פרידה ממייסד צוותא ויד ימינו של צבי בר

חנן רוזן, סגן ראש העירייה לשעבר של רמת גן וממייסדי מועדון "צוותא" התל-אביבי, הלך לעולמו. "מבחינת חזונו לגבי הטמעת התרבות ברמת גן, הוא הגשים את כל חלומותיו", אמר בנו

יוסי פנטילט | 4/3/2013 8:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ימים ספורים לפני מותו, כשהיה על ערש דווי, ביקש חנן רוזן, סגן ראש עיריית רמת גן לשעבר, מבנו גיורא, ששהה בבית החולים ליד מיטתו, פיסת נייר. "אני רוצה לדבר עם צבי בר", אמר, והכתיב לבן את מספר הטלפון של ראש העיר. כאשר ענה בר לטלפון, אמר לו רוזן, בקול חלש, שלוש מילים: "צבי, אנחנו אתך".
 
רוזן ז
רוזן ז"ל. "לא היה בו את היצר לדרוך" צילום: באדיבות בית קריניצי

בשבוע שעבר, הלך רוזן לעולמו והוא בן 94. הוא הותיר אחריו עשייה ציבורית רבה ומורשת תרבות מפוארת. רוזן ידוע בעיקר כאחד ממייסדי מועדון צוותא-התל אביבי, שהפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, אבל מרבית העשייה התרבותית שלו התמקדה בעיר מגוריו, רמת גן.

בשטח רמת גן הקים רוזן שלל מוזיאונים, כשהמוכר והמוצלח שבהם הוא המוזיאון לאמנות ישראלית, ובעיר ידעו לכבד אותו על פועלו למען התרבות: בשנת 2000 קיבל אות יקיר העיר ואשתקד התקיים טקס חגיגי בו נקרא על שמו המוזיאון לאמנות ישראלית. "אבי תמיד עסק בפעילות ציבורית וולונטרית", אומר בנו. "מבחינת חזונו לגבי הטמעת התרבות ברמת גן, שהיה משאת נפשו, הוא הגשים את כל חלומותיו".

"לא בכדי הנצחנו את שמך במוזיאון לאמנות ישראלית", ספד לו צבי בר, "אשר יתמלא בתכנים רבים כי יש לכך חשיבות מרחיקת לכת. היית בין הזורעים, וכולנו קוצרים עתה את פירות עשייתך וחזונך".

גיורא רוזן, בנו של חנן ז"ל, סיפר על הקשר המיוחד של אביו עם ראש העירייה: "אבי קשר את חייו בצבי. הוא אהב אותו כמו שאהב אותי, כבנו, והעריך את יושרו ואת חברותו. בר, מצדו, סמך עליו והמשיך לתמוך במוסדות התרבות שאבי הקים בהיותו חבר מועצה. כשאבי חלה, נהג בר להתקשר אליו מדי כמה ימים ולשאול לשלומו. במדינה בה פוליטיקאים מתייחסים לקולגות שפרשו בבחינת 'הכושי עשה את שלו', יחסו של בר לאבי אינו דבר של מה בכך".
ממוסך למוזיאון

את מועדון צוותא ייסד רוזן בשנות ה-50, יחד עם המשורר והסופר אברהם שלונסקי ז"ל, ולולה לוקסמבורג, שנפטרה לאחרונה. "כילד, התלוויתי לאבי לישיבות הנהלה בצוותא, שנוהל אז על ידי שמואל 'פיסקה' פיסטנברג, ואחר כך על ידי ציון נסים", נזכר גיורא. "מהר מאוד הפך המועדון למוסד גדול של אמנות. בשנות ה-60 נערכו בו ערבי שירה, תיאטרון ומחזות. יעקב אגמון כבמאי ואשתו השחקנית גילה אלמגור פרצו בצוותא. גם הזמרים אריק לביא וישראל שמעוני. יהודית רביץ האלמונית מבאר שבע התגלתה בצוותא".

כשרוזן נבחר בשנת 1973 למועצת העיר רמת גן, חזונו היה למתג גם אותה כעיר תרבות. הצעד הראשון שעשה כחבר מועצה היה לפעול למען רכישתו על ידי העירייה של המבנה הארכיטקטוני המיוחד במורד רחוב אבא הלל מהמשפחה הקבלנית בן יקר. במבנה, בו פועל היום המוזיאון לאמנות ישראלית שקרוי על שמו של רוזן, שכן קודם מוסך ולפני כן מפעל ריבות.



"הבניין היה מיועד להריסה, אבל חנן ניהל בהתלהבות גדולה מאבק בירוקרטי ממושך כדי לשמר אותו", סיפר גיורא. "את המבנה שמשמש את המוזיאון הוא שיקם והעמיד על הרגליים, בעזרתם של מוטי עומר ז"ל, האוצר הראשי של מוזיאון תל אביב, ומאיר אהרונסון, היום האוצר של מוזיאון רמת גן".

"האיש הבין את חשיבותה של תרבות ופעל למסד, למצב, להגביר ולהפיץ אותה ברמת גן", מאשר אהרונסון. "לכל אורך כהונתו כאיש ציבור, חנן השכיל לרתום לעניין את ראש העיר".

סגן ראש העיר, אריק נודלמן, משמש כיו"ר עמותת המוזיאון לאמנות ברמת גן. "זכיתי לכבוד להיות יו"ר ההנהלה של המוזיאון בעת שהוא נקרא על שמו של חנן רוזן", אומר נודלמן. "חנן היה איש ישר שתרבות בראש מעייניו. מעטים רואים היום בתרבות נושא חשוב כפי שהוא ראה. מורשתו מחייבת ונמשיך לתמוך ולהאדיר את התרבות בעיר".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים