לא מצביעים? אתם גרועים כמו המשתמטים מהצבא

קצת מגעיל אותנו לטבוע לבד בשלל הקיטורים על כמה שרע כאן, כשחלקכם הולכים לים במקום להצביע. וגם: איך הפוליטיקאים יסבירו את ההבטחות שיפרו אחרי הבחירות?

גיא מרוז | 18/1/2013 7:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: מרוז פלייס
המדור מוקדש השבוע לקולות הצפים. חברים, נמאסתם. נמאס לנו מהציפה שלכם, נמאס לנו מההתלבטות שלכם, הגעתם לנו עד כאן. המדור גם מוקדש לאלה שהחליטו (שוב?) לא להצביע. אתם גרועים בדיוק כמו המשתמטים משירות צבאי.

להיות שותפים בנטל זה גם לקחת חלק בקביעת הדמויות שינהלו כאן את העניינים. כל העניין הזה של ללכת לים ואחר כך נראה התחיל קצת להגעיל אותנו. מי שילך לים במקום להצביע, אולי עדיף שיטבע כי נמאס לנו לטבוע לבד בשלל ההאשמות והקיטורים על כמה שרע כאן. משתמטים - נמאסתם.

והנה חידה: אם העבודה באמת תביא 25 מנדטים, הליכוד יביא 38, ובנט יביא, לפי דבריו, 16 ואמנון יצחק לפחות עשרה וקדימה שבעה ומרצ, מה שבע? שמונה! האם יגדילו את מספר חברי הכנסת ל-200 או שאמנון יצחק ישב על הברכיים של אלי ישי? התשובה בסוף הטור.
צילום רקע: דודו גרינשפן, עיבוד תמונה: ג'רמי מלכיאל
מכוכבי השבוע. עוד דקה הם חוזרים להקיא עלינו צילום רקע: דודו גרינשפן, עיבוד תמונה: ג'רמי מלכיאל
סוף שבוע אחרון של תמימות

עוד דקה זה נגמר. עוד דקה הם חוזרים להקיא עלינו. עוד דקה אנחנו כבר לא אזרחי הכבוד, אנחנו משהו לדרוך עליו, שלא לומר לירוק

עליו. מי אתם שתדרכו עלינו? אני אגיד לכם מי אתם, אף שאין לי את קולו המרשים של אורי גבריאל (הפתעת הבחירות באופן ברור).

האספסוף

אתם, כלומר אנחנו, העם, אספסוף, שבדרך כלל מפריע לרכבי השרד לעבור בדרך לעוד ישיבה חשובה. פעם בשלוש-ארבע שנים המנהיגים נוטים לחייך לאספסוף כדי שיחשוב שהם, המנהיגים, מחבבים את האספסוף.

אז סליחה שאני מביא את הבשורות הרעות: המנהיגים, לו רק היו יכולים טכנית, היו משתינים על האספסוף. עוד דקה הם יתחילו, אולי לא פיזית, אבל מטפורית. ומה אנחנו נלמד מזה? כלום. בכל פעם מחדש נהיה הראשונים לתת את הלחי השנייה כי זה מה שהכי מאפיין אותנו, האספסוף: הפשטות, הטמטום, חוסר היכולת לראות כמה צעדים קדימה. בדיוק לשם כך אנחנו אספסוף והם לא.

האם טוב לנו? לא ממש. אבל אנחנו לא מתרגשים כי כאספסוף, רגשותינו אינם משהו. אנחנו מחוספסים כאלה, ללא המון תחושות, רק קצת. ומה יהיה? לא באמת אכפת לנו. כי אנחנו, נכון, אספסוף.

כל ההסברים שאחרי

הנה כמה אפשרויות לכמה הסברים שנשמע אחרי שמיטב מנהיגינו יעשו בדיוק הפוך ממה שהם הודיעו שיעשו. נתחיל בגברת יחימוביץ'.

יחימוביץ'

היא הודיעה באופן הכי ברור שלא תיכנס בשום תנאי לממשלתו של נתניהו. הנה הודעת המילוט:

1. הגיעו לביתי השבוע כל ראשי המפלגה, גם כאלה שכבר פרשו, אפילו רבין הגיע, וביקשו ממני למען העם, למען המדינה, למען חתולי הרחוב וניצולי השואה, להיכנס לממשלתו של נתניהו ולשים את החשבונות האישיים בצד. החלטתי להיענות לבקשה. במיוחד נגע ללבי שרבין החליט לחזור לחיות רק כדי לבקש ממני את הבקשה הזו.

2. עוד אופציה: החלטתי להיענות לצו התנועה.

3. עוד אפשרות: החלטתי להיענות לצב.

נתניהו

רק השבוע הודיע הוד רוממותו כי לא יעלה מסים, ואין שום בעיה בגירעון. הנה הסבריו למעשים הפוכים לחלוטין:

1. השבוע הגיעו לביתי ראשי המשק, התעשייה וחבר טוב של שרה, נפתלי, וביקשו ממני, לאור המצב הפיסקאלי, להעלות את המסים אבל רק לתקופה קצובה של כמה שיתחשק לי. אז אנחנו נעלה את המסים, אבל בעצם המשמעות היא שאנחנו מורידים אותם. אני לא יכול כרגע להסביר את המהלך כי אתם כאמור מטומטמים מדי, אבל תסמכו עליי שגם אחרי שהמהלך ייגמר, לא תבינו כלום מאותה סיבה: טמטום כללי של רובכם.

2. עוד אופציה: לא אמרתי שלא אעלה מסים, אמרתי שלא אעשה סמים, ורביב קרוקר שוב עיוות את דבריי.

לפיד

לפיד הודיע השבוע שלא ישב בממשלה לבד עם חרדים, ולא יהיה בממשלה שלא תגייס חרדים. הנה הסבריו למה ישב בממשלה עם ש"ס:

לפיד: אצלנו, בפוליטיקה החדשה, לא מסתירים את העובדות. נכון, שיקרתי, עליתם עליי, אבל זאת הייתה הפעם האחרונה. מי שיקרא את התקנון שלנו יראה שמותר למנהיג המפלגה לשקר פעם בשמונה שנים, ורק בסוף הקדנציה השלישית הוא יכול רק לבלף. אתה לא שואל כלום על העסקים הקטנים? יופי.

שיחות עם כלב

כלב: ראיתי שבשבוע שעבר צנזרת את כל השיחה איתי.
אני: אני לא יכול לכתוב ולספר על הגילויים שלך בתקופה שהיית הכלב של שרה נתניהו, לא אצלי.
כלב: ולמה לא יכולת לפרסם שמופז דרך עליי ואני לא הגבתי?
אני: כי אין לך הוכחות?
כלב: אז אני מניח שאת הגילוי האחרון שלי על הסקס הפרוע שהיה בפגישה של השלישייה מחקת מזמן?
אני: אתה לא באמת חושב שמישהו יאמין שהיה משהו בין יחימוביץ' ללבני ולפיד, נכון?
כלב: אני מנסה להעיר את מערכת הבחירות. יאללה, עוף לי מהעיניים, אתה מסתיר לי את אמנון יצחק מוכר את הרב עובדיה בשקל, זוז!

בשורה משמחת

השר הירשזון השתחרר מהכלא אחרי שלוש שנים וחצי.

בשורה פחות משמחת

הבן שלו אולי ייכנס. מסורת זו מסורת.

התשובה: לא זאת השאלה, השאלה היחידה היא כמה כמה? מזמן לא הייתי כל כך מתוח.

meroz.guy@gmail.com

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים