ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

אולי הפעם זה באמת יהיה אחרת? כנראה שלא

אני מאמין ללפיד שהוא רוצה להפוך עולמות. בואו נאמין שבאמת אפשר לעשות את זה; איך יחימוביץ' גרמה לאורלי ולי לוותר על הכניסה לפוליטיקה? וגם: מותו של רון נחמן ניפץ עוד תקווה

המדור מוקדש לדמוקרטיה האלוהית שלנו, בלי גרם אחד של ציניות, שהצליחה לעשות שמות במפלגות הגדולות, להביא לנו שמות חדשים מהפוליטיקה החדשה ולזרוע בנו תקווה שאולי הפעם זה באמת יהיה אחרת. כנראה שלא, אבל אפשר לחלום.

עוד מעט כל השאלות, החלומות וגם האסונות שעוד מחכים לנו, אבל לפני הכול חידה: מי יהיה הראשון במפלגת העבודה שיתקע את הסכין בגבה של הגברת החסודה יחימוביץ'? ומי יעזור לו לסובב אותה? התשובה בסוף הטור.

מעולם לא הסתרתי כמה אני מחבב אותו. גם לא הסתרתי שלא הצבעתי בשבילו (בסופו של דבר גם לא לרב אמסלם. כל הפרטים מיד), ולא אסתיר עכשיו כמה אני שמח בהצלחתו. רק הוא ואלוהים יודעים מי נמצא שם ברשימה בין המקום ה-11 ל-20, אבל בואו רק נקווה שסיפורי רפול, הגמלאים ומפלגת ד"ש, שהקשישים מביניכם בטח זוכרים, לא יחזרו על עצמם.

אני מאמין לו שהוא רוצה להפוך עולמות. בואו נאמין שגם אפשר לעשות את זה. הבעיה העיקרית היא כמובן שמי שנתן את הנאום המדיני שלו באריאל לא יוכל לחתום על הסכם שלום. השלום לצערי (והגיע הזמן שהגוש הימני, שפעם היה הכי גדול ועכשיו הוא רק גדולצ'יק, יבין את זה) לא מתחיל לא מבפנים ולא מאריאל. אם גם יאיר לפיד, אחרי שיגייס את בני הישיבות ויחזיר מזומנים למעמד הביניים, חולם על שלום, כדאי שיפנים שלא יהיה גם שלום וגם אריאל. אפשר יהיה לחיות נחמד, אבל לא בשלום.

אף פעם לא הבנתי באמת למה היא הלכה, למה היא חזרה, מה היא באמת אומרת ולמה היא מתכוונת. אני יודע שהיא אישה ראויה. אני לא בטוח שהיא מצליחה לקלף את טונות הציניות שלה, את הניסיונות להיות קולית ואת הביטחון העצמי, שרק היא יודעת איך עושים שלום.

האישה היחידה שמדברת על מעשה מדיני, בואו לא נשכח, היא גם האישה שהתנגדה לחלוטין לעסקה לשחרור גלעד שליט. אני לא בטוח שפניה לשלום הוגן. היא הצליחה להעיף מהחיים הפוליטיים את אחת מחברות הכנסת המצטיינות ביותר שהכרתי - הגברת רחל אדטו, ולהכניס את מאיר שטרית, שהוא איש חביב, רק תזכירו לי מתי הוא עשה לאחרונה משהו חשוב.

בסוף השמאלנים חזרו הביתה וגם אני הצבעתי עבור המפלגה היחידה שדיברה בקמפיין הזה באופן שפוי. הם לא מלאי כריזמה, הם לא נחמדים אבל הם עושים למען העם יותר מכל חבר של ביבי שאתם מכירים. הם היו היחידים שלא התביישו להגיד שמאל ושלום באותו משפט, והם הכפילו את כוחם כי מישהו קלט שהם מדברים מהלב, ולא מהגרון של איזה יועץ אמריקני מסתורי. תודה שהתאמצתם, תודה שדיברתם בכנות וסליחה שלרגע חשבתי שאתם כבר לא רלוונטיים.

>>> גיא ואורלי מציגים: כך כמעט רצנו לכנסת

לפני חצי שנה שקלנו גם אנחנו (אורלי ואני) ללכת לפוליטיקה, ומפלגת העבודה הייתה אופציה אפשרית. עשינו אפילו סקר שהבהיר שנהיה חברי כנסת באופן ברור, אפילו במספר האידיוטי של 15 מנדטים בלבד. הספיק לנו שבוע של היכרות עם נבכי המפלגה הזו במנהיגותה הנוכחית כדי להבין שאנחנו נשארים בעיתונות לעוד תקופה ארוכה.

כן, זו סופה של כל איוולת ובעיקר של כל שחצנות וחוסר כנות. כמות השגיאות שעשתה יחימוביץ', הניסיון לחפש (כמו בפורים, אני מתכוון) את מפלגת העבודה למפלגת מרכז הוא כל כך מגוחך, שגם העם לא היה יכול שלא להבין את זה. אבל זו בעיקר השחצנות והאגו והאטימות אין קץ. היא הייתה חברת כנסת מצטיינת, שהפכה למנהיגה גרועה, אבל זה בסדר. אם אתה מנהיג גרוע, אין כמו מפלגת העבודה שתדע לתקוע לך את זה בכל מקום בגוף מדושן העונג.

זה גם מה שקורה למי שרץ רק ימינה ושוכח שלא כולם באמת חושבים שגולדשטיין היה קדוש. גם נתניהו לא חושב ככה, אבל הכמיהה שלו להסביר כמה לעד נשב בכל ארץ ישראל, כמה אף אחד לא מוכן לדבר איתנו וכמובן כמה האיראנים קרובים (והסלולר זול) גרמה לו להפסיד עשרה מנדטים לפחות. הוא עדיין יהיה ראש ממשלה, אבל הו הא מה קרה, ראש הממשלה אכל אותה!

לפני ארבעה ימים הוא ישב באולפן שלנו ונשבע לי שיהיה לו מספר מנדטים דו-ספרתי. תאמין לי גיא, כך אמר, לא טעיתי מעולם. הוא צודק. זה לא הוא טעה, זה אנחנו. מי אנחנו שנטעה במופז?

כלב: תגיד, זה בסדר שאתה כותב דברים כאלה על יחימוביץ', בלי להזכיר שפעם היית בן זוג שלה?
אני: אז הנה, הזכרת...
כלב: תגיד, למה באמת היית בן זוג שלה? לא חשוב, אל תענה לי, יש לי עוד יום ארוך. עכשיו עוף לי מהעיניים, אתה מסתיר לי את בוז'י הרצוג מנסה להסביר למה הוא מאוד מעריך את שלי. קורע מצחוק!

העם פחות ימני קיצוני ממה שהיה אפשר לחשוב.

מירי רגב עדיין בכנסת וכרמל שאמה הכהן פחות. חבל.

ברשותכם הייתי רוצה להקדיש את ה"הערה לסדר" לרון נחמן. לפני שבועיים הוא צלצל אליי. בעצם הוא החזיר טלפון כי ידע שחיפשתי אותו. לא ידעתי שהוא בבית חולים, אבל רון תמיד החזיר טלפון, לא כל כך חשוב מאיפה.

אחרי השיחה הקצרה צלצלתי לאורלי ואמרתי לה, רון נחמן מסיים כנראה את השבוע האחרון בחייו, הוא נשמע נורא. סובל, עצוב וסופני. הימים היו הימים העצובים אחרי מותה של ענת גוב ואין-ספור כתבות או אייטמים פורסמו על תרופת הפלא של חנן (שבמספר כלי תקשורת תהו אם מדובר באחיזת עיניים), שרון נחמן היה המוציא לאור החשוב ביותר שלה.

נחמן האמין בכל לבו שאכן נמצאה תרופת פלא. איך לא, כך הסביר גם לי, התרופה הזו החזירה אותי לחיים אחרי שהכימותרפיה כמעט קברה אותי. הוא לא המציא את זה. השיפור במצבו היה באמת סוג של נס, וגם אני השתכנעתי שאמא שלי חייבת לנסות את התכשיר הזה. היא הלכה ישר על הכימותרפיה, שחיסלה אותה בתוך שלושה חודשים, אבל כפי שמעיד מותם של ענת גוב ורון נחמן - גם התכשיר של חנן הוא לא הנס הגדול שהאנושות כולה מחפשת.

מה שהכי עצוב הוא שעכשיו כל אלה שמעולם לא חיפשו תשובה אלטרנטיבית לאסון הכימותרפי ישתמשו בכישלון של חנן כמנוף להמשך השימוש ההמוני ברעל הזה. אני מברך כל אחד שהכימותרפיה הצילה אותו, אבל גם מיטב הרופאים האונקולוגים יודעים שכרגע זה הנורא במיעוטו.

הכרתי את רון נחמן רק בשנתיים האחרונות. יצא לי לראיין אותו כמה פעמים, ולמרות התהום הפוליטית בינינו הוא מצא חן בעיניי מהרגע הראשון. כל כך חבל שככה זה נגמר. כל כך עצוב שעוד תקווה התנפצה. שבת שלום.


פתרון החידה: אני מהמר על בוז'י וכבל. ואתם?

meroz.guy@gmail.com

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

גיא מרוז

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז