דיבורים כמו חול: הקרב הנוסף על חוף פלמחים
זה היה ניצחון גדול לפעילי הסביבה: בצעד תקדימי החליטה הממשלה לדחות את התוכנית לבניית כפר נופש בחוף פלמחים. אבל היום, שנתיים וחצי אחר כך, נדמה שעתידו של החוף שוב לוט בערפל - ההחלטה עוד לא יושמה והיזמים לא זכו לפיצוי הכספי שמגיע להם. הארגונים הירוקים מתכוננים למערכה נוספת
>>> ילדת הטבע מספרת: כך הבסתי את היזמים בפלמחים
כזכור, בעיצומו של מאבק ציבורי סוער בשנת 2010 קיבלה הממשלה החלטה שאותה קידם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, להורות לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לבחון מחדש את התוכנית להקמת כפר הנופש בחוף פלמחים ולשקול אם יש מקום לשנות את התוכנית הישנה ולהכין במקומה אחת חדשה.
ביום שני הקרוב תשוב הוועדה לדון בתוכנית שעלולה לחרוץ את גורלו של החוף. הסיבה: עתירה שהגישו יזמי כפר הנופש נגד הוועדה המחוזית בטענה כי בשנתיים שחלפו לא חלה כל התקדמות בעניינם ובדרישה כי זו תאשר את התוכנית.
לדיונים הקריטיים צפוי להתייצב בשבוע הבא באופן חריג ביותר (שרים לא נוטים להשתתף בדיונים מסוג זה) גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שיזם את החלטת הממשלה. משה פרלמוטר, רכז שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, מספר על השתלשלות האירועים: "בעיצומו של המאבק הסביבתי להצלת החוף ובעיצומם של הדיונים לאישור תוכנית הבינוי של כפר הנופש, הורתה הוועדה המחוזית לרשות הטבע והגנים להכין תוכנית חדשה לגן לאומי על השטח ולביטול האזור שיועד לתיירות ולנופש בחוף, תוך בחינת חלופות לכפר הנופש. רשות הטבע והגנים הגישה ללשכת התכנון המחוזית תוכנית שמשנה את ייעוד השטח שעליו תוכנן להקים כפר נופש וגם דאגה לבדיקת חלופות באותו אזור".
אלא שהחלופות אינן בהכרח ישימות מכיוון שהאזור שאותו רשות הטבע והגנים מציעה הוא ככל הנראה שטח ביטחוני. "מה שאנחנו טוענים זה שאין מקום חלופי, ועמדתנו הבסיסית היא שאנחנו מתנגדים להקמת כפר נופש באזור המיועד מכיוון שעליו להישאר פתוח", מסכם פרלמוטר.
פרלמוטר מסביר שרק חלק זעום מרצועת החוף במרכז נשאר פתוח. "אם מסתכלים על הרצועות בגוש העירוני במרכז הארץ, מצפון הרצליה ועד דרום אשדוד, רואים שמתוך 60 ק"מ של חוף רק 1,200 מ' נותרו ללא שום בינוי - פרטי או ביטחוני", הוא אומר. "החלק הקטן הזה הוא חוף פלמחים. אין חוף כזה בכל הרצועה וזו הסיבה שמגיעים אליו אנשים מכל הארץ. לכן מן הראוי שהמדינה תפצה את היזם, תכניס את היד לכיס ותשחרר את החוף החשוב כל כך לציבור".
התוכנית שייעדה את שטח המריבה לתיירות פנאי ולנופש אושרה כבר בשנת 2000. על פיה שטח של 70 דונם יועד לבניית כפר נופש, ויתר החוף יהפוך לגן לאומי. בעקבות ההחלטה מינהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז להקמת כפר נופש, והיזמים שזכו במכרז הכינו תוכנית בינוי על פי המתווה המדובר, וזו אושרה. בשנת 2008, כשהיזמים הקימו בחוף גדרות, הציתו עדי לוסטיג וחבריה את המאבק הסביבתי נגד הבנייה המתוכננת בחוף. הנערה בת ה-17 ממושב בית עובד הסמוך עוררה הזדהות רבה בציבור והובילה להצטרפותם של ארגונים סביבתיים מהבולטים בארץ למאבק, בהם החברה להגנת הטבע, ארגון אדם טבע ודין ומגמה ירוקה.
המאבק הגיע לשיאו בשנת 2010 עם פרסום דוח מבקר המדינה על חוף פלמחים, שמיד אחרי פרסומו הגיעה גם החלטת הממשלה התקדימית לנקוט צעדים לביטול התוכנית.
>> דוח מבקר המדינה המלא בנושא חוף פלמחים
"כבר בשנת 2007 אחזנו בהיתר בנייה", אמר אתמול בזעם פיני מלכה, שנמנה עם יזמי התוכנית. "קנינו כבר את האדמה במכרז עם היתר מהמדינה. הוועדה המחוזית דנה בתוכנית הבינוי ולא בהיתר הבנייה. דיונים בתוכנית בינוי בכלל לא פתוחים לשימוע ציבורי. הוועדה המחוזית נדרשה רק לבדוק שתוכנית הבינוי תואמת את התכנון שעשינו והיינו מחויבים לעשות, ושהמבנים שקיבלנו היתר לבנייתם ישמשו למלונאות ולא למגורים.
"אם לא יאשרו את התוכנית נפנה לפוליטיקאים החדשים כי הם מדברים על זה שישראל צריכה להיות מדינת חוק ונשאל אותם איך זה יכול להיות. וחוץ מזה, אנחנו נמצאים בהליך משפטי נגד הוועדה המחוזית והמדינה, ומבקשים מבית המשפט להורות להם לפעול על פי החוק ולהפסיק לעכב את העניין הזה".
התפנית בפרשה הסבוכה קרתה קצת לפני החלטת הממשלה התקדימית, כאשר מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס מתח ביקורת חריפה על מינהל מקרקעי ישראל בדוח שפרסם על הליך המכרז לבנייה בחוף פלמחים. בדוח כתב המבקר כי המינהל התעלם מהאינטרס הציבורי ונכשל בהגנה על אחד מהחופים היפים בארץ תוך שהוא מאיץ את המכרז למכירתו והתעלם מהחקיקה.
בשנת 2004 פרסם המינהל מכרז לשיווק שטח של כ-70 דונם מחוף פלמחים לטובת הקמת כפר נופש. בדוח גילה המבקר כי מינהל מקרקעי ישראל האיץ במתכוון את הליכי שיווק הקרקע כדי לבצע את העסקה לפני שייכנס לתוקף חוק שמירת הסביבה החופית, שנחקק באותה השנה, כמה חודשים לפני כן, שמטרתו להגן על האינטרס הציבורי. בנוסף לכך, המינהל לא הביא לפרסום רחב של המכרז, ובמודעה שפורסמה לא צוין כי כפר הנופש עתיד להיבנות בחוף הים, דבר שחיוני להעלאת ערך הקרקע.
בפועל הוגשו רק שתי הצעות, וההצעה הגבוהה, בסכום של 8 מיליון שקל, נבחרה. עוד ליקויים שחשף המבקר מתייחסים לעובדה שבמינהל לא קיבלו את עמדת השמאי המחוזי, שהעריך את שווי הקרקע בכ-16 מיליון שקל והציע לדחות את קיום המכרז עד שיחול שיפור בענף התיירות.
עם פרסום הדוח הורה לינדנשטראוס להעביר עותק ממנו ליועץ המשפטי לממשלה. בשעתו נמסר ממינהל מקרקעי ישראל כך: "המינהל אינו מוצא שעולים מדוח המבקר ליקויים חמורים המצדיקים פנייה ליועץ המשפטי לממשלה. עם זאת המינהל ישקול את המשך טיפולו בנושא".
זמן קצר אחר כך התקיימה פגישה בין השר להגנת הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר ירון ביבי. בפגישה הוצגה חוות דעת של משרד המשפטים, שלפיה אם מבטלים את התוכנית, ליזמים מגיע פיצוי בגובה החזר כספי מלא על ההשקעה שלהם ולא פיצויים על אובדן רווחים עתידיים.
גורמים במשרד להגנת הסביבה טוענים כי היזמים דורשים סכומים גבוהים בהרבה, ומכיוון שמדובר בכספי ציבור שילכו ליזמים במקום לצרכים לאומיים, עדיף לנהל את הנושא בערכאות משפטיות.
בינתיים הגלגלים עצרו והפעולות בעניין - מימוש החלטת הממשלה או פיצוי היזמים - לא מתרחשות בפועל. היזם פיני מלכה טוען כי מאז שהתקבלה החלטת הממשלה אף גורם רשמי לא פנה אליו ואל יתר היזמים. "אין מגעים עם אף אחד", הוא גורס. "אף אחד לא דיבר איתנו על שום דבר. את כל הדיבורים בעניין שמענו בתקשורת ושום דבר מעבר לזה. על פיצוי כספי שמענו מהעיתון. בכל מקרה צריך לקחת החלטה - או לתת היתר או לדאוג שלא נצא מקופחים מהעניין, כי לא אנחנו יזמנו את הפרויקט. זה כמו לבוא למשטרה ולהאשים אותה על זה שהיא אוסרת פושעים. אנחנו ניגשנו למכרז והיתה שם דרישה לבנות בית מלון, לא זכות לבנות בית מלון. שלא מרצוני מצאתי את עצמי מתגונן מפני האשמות על דברים שלא התבצעו כהלכה".
מלכה סבור שהפור צריך ליפול - לכאן או לכאן. "אני לא מתבייש שניגשתי למכרז או שזכיתי בו", הוא אומר. "אני גם לא מתבייש שאני נלחם על זכויותיי, ולא משנה כרגע מהן. עברו שנתיים, לא נעשה כלום, אז תנו את האישור. ולא רק שלא נעשה דבר, גם אומרים שאי אפשר לעשות כלום. אז למה מחכים?
"על פי החוק צריך לתת היתר למי שמגיע לו. נדרוש לאשר את הקמת כפר הנופש. ולא רק אנחנו. כל מי שיש לו עניין שהחוק במדינת ישראל יתקיים צריך להתייצב בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ולדרוש שיפעלו על פיו. נגרם נזק גדול מהעיכובים - משקיעים עשרות מיליונים וזמן במשהו שתקוע".
עדי לוסטיג, שהעלתה לסדר היום הציבורי את השמירה על החוף, סוגרת היום חמש שנים מאז הציתה את המאבק עם חבריה ומתקשה להאמין כי ההישג הגדול שהפך לסמל יירד לטימיון.
מגיל 17 היא מהווה סמל והשראה בקרב אזרחים רבים שהתחילו להאמין כי גם אדם מן השורה יכול להביא לשינוי. "אני חוששת ממה שיקרה מכיוון שהנושא שוב עלה לשולחן הדיונים", היא אומרת. "שום דבר עוד לא סגור וזה מלחיץ, אבל אני מאמינה בלב שלם שאף אחד לא יוכל לקחת את הגלגל הזה כל כך לאחור. ההחלטות בסופו של דבר בוצעו, הדברים נאמרו. אני חושבת שכולם מבינים שכל החלטה למעט הפיכתו של החוף לגן לאומי פירושה ללכת נגד המאבק שהסתיים בהצלחה כשנאמר סופית שהחוף חוזר לציבור.
"גם בהחלטת ממשלה היתה הבנה שהאינטרס הציבורי הרבה יותר חזק כרגע מהאינטרס הנדלני. כמובן שליזמים מגיע לקבל את הפיצוי ההולם. צריך פשוט לסגור את הסיפור הזה. שיהיה כבר מאחורינו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם