גוטמן של צפרירים חולון וגוטמן של הנבחרת
תמשיכו לצחוק, לבוז לו ולתהות על דרכו, אבל אם יש משהו אחד שהמאמן הלאומי יודע יותר טוב מכולם כאן, זה להתמיד. תשאלו את חיים גולדברג, ג'ובאני רוסו ושאר החניכים שעברו תחת שרביטו
אלי גוטמן, צפרירים חולון, שנות ה-90
אינני חבר של אלי גוטמן, רק שלום שלום וביום טוב של שנינו נדסקס גם על מה נשמע, הא ותו לא.
גוטמן החל למעשה את הקריירה שלו בצפרירים חולון, בתחילת שנות ה-90, הקבוצה היתה אז באחת מתקופות השפל שלה, שטרן חלובה, יו"ר האגודה והאיש החזק שלה עלה על רכבת האקספרס לחיפה, החליף מספר אותיות שהביא מהבית עם יעקב שחר, קיבל את ברכת הדרך משלמה שרף וחזר עם עוזר מאמן הירוקים, אלי גוטמן, לקדנציה וקצת בקבוצת הפרבר החולונית שהפכה ליקירת הקרת.
בתום האימון הראשון, שלו ושלנו, אסף גוטמן את סגל שחקניו בחדר ההלבשה, פרש לפניהם פלקט ובו משנתו הסדורה. עשרת הדיברות לכדורגלן ומאז לא איבד אותו לעולם. את חדר ההלבשה, כמובן.
באימון השני ישבו ביציע מאמני מח' הנוער דני מאנו ומשה תבור ומחברות בידיהם.
באימון השלישי, או הרביעי (לך ותזכור אחרי 20 שנה) קרא אליו גוטמן את הקשר האחורי חיים גולדברג , סגר את שניהם בחדר ההלבשה למשך כעשר דקות, והשאר כתוב בדפי ההסטוריה.
חיים הפך לקשר 50/50, מרקו בן ברוך קודם תרתי משמע וצפרירים החלה במסע מופלא של נצחונות שהסתיימו בחלק העליון הגבוה של הטבלה ובהופעה הירואית במשחק חצי גמר הגביע נגד מכבי ת"א. רק שיפוט פחדני של דני קורן, שהתעלם במפגיע מהכשלה ברורה של מרקו בן ברוך ברחבת ה-16 המכבית, בדקה האחרונה של המשחק, מנעה כנראה הופעה צפרירית בגמר הגביע, אם לא למעלה מזה....
מאז אותם ימים קסומים של משחקי הגביע העולמי במכסיקו (להזכירכם, הפסד ושתי תוצאות תיקו) מנסים שחקני ומאמני נבחרות ישראל לדורותיהם להעפיל למשחקי הגמר של טורניר אירופי או מונדיאלי ונכשלים.
20 חברי הסגל הדיפלומטי של עמנואל שפר זכו לתהילת עולם, למרות שלדעתי רק ארבעה מהם היו מוצאים מקום בכל הרכב בנבחרות שכשלו אחריהם, בן האלים מוטל'ה שפיגלר ובני האלמוות איציק ויסוקר, דוד פרימו ויצחק שום.
טובי השחקנים ובכירי המאמנים ניסו, יצאו לדרך בקול תרועה וסיימו אותה עם תקיעה ושברים. דוביד, ג'ק מנסל, שניאור וגרונדמן, מיחיץ, יוסל'ה מירימוביץ, ריצ'רד נילסן, אברם ושלמה, וקשטן גם. וחניכיהם, טובי כדורגלנינו , אבי כהן מליברפול, חיים בר, דמתי ובני טבק, סיני ואורי, אוחנה רוזנטל, בריילובסקי וזאהי ארמלי, ברקוביץ ורביבו ,בנין ונימני ,אוואט וטל בן חיים, ועוד רבים וטובים.
מאמני הדור הקודם וכמה כדורגלנים מהללים ומשבחים בכל הזדמנות את "הישגיהם" שהסתכמו בסך הכל בשני נצחונות מרשימים ובאצטדיונים מלאים, אז למען הסדר הטוב בואו ונושיב עובדות ודברים על דיוקן.
ממרום שנותי זכורים לי רק שלושה משחקים, התיקו בסידני, רק בגלל שער המלניום של אלי אוחנה, הנצחון בפוקס בפארק דה פראנס והנצחון הגדול, 0:5 על אוסטריה. לא מונדיאל, לא יורו , תיקו אחד ושני נצחונות.
אלי גוטמן עשה כברת דרך ארוכה ומרשימה מאז ימי הפלקט עם עשרת הדברות בחדר ההלבשה של צפרירים, גביע בבאר שבע, אליפות עם אורן זיתוני, אורניסים וג'ובאני רוסו בהפועל חיפה והדאבל של שכטר, ורמוט וערן זהבי עם האדומים.
והיום הוא בנבחרת, כי הגיע תורו, ככה זה בכל העולם, אתה מצליח עם קבוצות, שמך עולה בועדת המינויים, אתה מקבל את הנבחרת הלאומית, ו...נכשל, והנחשים? הם מחכים בכליון עיניים לכשלונך.
הצלחתך תאיר באור נוגה את מה שהם מנסים לשכוח ולהשכיח, כלום ושום דבר ברזומה הבינלאומי שלהם. הם עשו את זה לאברם, נילסן, פרננדס וקשטן. ועכשיו תורו של גוטמן לעלות על המזבח, " בושה" "בונקר" "הפועל יהוד של שנות האלפיים" שכחו להגיד שכונה ? חכו בסבלנות...
אז ככה: בעוד כחודש תשחק הנבחרת של גוטמן את המשחק החשוב ביותר בקמפיין, נצחון על החבר'ה של רונאלדו ויש עם מה ללכת למכולת, הביאו את פינלנד על תקן קבוצת הנוער במשחקי האימון של יום חמישי וגוטמן התייחס ליריב כאל מודל פורטוגלי ותרגל את שיטת המשחק שבה ירצה לשחק נגדה.
שלושה בלמים, קישור 50/50 (חיים גולדברג...) ויציאה למתפרצות. זאת הדרך שלו, של אלי גוטמן, ככה לפי דעתו המקצועית נוכל לעקוץ את פורטוגל, ואחריה.... אוהדי הכדורגל האמיתיים נושאים עיניים למאמן ובחוריו, שבענו מרורים במשך שנות דור. תנו לנו להרים את הראש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם