בחירות

מה נפתלי בנט מנסה להסתיר מכם?

כשבוחנים לעומק את תכנית הפלאים של "הבית היהודי", מתברר שהסרטון הקליט מחפה על מציאות מורכבת הרבה יותר

איתמר בן דוד | 18/1/2013 10:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
קשה להיות אזרח במדינה דמוקרטית. מפסידים יום עבודה, הולכים לקלפי, מחכים בתור, נזכרים שצריך להביא תעודת זהות, חוזרים הביתה, הולכים שוב לקלפי, שוב תור, קח מעטפה ופתק, נכנסים מאחורי פרגוד – סיפור שלם. הבעיה קשה עוד יותר כאשר מנסים להבין מהם באמת המצעים של המפלגות השונות, ועוד מסתבכת כשמנסים להבין עד כמה המסרים שלהם אמינים.
נפתלי בנט. חצאי אמיתות בסרטון
נפתלי בנט. חצאי אמיתות בסרטון צילום: ראובן קסטרו


לפיכך, לא פלא שרבים מסתפקים ברושם שטחי, ונותנים את אמונם (ואת קולם) למי שנשמע רהוט וידען – גם אם הקשר בין דבריו לבין המציאות רופף למדי. הדוגמה הטובה ביותר לכך במערכת הבחירות הנוכחית היא מצע מפלגת "הבית היהודי" ודברי העומד בראשה, נפתלי בנט.

בונים על חוסר ההבנה
לאחרונה פרסמה "הבית היהודי" את "תכנית ההרגעה" שלה בסרטון מצויר וחביב, המשלים את המצע המפורט באתר האינטרנט. לדברי המפלגה מדובר בתכנית חדשה לניהול הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. הם טוענים שניתן לספח את שטחי C ולהעניק אזרחות או תושבות ל-48,000 הפלסטינים החיים בהם – וכך למנוע את חזרת הפליטים הפלסטינים לגדה המערבית, להשתיק את הקולות בעולם הזועקים "אפרטהייד" ולשמור על ביטחון מדינת ישראל מפני הסתננות של פלסטינים ומפני ירי.

הסרטון הקליט והעשוי לעילא, בתוספת דמותו הכריזמטית של בנט, שכנעו אזרחים רבים (לפחות על פי הסקרים) שלמפלגת "הבית היהודי" יש תשובה מנצחת לבעיה הבוערת ביותר של מדינת ישראל בעשורים האחרונים.

אלא שבמבט מעמיק יותר מתברר כי הסרטון מקפל בתוכו חצאי אמיתות במקרה הטוב, והונאה במקרה הרע. הצרימות הללו אינן ניכרות לעין במבט ראשון, ועל כך מסתמכים כנראה ב"בית היהודי", אך כמי שמצוי בתחום ברצוני להצביע על הסדקים העמוקים הנפערים בתכנית המושלמת כביכול.

על גיאוגרפיה ודמוגרפיה
אנשי "הבית היהודי" מציגים בסרטון את שטחי C כשטח נפרד לחלוטין משטחי A ו- B (או שהם מניחים שכל אזרח ישראלי זוכר בעל פה את מפת הסכמי אוסלו). אך האמת היא ששטחי A ו-B יוצרים למעלה מ- 150 איים בתוך האוקיינוס הכחול של שטחי C, המהווים 60% משטחי הגדה המערבית.

ומה בנוגע למספר הפלסטינים שם? ההערכות המוסמכות מדברות על מספרים גבוהים הרבה יותר, קרוב יותר ל-100,000, וחלקן אף סבורות שמדובר ב- 150,000 תושבים (כמו הערכת האו"ם מ-2011). כאן מופיעה הסתירה הראשונה בתכנית: מצד אחד אנשי "הבית היהודי" מתריעים מפני הסתננות של פליטים פלסטינים לגדה המערבית וממנה לישראל, ומאידך הם מעניקים במו ידיהם תושבות/אזרחות ישראלית לעשרות אלפי פלסטינים.

הם כנראה שוכחים שלאותם פלסטינים תהיה זכות להתחתן עם מי שירצו, ובכך להעניק תושבות לבני זוגם (משכם, טול-כרם, חברון וכו'), וילדיהם יהיו גם כן תושבים או אזרחים בישראל. מעבר לכך, מדובר בתקדים מסוכן ביותר, מעין פתיח לאזרוח של עוד פלסטינים המתגוררים באזורי חיץ שישראל תבקש לספח, ובכך יעלה מספר הפלסטינים אזרחי ישראל – תרחיש שלבטח אינו עומד בראש סדר העדיפויות של מצביעי המפלגה.



ניתן לתהות גם לתהות מדוע שישראל, שמשנת 1948 לא מוכנה לקבל לשטחה פליטים פלסטינים, תסרב לקבל כניסת פלסטינים לשטחי הגדה והרצועה, שמקובלים בכל העולם כשטחי המדינה הפלסטינית. הרי בכך היא משיגה את הישגה החשוב ביותר, עליו רק יכלה לחלום עד עתה – ביטול זכות השיבה לתוך הקו הירוק.

מה עם החצי השני?
גם אם מתעלמים ממה שיש לישראל להפסיד ממהלך הסיפוח, נראה ש"הבית היהודי" סבורים שהם יכולים להיטיב עם הישראלים החדשים – קרי, האוכלוסייה המסופחת. לפי הנחתם הפלסטינים בשטחי C יקבלו תעודות כחולות, השאר ייהנו מחופש תנועה, אולי אף ישלחו מכתבי תודה, והעולם יתרגל לבסוף.

אלא שבכך מתעלמים ב"בית היהודי" משתי האינתפאדות ומשפע אירועים אלימים ואזרחיים, שהעידו על סירובם של פלסטינים להכיר בשלטון ישראלי מכל סוג, ובכך שהשטח כיום נפיץ ביותר בשל הקיפאון המדיני – וכמובן, אף מילה על הזעם שצפוי להתלקח לכלל אלימות בעקבות צעד גורלי כמו סיפוח שטחי C.

הם גם מתעלמים מהעובדה שהעולם לא מכיר באפשרות לספח שטחים בכוח, ולא נראה שהוא עתיד לשנות ממנהגו זה (מה גם שלפני חמש דקות הכיר האו"ם כמעט פה אחד במדינה הפלסטינית כמדינה משקיפה).
 



שלום לביטחון
נקודה שלישית שנותרת בגדר תעלומה בתכנית היא ה האופן שבו מתכננים ב"בית היהודי" לשמור על ביטחון המדינה, נקודה שהם מדגישים שוב ושוב. על פי הסרטון, התכנית תאפשר לפלסטינים "רציפות תחבורתית". מכיוון שלדבריהם אין בכוונתם לרשת את כל הגדה המערבית בגשרים ומנהרות, נראה שהם באמת מתכוונים לפתוח את כל המחסומים הקיימים.

מה שמעניין הוא מה יעשו ברגע שפיגועי הירי וההתאבדות הראשונים, שבוא יבואו בתגובה לסיפוח, יצאו משכם ומג'נין. האם גם אז תתאפשר "רציפות תחבורתית", או שהאיים הפלסטיניים יהפכו למכלאות בשליטה של ישראל?

טענה נוספת היא שב"בית היהודי" רוצים למנוע זליגה של שלטון חמאס לשטחי הגדה המערבית. הם כנראה שוכחים שחמאס נבחר ברוב קולות בבחירות דמוקרטיות לחלוטין ב-2006 וקיבל למעלה משבעים מושבים בפרלמנט, בעוד שהפת"ח קיבל פחות מחמישים. חמאס הוא העם הפלסטיני, וגם אם הוא אינו חמוש בגדה המערבית, הוא עדיין בלבבות האנשים. דווקא פעולות סיפוח מסוג זה עלולות לערער לחלוטין את הקו המתון, באופן יחסי כמובן, של פת"ח. כך או כך, אין בידי "הבית היהודי" לעשות הרבה בנידון.

טיעון נוסף, די בלתי ברור, של "הבית היהודי" הוא שיש ארבעה אזורים שמהווים "נקודות חיונית לביטחונה של ישראל". אחת מהן היא הבקעה, שאמורה לשמש כמחסום גיאוגרפי מפני פלישת טורי טנקים של "האויב" (הכולל גם מדינות ידידותיות, כמו ירדן).

על כך ניתן לומר שבתור "המפלגה הקרבית ביותר" "הבית היהודי" אינה מעודכנת במודיעין צבאי בסיסי: אין כל צפי בעתיד הנראה לעין לטורי טנקים המתקדמים לישראל מאיראן, או מכל מדינת אויב אחרת. אסטרטגיית הלחימה שאימצו הערבים, ואחריהם איראן (גם בשל הריחוק הגיאוגרפי) היא "ירי מנגד", כלומר, ירי טילים. כך הם מקזזים את עליונותה של ישראל באוויר (מטוסים ומזל"טים) ובתמרונים צבאיים ביבשה (טורי טנקים ויחידות קומנדו).

מפלגת הבית היהודי.
מפלגת הבית היהודי. "דין נצרים כדין תל אביב" צילום: ראובן קסטרו
אזורים חיוניים נוספים, לדעת המפלגה, הם מעלה אדומים וגוש עציון. והאזרח הפשוט תוהה: מדוע הם חיוניים ובית אל, עפרה, שילה ועלי אינם חיוניים? ומה לגבי אריאל? ל"בית היהודי" הפתרונים. אזור חיוני שלישי הוא "גוש נתב"ג", כפי שהוא מכונה בפי "הבית היהודי".

מהו אותו גוש? היכן הוא? מהיכן המושג הזה? מדוע סבורים ב"בית היהודי" שהוא בשטחי C? נתב"ג מרוחק עשרה קילומטרים בקו אווירי מהכפר הפלסטיני הקרוב ביותר, בודרוס. הוא לחלוטין לא מחוץ לשטחי הקו הירוק וכלל לא בשטחי C. ייתכן שיש כאן ניסיון להטעות ולתת תחושה שהתכנית מגנה על הבית של אנשי המרכז – תושבי יהוד, אור יהודה, קריית אונו ושוהם – ובכך להוכיח ש"דין נצרים כדין תל אביב".

תקופת היובש
ב"בית  היהודי" טוענים שאקוויפר ההר מספק חמישים אחוז ממי השתייה בישראל, אך בפועל אגן ירקון תנינים, החלק האיכותי העיקרי מאקוויפר ההר המשמש את תושבי מרכז הארץ, מספק רק כ-20% מצריכת המים בישראל.

נוסף על כך, על פי הסכמי אוסלו כבר עכשיו רשאים הפלסטינים לשאוב מים מאגן הניקוז המזרחי של יהודה ושומרון (זה הזולג לעין פשח'ה ולמעיינות הגלבוע), והם אכן עושים זאת במרץ רב. גם כאן אפוא ניכר ניסיון הטעיה, שכנראה נועדה להפחיד את הציבור בנושא רגיש במיוחד במדינתנו השחונה.

לא אח של כולם
לבד מהכשלים בתכנית המדינית, ראוי לתת את הדעת לעוד שתי נקודות מוצנעות יחסית במצע של "הבית היהודי". בנט מציג עצמו כממלכתי וכדמוקרט, אלא שבדמוקרטיה של "הבית היהודי" יש לפקח על התקשורת ו"לאזן" אותה – פעולה בלתי דמוקרטית בעליל. אם לא נעים למישהו לשמוע שדרן או פרשן כלשהו או לצפות בתכנית כזו או אחרת, הוא מוזמן אחר כבוד להעביר ערוץ או תחנה – ואף לפתוח עיתון, ערוץ טלוויזיה או בלוג משלו.

כוחות השוק כבר יעשו את שלהם באופן מיטבי, כפי שנהוג במדינה דמוקרטית (וכפי שהזכיר שלום בוגוסלבסקי בפוסט מצוין בנושא – נוח להתעלם מעיתונים כ"מקור ראשון" או "יתד נאמן", שזוכים לתפוצה נאה ולבטח אינם נחשדים בשמאלנות יתרה, בטיעונים הנצחיים על תקשורת מוטה). בנוגע לבתי המשפט:  יש חשיבות עצומה ויתרון רב להבטיח את מקומן של נשים, ערבים ומזרחיים במוסד זה, אך בהחלט לא מדובר בגוף עממי אלא במוסד של אנשי מקצוע מן השורה הראשונה ומוטב לו שלא ייהפך ל"עממי" לעולם.

והערה אחרונה על עניין הממלכתיות: במצע של "הבית היהודי" הובטח עד לא מכבר כי "הבית היהודי" ידאג למערכת החינוך ולתנועות הנוער של הציבור הציוני-דתי – הצהרה שאינה מתאימה למפלגה המצהירה שיש בה מקום לכולם. אמנם הם הסירו את הסעיף האמור  מן המצע, אך יש בכך כדי ללמד על אופייה הסקטוריאלי, שלא ייעלם באותה מהירות שבה הוסר הסעיף מאתר האינטרנט המפלגתי.

אכן, קשים חייו של האזרח במדינה דמוקרטית. בנט ו"הבית היהודי" מציגים עצמם כמומחים לביטחון וכבני סמכא בנושאי גיאוגרפיה ודמוגרפיה – מסווים מאחורי התדמית אי-דיוקים משמעותיים, בלשון המעטה. ייתכן שהם עצמם אינם מודעים לחורים בתכנית, ואולי הם בונים על היעדר הידע ועל כך שמרבית הציבור הבריז משיעורי האזרחות. כך או כך, אני מזמין את ציבור המצביעים לקרוא את פרטי התכנית, לשאול שאלות, לבדוק בעצמכם את העובדות – ולהחליט אם הוגיה הם אכן אנשים מבריקים שראויים לשבת בממשלה, או שמא מדובר בבלון נפוח שכל כוחו הוא עטיפתו הנוצצת.

הכותב הוא בוגר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, קצין מודיעין במילואים ומדריך סדנאות וסיורים בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא אינו משתייך לשום מפלגה או תנועה פוליטית

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום:

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים