשת הרפז: 1. משעמם. 2. נורא משעמם. 3. מחפיר כמה שזה משעמם. לפני שאתם תולים אותי בגין חוסר הרגישות שלי להתנהלות המחפירה בלשכות הכי חשובות בישראל, לפני שאתם סוקלים אותי בעוון חוסר הבנה לממדי האסון, בעצם ה"מלחמה" בין הרמטכ"ל ירום הודו לשר הביטחון ירום הודו לגמרי, הרשו לי להסיר את מעטה הצביעות:
1. כאילו שמישהו לא ידע שככה מדברים בלשכה אחת על לשכה אחרת. 2. כאילו שמישהו חשב שבצבא קורה משהו שלא קורה בשאר המדינה. 3. כאילו שמישהו חשב שברק או אשכנזי הם אנשי מופת טהורים. 4. כאילו שלא ידענו כמה אנחנו רקובים. אז עכשיו בואו נגלגל עיניים ביחד, בואו נשתאה למראה הפוטשים, ההכפשות, הרכילויות והגועל הכללי. וכן, שיהיה בכיף, ואל תשכחו להגיד: זוועה, אסון, איבוד הדרך והסוף לתמימות. עד הפרשה הבאה כמובן.
שיץ - להלן שלי, יאיר וציפי - בסוף לא יהיו המתחרים של שלישיית מה קשור. בפגישה (המיותרת) לא חלה התקדמות (מיותרת), ואיש לא הסכים שם על כלום (מיותר לציין).מנגד, שלי כנראה הביאה בישולים, ציפי הביאה תקווה ויאיר שילם. מזמן לא היו כל כך הרבה אנשים די מעולים בסיטואציה כל כך אידיוטית.
אז הנה כמה נבואות לגבי מה שיקרה אחרי הבחירות: 1. שלי לא תיכנס לממשלה, למעט אפשרות שהיא כן תיכנס. 2. לפיד לא יהיה שר בממשלה, אלא אם יציעו לו להיות שר בממשלה. 3. ציפי לבני תביא את התקווה, אלא אם בסוף יתברר שאין תקווה. 4. אם כל זה לא יקרה, יקרה משהו אחר. אלא אם לא. איזו עבודה נהדרת יש להם, אה?
אנחנו מתנצלים, אבל השבוע אין שיחות עם כלב כי הוא שבור לנוכח מצבו של מופז ולא מפסיק לבכות.
הרב עובדיה הודיע שהוא שוקל לעזוב את הארץ.
הוא יעשה את זה רק אם יגייסו בני ישיבות בהמוניהם. מכיוון שזה לא יקרה, אנחנו צפויים לעוד הרבה שנים ושנינויות מהאיש המקסים הזה.
התשובה: בטח, וגם פרחים לשבת ובקבוק שמפניה.
meroz.guy@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם