"למה לקום בבוקר?": נגנב עדר עיזים שהיה כל עולמו של נכה

יוסף אואקנין ממושב פטיש, הסובל משיתוק, התעורר לילה אחד ולא האמין: גנבים לקחו ממנו את עדר העזים, אותו הוא טיפח ושהיה חלק מתהליך השיקום שלו. "זה כאילו שלקחו ממני את היד הבריאה. הלב כואב, אין לי למה לקום בבוקר"

דני בלר | 11/2/2013 13:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"העזים היו החיים שלי ויד ימיני המשותקת. מי שגנב לי את העזים גנב לי את החיים", אומר יוסף אואקנין, בן 63, תושב המושב פטיש שבנגב המערבי. לפני שש שנים הוא לקה באירוע מוחי שגרם לשיתוק במחצית גופו ואף נטל ממנו את כושר הדיבור. במאמצים עילאיים הוא הצליח להחזיר לעצמו את הדיבור ואף הקים פינת חי לתפארת בביתו שבמושב הסמוך לאופקים.
 
עדר עיזים.
עדר עיזים. "הכל הקמתי פה ביד אחת" צילום אילוסטרציה: אלכס רוזקובסקי

אואקנין נוהג לעזור רבות ובהתנדבות לאנשים במצבו. הוא מוכיח להם איך אפשר ביד אחת, אבל עם הרבה כוח רצון, לעשות הרבה ולחזור למסלול החיים. אבל המכה האחרונה עשתה לו רע מאוד. מאז מקרה הגניבה, הוא יושב בביתו ומרגיש שאין לו בשביל מה לקום בבוקר.

ביום ראשון לפני שבועיים התעורר יוסף למשמע קולות בקרבת הבית. לתדהמתו, הוא גילה כי אלמונים פרצו לפינת החי שלו וגנבו את עדר העזים, ששוויו מוערך בכ-40 אלף שקלים. "את פינת החי הקמתי מתרומות של אנשים טובים. יש לי טווסים, ברווזים והיה לי עדר עזים לתפארת. הכל הקמתי פה. הקמתי ביד אחת, כי מאז האירוע המוחי אני משותק ביד אחת".

אואקנין מעביר מסר לאנשים אחרים במצבו. "היה קל להרים ידיים, אבל אני לא ויתרתי. אנשים שעוברים את מה שעברתי, מאבדים את כושר הדיבור. אני חזרתי לדבר. עבדתי קשה על עצמי. אני לא מרשה לאנשים שעברו אירוע מוחי לוותר. אני מתנדב ועוזר להם. פונים אליי מכל הארץ ואני עוזר להם מכל הלב.

"פינת החי זה עיסוק, זה החיים שלי. בשביל זה אני קם בבוקר. אני מרגיש שאני חי ויש לי מה לעשות. כשראו מה אני הצלחתי לעשות כאן, למרות האירוע שעברתי, התחילו לשלוח אליי אנשים שעברו אירוע מוחי".
מכת גניבות קשה

המושבים באזור סובלים ממכת גניבות קשה. "גונבים מאיתנו הכל", מספר אואקנין בכעס. "גונבים בעלי חיים וגם ציוד. אתה לא יכול להשאיר כלום בחוץ. גונבים עזים, פרות, סוסים, טרקטורים. לנו כבר נמאס. זה כאילו שלקחו ממני את היד הבריאה. הלב כואב, אין לי למה לקום בבוקר".

צביקה קורבשי, יו"ר ועד המושב, כואב את שאירע ליוסף אואקנין: "מדובר באדם טוב, שעוזר לאנשים ומה שקרה לו מאוד שבר אותו. אנחנו חיים במושב ששטחו מאוד גדול – 4,000 דונמים, שמחצית מחבריו עוסקים בענף הרפת. יש פה פעילות מסביב לשעון, למעט אולי שלוש שעות מתות, כי רפתנים קמים לחלוב באמצע הלילה והשכם בבוקר ולמעשה, כל היום פעילים.



"אי אפשר לסגור את המושב הרמטית. למרות שאנחנו מציבים תלי אדמה, אנשים מצליחים להיכנס. היו פה גניבות של עגלים, של טרקטור, של בקר. אני מקווה שאולי אנשים טובים יסייעו ליוסף אואקנין בשיקום עדר העזים שלו, כי הוא באמת איש עם נשמה גדולה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים