כאן תפרוץ האינתיפאדה? סיור במוקדי המתיחות במזרח ירושלים
סלעי המחלוקת במזרח ירושלים עלולים להצית את השטח כולו, המתפלש לאחרונה בנפט של אינתיפאדה שלישית. זמן ירושלים בודק מהם מוקדי המתיחות במזרח העיר, שממנה תמיד הכול מתחיל
מאיזה מוקד תוצת האינתיפאדה הבאה? יצאנו למסע בארבעה מוקדי עימות במזרח העיר. בכל אחד מהם מדברים על כך שהשטח הוא כמו חבית חומר נפץ שרק מחכה לניצוץ. אם זה המצב ואם לאו, בזמן שבמערב העיר רצים מרתון, במזרח העיר מוחקים את השנים הרגועות ורצים עשר שנים לאחור.
"בתור אחד שמעורה במה שקורה במזרח העיר, אני לא מופתע מהלך הרוח באזור ומהאפשרות שתפרוץ התקוממות עממית", טוען השבוע חבר המועצה ומחזיק תיק מזרח העיר מאיר מרגלית (מרצ). "הזהרתי לפני שנה את ראש העירייה שאנחנו צועדים לקראת פיצוץ מדיני גדול, אם לא יהיו שינויים מרחיקי לכת במדיניות. אני מודע לכך שהעירייה לא יכולה לנקוט במהלכים מדיניים, אך היא כן יכולה למזער נזקים, בעיקר בכך שתקפיא את הריסות הבתים במזרח העיר. הריסות כאלה מקוממות נגדה את התושבים".
נקודת חיכוך פוטנציאלית היא שטח המריבה בכפר עיסאוויה, השוכן במורדות הר הצופים. רשות הטבע והגנים מעוניינת להקים במקום גן לאומי, בשטח שלטענת התושבים הוא שטח פתוח של הכפר המיועד להקמת מבני ציבור, שהכרחיים לתושבי המקום.
בלב הוויכוח נמצאת המחלוקת האם בחירת המקום היא בשל חשיבות ארכיאולוגית ונופית, או שמא מטרתה לבלום את התרחבות הכפר, כפי שטוענים תושביו. טענות אלה התגברו לאחר מינויו של שאול גולדשטיין, ראש מועצת גוש עציון לשעבר, למנכ"ל רשות הטבע והגנים בדצמבר 2011. כחלק מפעולות ההתנגדות פנו תושבי הכפר לעמותת "במקום", העוסקת בזכויות אדם ואזרח במערכות התכנון בישראל. "לפי התכנית שאושרה, הפארק ישתרע על כל השטח שבין עיסאוויה לא-טור", מספרת אפרת כהן-בר, אדריכלית בעמותה.
"בשנת 2005 הגדירה רשות הטבע והגנים את גבול הגן שעתיד להיבנות, והוא התפתל בתוך עיסאוויה בצורה כזאת שכל השטחים הפתוחים בכפר הוקצו להקמת הגן. נכנסנו למשא ומתן בעניין, הצגנו תחזית של גידול האוכלוסייה בכפר וגם תחזית של מבני הציבור שהכפר יצטרך, ולפיהן הגשנו פרוגרמה. המסקנה הייתה שחייבים להרחיב את עיסאוויה. זה כפר צפוף מאוד, שנמצא במצוקה חריפה".
בשנת 2007, לאחר שנתיים של מאבקים ומשא ומתן, ולאחר ששני הצדדים ויתרו על חלק מהשטחים שחשקו בהם, הגיעו התושבים להסכמה עם הרשות וקבעו את גבולות הכפר ואת גבולות השטחים הפתוחים המקובלים על הצדדים. "אך רשות הטבע והגנים החליטה לחזור בה מהעסקה, וכך נוצרו גבולות חדשים, הקרובים יותר לגבול המקורי שהרשות הציבה", מסכמת כהן-בר. "הגבול לא משאיר לעיסאוויה קרקע לבנייה".
התושבים רואים את הצעד כמהלך חד-צדדי שמטרתו לפגוע בכפר. "אנחנו מתכוונים לעתור ולהגיש התנגדויות לתכנית", אומר האני עיסאווי, תושב הכפר. "התושבים בכפר נמצאים במצוקה גדולה מאוד, והעירייה מודעת למצוקתנו וגם הסכימה לתכנית ההרחבה. "התכנית החדשה לא מאפשרת הקמה של בתי ספר, גנים וכבישים, לא מאפשרת הרחבה של תשתיות ומתעלמת משטחים נוספים, שלא נלקחו בחשבון בעת אישור התכנית, ומהריבוי הטבעי של התושבים. העירייה דורשת מאיתנו לשלם חובות אך אינה נותנת לנו את מה שמגיע לנו, וזה יוצר אצלנו כעס רב".
יש לציין כי עיסאווי הוא דודו של סאמר עיסאווי, תושב הכפר גם הוא, שנעצר ברמאללה בתקופת האינתיפאדה השנייה, נידון ל-26 שנות מאסר ושוחרר בעסקת שליט. סאמר הוא אחד מארבעת האסירים ששבתו רעב עד לאחרונה, שביתה שגרמה למהומות ברחבי יהודה ושומרון.
"מאז שהוא חזר בעסקת שליט היו עליו הגבלות תנועה, שמנעו ממנו להיכנס לשטחי הרשות הפלסטינית. הוא נכנס לגדה כדי לתקן את האוטו, ונעצר במחסום ליד בנימין. בגלל העבירה הזאת ביקשו להחזיר אותו לרצות את יתר תקופת המאסר, ובגלל זה הוא החליט לפתוח בשביתת רעב. אני מאוד תומך בו ובמעשיו", אומר עיסאווי שקובע כי "את אירועי מזרח העיר לא ניתן לנתק ממה שקורה בשאר השטחים. אני לא יודע בדיוק איך להגדיר אינתיפאדה, אבל אם היא תפרוץ או לא – זה תלוי בראש הממשלה שלכם, כי יש הסלמה מתמשכת". לדבריו, גם המצב של האסירים בבתי הכלא יוצר תסיסה באזור.
ההתנגשות של תושבי מזרח העיר עם רשות הטבע והגנים לא נגמרת בעיסאוויה. בשכונת אל-בוסתאן שבסילוואן אושרה תכנית להקמת פארק ארכיאולוגי, שאותה קידם ראש העירייה ניר ברקת ומוכרת בשם "גן המלך". גם במקרה זה טוענים תושבי השכונה כי הקמת הפארק תבוא על חשבונם, ותגרור הריסה של עשרות בתים ופינוי של המשפחות לצד אחר של השכונה.
"המאבק המרכזי שלנו הוא נגד הריסת הבתים", טוען פאחרי אבו דיאב, תושב השכונה ומהפעילים הבולטים במאבק. "בהתחלה נאמר לנו שהבתים שייהרסו הם בתים שנבנו באופן לא חוקי, אך זה לא נכון - העירייה ורשות הטבע והגנים מתכננות להרוס גם את המבנים שנבנו לאחר 1967. העירייה כמעט לא נתנה לנו אישורי בנייה מאז 1967, וכך נוצר מצב שנבנו עוד בתים, שנחשבים לא חוקיים, מחוסר ברירה".
אבו דיאב, כמו רבים אחרים, אינו רואה פתרון באופק. "הם אומרים שהמלך דוד היה פה, ואנחנו אומרים שהמשפחות שלנו היו פה. אין לזה סוף. אני לא נגד דת ולא נגד היסטוריה, אך מדובר בבית שלי, בחיים שלי ובמשפחה שלי. האנשים חשובים יותר מכל היסטוריה". תושבי השכונה נקטו בצעדים משפטיים בעניין, הציבו אוהל מחאה בשכונה ופנו לארגוני זכויות אדם ולאו"ם. "אנחנו נוקטים בכל הדרכים הלגיטימיות. המחאות שלנו אינן אלימות, אך מרוב שיש לחץ על הילדים ועל הנוער שיום אחד יהרסו את בתיהם והם ייזרקו לרחוב, זה הוביל גם למקרים של אלימות".
במוצאי שבת האחרונים נזרק מטען חבלה על כלי רכב שנסעו בו יהודים מעיר דוד לכפר התימנים. האירוע הסתיים ללא נפגעים, ובאופן אבסורדי נגרם נזק דווקא לרכבם של תושבים ערבים בשכונה. גורם המעורב בפרשה, שסירב להיחשף, טוען כי מדובר במקרה חמור, אך כי הוא אינו קשור כלל למתח בין תושבי הכפר לרשויות בנוגע ל"גן המלך".
"האירוע לא התרחש בקרבת שטח המריבה, ולא מדובר באותם אנשים", הוא מסביר. "החיכוך לגבי הקמת הפארק הארכיאולוגי נמשך הרבה זמן, וזה זמן רב אין בו תזוזה. באזור יש מקרי אלימות כל הזמן, והם החלו הרבה לפני שמישהו חשב להקים שם פארק ארכיאולוגי. זה קורה מהסיבה הפשוטה שתושבי הכפר שונאים את המתיישבים היהודים, ובאופן כללי לא אוהבים יהודים. אחרי חיסול בן לאדן הייתה בכפר הפגנת תמיכה בו. הם לא אוהבים את ישראל".
"יש ארגוני שמאל יהודיים שמלבים את המתח בין יהודים לערבים וזורעים פחד ושקרים בלב האוכלוסייה הערבית בירושלים", טוען מנגד חבר המועצה יאיר גבאי. "האמת היא שבכל מקום בעולם שעברייני בנייה היו משתלטים בו על שטחים ציבוריים ובונים בהם, כפי שנעשה ב'גן המלך', בסילוואן, בא-טור ובעיסוואיה, הייתה מתבצעת הריסה כבר מזמן, אולם רק בירושלים ארגוני שמאל יוצרים פרובוקציות, והן מונעות פיתוח של פארקים וכבישים". לדבריו, "הראשונים שהיו נהנים מפיתוח הפארקים הם התושבים הערבים, והיום הם צריכים לכתת רגליהם לגן הפעמון ולגן סאקר".
בשכונת בית צפאפא המצב לא שונה. התושבים מתייחסים לכביש מס' 4, שכבר החל להיבנות, כאל דקירת סכין בלב הכפר. "זאת תכנית שאושרה עוד בשנות התשעים. המתכנן החליט לחבר את כביש בגין דרום לגוש עציון דרך בית צפאפא, וכך בעצם לחצות את הכפר", מסביר עלי איוב, מנהל מינהל קהילתי בית צפאפא.
"מדובר בכביש מהיר שרוחבו יעמוד על 70-40 מ'. זה צעד אגרסיבי ביותר. מאז אישור ההחלטה ועד עצם היום הזה ניסינו להבין מדוע הכביש חייב לעבור דרך בית צפאפא. הצענו הצעות אלטרנטיביות לתוואי הכביש, אך כולן נפסלו בידי העירייה". מאבקם של תושבי בית צפאפא לא הניב פירות, ובשנה שעברה החלה בניית הכביש כמתוכנן.
ב-2011 פרסם "זמן ירושלים" על אודות ניצני ההתאגדות והמחאה נגד הכביש, וכעת החליטו התושבים להעביר הילוך. "הקמנו אוהל מחאה בשטח הבנייה, שלחנו מכתב לנשיא שמעון פרס ואף הזמנו את נשיא ארה"ב ברק אובמה לביקור בכפר, באמצעות השגריר בתל אביב, כדי שיראה את מקום המריבה", מספר עלאא' סלמאן, מהפעילים הבולטים בכפר נגד בניית הכביש.
"זאת הרגשה של בגידה, של דקירה בגב. בית צפאפא היא שכונה שקטה שגובלת בשכונות יהודיות כמו גילה, קטמון והר חומה, וחיה עם שכניה בדו-קיום. מקימים אוטוסטרדה באמצע הכפר, וזה לא מגיע לנו. בעת אישור הכביש ב-1990 השכונה הייתה שונה לגמרי מהיום, אז היו לא יותר מארבעה בתי מגורים באזור הבנייה, וכיום יש מאות. היה צריך להתאים את תכניות הבנייה לתוואי השטח, והוא השתנה עם השנים".
העניינים מתקרבים לרתיחה גם בשכונת שייח' ג'ראח, או שמעון הצדיק, תלוי את מי שואלים. מאז שנת 2009 מתקיים מאבק מתמשך בין תושבי הכפר למתיישבים היהודים, במה שנראה כדוגמה המובהקת ביותר לסכסוך האזורי על שטח, בעלות על קרקע והיסטוריה. נדמה כי לאחרונה הפך הקרע במקום לבלתי ניתן לאיחוי, והתושבים מספרים על לא פחות מ-12 משפחות שנמצאות בסכנת פינוי. המתיישבים היהודים טוענים מנגד כי הם רק מחזירים לעצמם את השטחים שנגזלו מהם.
"לפני 140 שנה הוקמו השכונות שמעון הצדיק ונחלת שמעון. עד 1948 היה בשכונות יישוב יהודי, שחי חיים מסורתיים ומשגשגים", טוען יוני יוסף, דובר ההתיישבות היהודית בשכונת שמעון הצדיק. "ב-1948 החליטו הבריטים לפנות את השכונה, לטענתם מתוך הגנה על שלום התושבים, אך למעשה במטרה להפקיר את הדרך להר הצופים בידי הערבים. חודש לאחר פינוי השכונה אירע טבח שיירת הדסה, והערבים השתלטו בכוח על נחלת שמעון, שנרכשה כחוק בידי ועד העדה הספרדית ב-1875.
"כיום אין דרך אחרת מאשר לראות את הערבים כפולשים, שרצחו וירשו את המקום. לצערי, לפי החוק הישראלי חלקם דיירים מוגנים, אך גם בתנאי הדיור המוגן הם לא עומדים. אני קורא להם 'גנבים מוגנים'. הם מוגנים משום שהגניבה התבצעה לפני זמן רב, אך זאת עדיין גניבה. אין כאן בכלל דיון; בית המשפט קבע שעליהם להתפנות, והם כפופים לחוק - אז שיתפנו".
משפחת שמאסנה, שמונה עשר נפשות, נדרשה להתפנות מביתה ביום שישי האחרון. "אנחנו כפר של 30 משפחות. רובנו גרים כאן עוד מתקופת המנדט הבריטי, באנו כשלא היו חשמל ומים, ונכנסנו לבתים שהיו ריקים", מספר מוחמד שמאסנה. "מאז שנת 2009 אני ומשפחתי נמצאים במאבק נגד הפינוי. בית המשפט טוען כי יהודי שהנכס היה שלו נפטר, ויש לו ארבעה יורשים.
"אני לא מבין איך אחרי 50 שנה נשמעת כזאת טענה. יש משפחות נוספות בכפר שיש להן סיפור דומה והן נמצאות בתהליך משפטי כזה או אחר. אם זה היה קורה במערב העיר למשפחות יהודיות, לעולם לא היו נוקטים בנוהל הזה". שמאסנה מעריך כי "רוב הסיכויים שתהיה אינתיפאדה שלישית, כי יש מתקפה נגד הפלסטינים, במיוחד בירושלים המזרחית, והמדינה לא עוצרת את החיכוכים".
מהצד היהודי, התושבים טוענים כי הסכסוך כלל אינו פוליטי. "זה שטח של יהודים. משפחת שמאסנה שילמה לבעל הבית היהודי דמי שכירות במשך שנים על גבי שנים. אין זה שונה מתשלום דמי שכירות בשאר שכונות העיר, בין אם בקטמון, בנחלאות או בשייח' ג'ראח", טוען אריה קינג, איש "הקרן לאדמות ישראל", שמנצח ביד רמה על רכישת הקרקעות במזרח העיר.
"בעל הבית הנוכחי ביקש מהמשפחה להתפנות, ומשום מה הערבים החליטו, בנוהל קבוע שכזה, להפוך את זה למשהו שקורה על רקע לאומני ולא לקבל זאת כתוצאה של חוק המקרקעין. בגלל זה אני מזהיר כל יהודי בירושלים לא להשכיר בתים לערבים, כדי שלא יואשמו בדברים מהסוג הזה. אני מקווה שמשפחת שמאסנה תתפנה לבד עד התאריך שצוין".
לגבי סלילת הכביש בבית צפאפא נמסר מהעירייה כי "ראש העירייה והדרג המקצועי בעירייה נפגשים באופן תדיר עם מנהיגות השכונה, ודנים איתה בשיפור ושדרוג איכות החיים בכפר. כביש 50 דרום הוא כביש משמעותי, אשר חוצה את ירושלים ללא רמזור ומהווה המשכו של כביש בגין לכיוון דרום העיר. גם תושבי בית צפאפא ייהנו מהכביש, ויוכלו להשתלב בו דרך רחוב דב יוסף ודרך צומת רוזמרין.
"חשוב לציין כי בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לפני כשבועיים את עתירת תושבי בית צפאפא נגד סלילת הכביש, וקבע כי הליכי תכנונו ואישורו נעשו כחוק והתאפיינו בבחינה מעמיקה ורחבת היקף, תוך הטיית אוזן קשבת לדרישות השונות של התושבים. כמו כן נקבע כי התושבים לא הופלו לרעה לעומת תושבי שכונות אחרות, שתוואי הדרך עובר בקרבתן. העירייה פועלת ותמשיך לפעול כדי לתת את השירותים המיטביים לשכונה".
מרשות הטבע והגנים טרם נמסרה תגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם