המרצה הבכיר לרפואה עתר: לא רוצה לצאת לגמלאות
פרופ' משה גביש, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה בטכניון, עתר לבג"צ בבקשה שהטכניון לא יאלץ אותו לצאת לפנסיה בגיל 68: "דווקא כעת, לאחר שצברתי ניסיון והגעתי להישגים, כשאני יכול לתרום הכי הרבה מניסיוני לסטודנטים ולמחקר, מאלצים אותי להפסיק", הסביר. לעתירה הצטרף גם פרופ' אסא כשר
על פי חוק, מעביד יכול לחייב עובד לפרוש בגיל 67. במקרה של פרופ' משה גביש, גם אם יישאר לעבוד על תקן פרופסור אמריטוס כחוקר או מרצה בטכניון, הוא לא יזכה לתקציב מחקר מלא, לו זכאי עובד מן המניין.
על פי חוקת הגמלאות של הטכניון, גיל הפרישה ממשרה קבועה עומד על 68 שנים, הווה אומר שבשנה הבאה יהיה על פרופ' גביש לפרוש לגמלאות כעובד מן המניין. ככזה, הוא לא יוכל עוד לעסוק בהוראה, מחקר והדרכה, אלא אם קיבל אישור לעסוק במחקר. זאת בתנאי שהטכניון יחליט שעבודתו חיונית למוסד. גם אישור זה תקף בכל פעם לשנה אחת בלבד. במקרה של מעמד פרופ' אמריטוס, הוא יוכל להמשיך להנחות סטודנטים אך ורק בליווי עובד מן המניין של הטכניון.
"דווקא כעת, לאחר שצברתי ניסיון ואני מבין ויודע את המטריה, הגעתי להישגים בתחום חקר התרופות, כשאני יכול לתרום הכי הרבה מניסיוני לסטודנטים ולמחקר בכלל, מאלצים אותי בשנה הבאה להפסיק", אמר פרופ' גביש.
באחד הכנסים בהם נטל חלק, פגש פרופ' משה גביש את מי שאחראי לקוד האתי הצה"לי ומצא אצלו אוזן קשבת ליוזמה להילחם באילוץ הפרישה בגיל 68. זה היה פרופ' אסא כשר, מי שעומד במשך שנים רבות בראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
"נפגשנו בכנס שעסק בנושא דומה, במה שקורה למבוגרים שפורשים. פרופ' כשר התלהב מהרעיון שלי להילחם בפרישה הכפויה, וכך הצטרף לעתירה שהגשנו", מספר גביש.
מה אתה בעצם מבקש להשיג בעתירה הזו?
"אני לא חושב שצריך להציב, או לתחום, את גיל הפרישה בחוק. אדם צריך לפרוש כשהוא מרגיש שאינו מסוגל עוד לתרום. לעיתים ישנם אנשים צעירים שאינם יעילים יותר, ולעיתים ישנם אנשים בוגרים בגיל, אך יש להם המון מה לתרום. כשלמדתי בארצות הברית, אחד החוקרים הגדולים התקרב לגיל 80 ודווקא בשנים האחרונות פיתח רעיונות ותרם רבות לתחום פיתוח תרופות.
"אני מסתובב כבר שנתיים עם הרגשה רעה, כי כעת אני יכול לנצל את הניסיון והידע שצברתי הכי טוב. לוקח שנים רבות לפתח תרופות, ועכשיו יגידו לי להפסיק באמצע מחקר? התחושה קשה מאוד, כי כל הזמן חשים ששעון הזמן מתקתק. מהיכרות אישית שלי עם אנשים שפרשו, הם חשו כבר בלתי יעילים והתדרדרו בריאותית".
אתה זוכה לתמיכה בקרב חבריך?
"הרבה מאוד חברים בטכניון תומכים ברעיון, אלא שהם חוששים לצאת נגד הטכניון. אני לא מרגיש שאני יוצא נגד הטכניון. אני אוהב את הטכניון, אך זה מקום העבודה שלי, וכך נוצרה הסיטואציה שהם כלולים בעתירה. אם זה תלוי באנשים, החלטנו להגיש בג"צ נגד אפליה של גיל. אני מצפה שיאמצו את מה שחושבים ומיישמים באמריקה, אוסטרליה קנדה ובעוד מדינות נאורות ויאפשרו לכל אחד לפרוש לפי הרגשתו ורצונו".
גם עו"ד שושנה גביש, רעייתו של פרופ' משה גביש, המייצגת את העותרים בבג"צ שהוגש לפני שבועיים לבית המשפט העליון, מרגישה כי נעשה עוול לאוכלוסיה שנאלצת לפרוש לגמלאות בשיא פריחתה. "ללא כל קשר למקרה הפרטי, אני מרגישה שקיימת ירידה במעמד האנשים המבוגרים. זה פוגע מאוד ובוער בעצמותיי.
"אני מרגישה שיש להשיב את הכבוד למבוגרים, על ידי השבת עטרה ליושנה. עושים דה לגיטימציה למבוגרים. מציגים אותם באור שלילי וטוענים שיש להחליפם בצעירים. זה עוול אנושי גדול שקשה לי להשלים איתו", מסבירה עו"ד שושנה גביש.
בשם הטכניון, מסרה בתגובה עו"ד גילת ויזל סבן: "אין ספק כי הטכניון פועל בהתאם לדין הקיים ולמקובל במוסדות האקדמיים. העתירה לבג"צ מבקשת לשנות את הדין הקיים ותוקפת את גיל פרישה חובה. עולות פה שאלות משפטיות, חברתיות וציבוריות נכבדות. באשר לחברי סגל האקדמי הבכיר, חשוב לציין, כי קיים לגביהם הליך פרישה הדרגתי. גיל הפרישה הוא גבוה מהחוק (68), וניתנת להם האפשרות להמשיך במחקר ואף בהוראה בתנאים מסוימים ובהתאם ליוזמתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם