האיש שחולם לעשות לברקת מה שעשו לפיד ובנט לביבי
אחרי שפרש ממועצת העירייה במסגרת הסכם הרוטציה עם מירב כהן, יו"ר התעוררות עופר ברקוביץ' מתכונן לקאמבק בבחירות הבאות. הוא שואף לזכות בארבעה מנדטים ולעשות לברקת, ש"נכנע לחרדים" ו"מושפע מלחצים", את מה שעשו לפיד ובנט לנתניהו
דורון הוא כמובן דמות פיקטיבית. הוא הומצא כאמצעי להגדרת יעדים בסמינר האחרון של תנועת "התעוררות", שבראשה עומד עופר ברקוביץ'. אנחנו נפגשים בדיוק כשהוא שב מהסמינר. "מובן שזהו חזון, אבל אלה היעדים שאנחנו שואפים לקדם", מספר ברקוביץ'.
תנועת "התעוררות", כשמה כן היא, הוקמה לפני חמש שנים במטרה להעיר את ירושלים מתדמיתה המנומנמת. התנועה מונה כיום יותר מ-60 פעילים סדירים, מאות פעילים לא סדירים ועשרות אלפי תומכים. אנשי התנועה פועלים בתחומים שלדעתם הם הבוערים ביותר בעיר – תעסוקה, דיור, תרבות, חינוך ושוויון בנטל – והם מאמינים שהשינויי המשולב בהם יביא לעיר ישועה.
בבחירות האחרונות עשתה תנועת "התעוררות" הסדר ריצ'רץ' עם סיעת ירושלמים, ובעקבותיו נכנסו ברקוביץ' ופעילת "התעוררות" מירב כהן למועצת העירייה. השניים הגיעו ביניהם להסכם רוטציה, כדי שלא בכל הקדנציה התנועה תהיה מיוצגת בידי אדם אחד. "היה לי חשוב להבהיר ש'התעוררות' היא לא תנועה של אדם אחד", מדגיש ברקוביץ'.
"התעוררות" מצטיירת כתנועה שפונה בעיקר לצעירים.
"לא רבים יודעים ש'בהתעוררות' יש ייצוג נכבד לציבור הבוגר. נכון שהצעירים הם בחזית, אך הנושאים שאנו עוסקים בהם נוגעים לכל שכבות הגיל: תחבורה, תעסוקה, קבוצות רכישה לגילאי 40 פלוס וצביון השכונות. המיתוג של התנועה הוא צעיר, אבל אילו 'התעוררות' הייתה מבוססת על צעירים בלבד משהו בה היה חסר. אנחנו נפגשים עם כל הקהלים ומקבלים תמיכה ואהדה רבה ממבוגרים רבים".
מה התכניות שלכם לבחירות הבאות? האם שוב תתחברו לסיעה אחרת? כמה מנדטים אתה צופה שתקבלו?
"אנחנו שואפים לחבר בין אנשים ודעות. אנחנו לא שוללים איחוד עם סיעה אחרת. הכול עדיין פתוח. יש סיעות שהעמדות של חבריהן דומות ואף זהות לעמדות שלנו, ואנחנו פתוחים לכל שיח.
"ל'התעוררות' יש שתי מטרות עיקריות: האחת – לעורר תקווה לשינוי ולהתחדשות; השנייה והמרכזית יותר – לשמש כלב השמירה של הציבור הציוני, הפלורליסטי והיצרני. כשברקת מנהל קואליציה מקיר לקיר עם החרדים, הוא נכנע להם, ואנחנו משמשים קונטרה להסכמים ביניהם.
"אני משער שבבחירות הבאות נקבל ארבעה מנדטים. זה יהיה גידול משמעותי. אנחנו מרכיבים רשימה הטרוגנית וחזקה שתפעל בקואליציה. אפשר לדמות אותנו ללפיד ולבנט מול נתניהו. כמוהם נשנה את מאזן הכוחות בקואליציה".
מירב כהן, שמשמשת היום נציגת התנועה במועצת העירייה, לאחר שהחליפה את ברקוביץ' באמצע הקדנציה, הוצבה בבחירות לכנסת ה-19 במקום התשיעי במפלגת התנועה של ציפי לבני, אך לא נכנסה לכנסת. לשאלה אם המועמדות של כהן לכנסת פגעה בתנועה הירושלמית, עונה ברקוביץ' כי "אני לא חושב כך. מירב הייתה שותפה משמעותית, ויש לה גם מניות ב'התעוררות'. אנחנו תנועה שמטפחת מנהיגים ומעודדת אותם לקחת על עצמם תפקידים משמעותיים. מירב היא תעודת כבוד לתנועה שלנו".
"יש נטייה לראות ב'התעוררות' תנועה של אדם אחד", מדגיש שוב ברקוביץ', "אבל זה לא נכון. אף שאני הוא זה שתמיד עומד באור הזרקורים, 'התעוררות' היא פאזל גדול של אנשים ורעיונות, והעשייה והרעיונות באים מהשטח, מהאנשים".
נדמה כי צמד המילים שחוזר הכי הרבה במהלך הריאיון הוא "הציבור היצרני". ברקוביץ' עומד על כך שרק שוויון בנטל יאחה את הפצע המדמם בחברה הישראלית. "זוהי אמנם סוגיה לאומית, אך יש לה השלכות גדולות לירושלים. אנחנו שואפים לשוויון בנטל הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית. רק תעסוקה של כלל הציבור תוריד את הנטל הכלכלי המונח על כתפיו של הציבור היצרני, שעובד ומשלם מסים. המאבק צריך להתנהל בשני מישורים: מול העירייה ומול הממשלה".
זוהי המטרה הנכספת שלכם לקדנציה הבאה. השגתם את המטרות שהצבתם לעצמכם בקדנציה הנוכחית?
"לקראת הקדנציה הנוכחית כתבנו תכנית אסטרטגית ל-15 השנים הבאות. בזמנו היא נראתה נאיבית, אמרו שלא נשרוד את הקדנציה, והנה עברו חמש שנים ואנחנו רק מתרחבים.
"השגנו חלק לא קטן מהמטרות שלנו: בתחום התרבות הייתה פריחה משמעותית; בתחום הנוער שילשנו את התקציבים; בתחום הדיור חלה הוזלה משמעותית במחירי הדירות במסגרת קבוצות רכישה, נאבקנו על שטחי רכישה והעלנו את דירות הרפאים על סדר היום; בתחום התעסוקה השמענו את קולם של העסקים הקטנים; והכי חשוב – פעלנו לחיזוק את הצביון החילוני והיצרני של העיר.
"טענו שיש עוד אוכלוסיה שצריך להקשיב לה. יש עוד הרבה עבודה לשנים הקרובות; צריך לפעול בתחומי התחבורה, הניקיון, הפעילויות בשבת ועידוד העסקים הקטנים, שהם החמצן של העיר. את כל אלה אי אפשר לשנות במשך חמש שנים בלבד".
אחד המאבקים שתנועת "התעוררות" הייתה מעורבת בהם לאחרונה הוא המאבק בשכונת רמת שרת. העירייה הקצתה שטח ברחוב דוד מרץ, הסמוך לשכונת בית וגן החרדית, למוסדות חינוך חרדיים. תושבי רמת שרת זעמו על ההקצאה, טענו שההחלטה באה על חשבונם, שכן יש מחסור משמעותי במבני ציבור בשכונה, ואף הביעו את חששם מזליגה של חרדים מבית וגן לשכונה.
תנועת "התעוררות" פעלה לצד התושבים. הרוחות סערו, נערכו הפגנות וישיבות מועצה נסערות. לבסוף הושג מתווה פשרה, ולפי ברקוביץ', כולם היו מרוצים ממנו. "הכנסנו לזירה הפוליטית עמדה חדשה ומורכבת יותר", טוען ברקוביץ'.
"אין לנו התנגדות אוטומטית לחרדים, אנחנו מסתכלים על כל מקרה לגופו. יש לנו בהחלט קווים אדומים, ועל פיהם אנחנו מנהלים מאבקים, כמו המאבק בעד פתיחת 'חניון ספרא' בשבת והמאבק נגד ההקצאה של השטח ברמת שרת למוסדות חינוך חרדיים. אנחנו פועלים למען המרחב הציבורי הפלורליסטי, וסגירת החניון וההקצאה העמידו אותו בסכנה. נהיה גם הראשונים להיות בעד פתיחת עסקים בשבת.
"עם זאת, אנחנו יודעים היכן אנחנו חיים. רק לצעוק סיסמאות לא מביא לתוצאות. מרצ, למשל, רק צועקים, ולא מצליחים לשנות. המאבק ברמת שרת הוא דוגמה מעולה למאבק מוצלח שלנו. אנחנו הקמנו צעקה שההקצאה הזאת לא הגיונית. באמצעות הפעלת לחץ מאסיבי, הפגנות וקמפיינים גרמנו לברקת לקבל את המתווה שלנו.
"מצד אחד, צריך להיות מענה ראוי לצורך של החרדים בהקמת כיתות לימוד נוספות, ומצד שני, ישנו האינטרס החילוני שייבנו בשכונה מבני ציבור. החלוקה הייתה הוגנת: הוחלט שחצי מהשטח, זה שקרוב לרמת שרת, יוקצה למבני ציבור, והחצי השני, שקרוב לבית וגן, יוקצה לחרדים".
"חשוב להדגיש שאנחנו לא תנועה אנטי חרדית", אומר ברקוביץ'. "אנחנו בראש ובראשונה שומרים על האינטרס של הציבור שבחר בנו, והציבור הזה הוא חילוני. בה בעת יש לנו שיח עם החרדים, פרויקטים משותפים והידברות. הכול לפי העניין: כשצריך אנחנו משתפים איתם פעולה, וכשצריך אנחנו יודעים להיות תוקפניים ונשכנים. נכון להיום אין ב'התעוררות' פעילים חרדים, אבל יש פעילים דתיים-לאומיים. פרויקט מיוחד שלנו נקרא "בלבה חומה", ובמסגרתו מתנדבים משמשים חונכים לחרדים בתחומים שונים, כגון מתמטיקה ומנהל עסקים".
ברקוביץ' (30), נולד בירושלים, גדל בגבעה הצרפתית ולאחר מכן ברמת שרת, ולמד בתיכון ליד"ה. כיום הוא גר ברחביה. הוריו מתגוררים זה כמה שנים במבשרת ציון, אך למרות עזיבתם, הם נשארו מחוברים להוויה הירושלמית. אמו עובדת בעירייה כסגנית מנהלת מחלקת הגיל השלישי, ואביו הוא עורך דין וכתב ספרים בנושא המקומות הקדושים בעיר והסכסוך הישראלי-פלסטיני וביטויו בירושלים. לברקוביץ' אחות בת 18 שעושה שנת שירות בנגב.
לדבריו, ההתבגרות בחברה הירושלמית ההטרוגנית עיצבה את אישיותו ואת השקפת עולמו. "הכרתי אוכלוסיות מגוונות בעיר. מצד אחד אני אוהד בית"ר, והייתי יוצא לאומן 17, מצד שני הייתי בצופים ולמדתי בליד"ה. כל אלה עיצבו אותי".
את השירות הצבאי הוא התחיל בקורס טיס היוקרתי, ונפל ממנו אחרי הצ'ק 15 (סדרת טיסות מיון - ב"א). את המשך שירותו עשה ביחידה מסווגת. מהמפגשים שלו בצבא עם חיילים לא ירושלמים התברר לו מהי התדמית של העיר בעיני אלה שלא גרים בה. "פגשתי אנשים שתופסים את ירושלים לא כמו שהיא. אנשים לא מבינים את המורכבות של העיר. הם רואים בה עיר ענייה, חרדית וערבית. אחת מהמלחמות הגדולות של 'התעוררות' היא לשנות את התדמית המעוותת הזאת".
בדומה לשאר בני דורו, עשה ברקוביץ' את הטיול הגדול של אחרי הצבא, ונסע לדרום אמריקה. כשחזר מהטיול ב-2008, גילה שחלק גדול מחבריו עוזבים את ירושלים לעיר החטאים תל אביב. הוא וחברים נוספים החליטו לא לעזוב ולהישאר בעיר האהובה עליהם, אבל החליטו גם לשאוף לשנות אותה מבפנים.
"ההקמה של 'התעוררות' נבעה מתחושות של ירושלמים רבים שהעיר נתונה במצוקה ועומדת על סף ייאוש", מספר ברקוביץ'.
"'התעוררות' החזירה את הצבע ללחיים של רבים, וחיזקה את האמונה שאפשר לשנות. חלמנו חלום גדול לפני חמש שנים על נאיביות ועל אמונה. היו לנו חזון וערכים. כמובן עוד לא השגנו את כל מטרותינו, אבל אנחנו כאן כדי להישאר. כבר אפשר להבחין שנוצרה שפה אחרת, שאנשים מגיבים למתרחש. פעם העירייה הייתה מעבירה החלטות מחפירות, והציבור הרגיש שאלה גזירות משמים ואין מה לעשות. היום הציבור מגיב, וביחד מגיע להישגים. פעם היינו צעירים בעשייה, היום אנחנו עדיין צעירים, אבל צעירים עם קבלות".
את התנועה הקימו עם ברקוביץ' מירב כהן, עידו נחום, יניב אפרים, שחר פישר, אמיר חכימיאן, ליה כוכבי וקובי פריג'. מה שהפריעו להם בעיר, ושאותו שאפו לשנות, היה מה שחסם אותם בדרך למעלה - הבירוקרטיה הירושלמית עשתה להם עוול ותקציבם היה אפסי.
התגובות שקיבלו מהסביבה נעו בין סקפטיות לטענה שהם מבזבזים את זמנם. "לקראת הבחירות האחרונות לעירייה, הייתה לנו מטרה שברקת ייבחר, ועבדנו קשה לשם כך. אחת התגובות הסקפטיות שקיבלנו מהסביבה הייתה שאין סיכוי שברקת יצליח להיבחר לראשות העירייה", מספר ברקוביץ'.
התמיכה הגורפת של "התעוררות" בברקת, כשהתנועה הייתה עדיין בחיתוליה, נראית כעת רחוקה מתמיד. "ברקת עושה עשייה חיובית, אך לא עושה מספיק. הוא מסתכל על העיר מגבוה מדיי, ואנחנו מתעסקים בתכל'ס", אומר ברקוביץ'. "יש עניינים שאנחנו וברקת רואים עין בעין, אבל יש לנו גם ביקורת כלפיו, בייחוד בעניין תקצוב החרדים.
בתחומי הפיתוח והתעסוקה אנו נותנים לברקת ציון נמוך, אמנם הייתה בתקופת כהונתו עלייה בתיירות, אבל חסר פיתוח של עסקים וחברות. אנחנו שונים מברקת בדי-אן-איי, אנחנו חיים את השטח ולא מושפעים מלחצים חיצוניים כמוהו. אנחנו רואים בו מועמד ראוי, אבל יש לנו ביקורת קשה עליו".
אם דרעי יתמודד מול ברקת, במי תתמכו?
"לפני הבחירות הקודמות, כשהקמנו את 'התעוררות', הצבנו לעצמנו שלוש מטרות: להעלות את אחוזי ההצבעה בקרב האוכלוסייה הציונית, להכניס שני חברי מועצה צעירים ולהחליף את ראש העירייה במועמד פלורליסטי. בבחירות הקרובות נתמוך במי שייצג את האג'נדות ואת הערכים שלנו הכי טוב. נבחן את הדברים עם הציבור שאנחנו מייצגים. כרגע דרעי לא מסתמן כמועמד ההולם את ערכינו".
ולופוליאנסקי?
"גם לופוליאנסקי רחוק מהדרך שאנחנו מייצגים".
כחלק משירותו למען העיר, שכנע ברקוביץ' את אשתו לעתיד, דינה, לעבור מתל אביב לירושלים. דינה היא פריזאית במקורה, והשניים עומדים להתחתן בקיץ הקרוב. "היא מקבלת בסבלנות ובאהבה את העשייה שלי בעיר", מסכם ברקוביץ'.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם