ניר ברקת: "אם לא אבחר שוב, זה יהיה רע לירושלים"
פחות משמונה חודשים לפני הבחירות, ניר ברקת מנסה להדוף מתחרים בעלי שיעור קומה כאריה דרעי ורובי ריבלין. "כרגע איני מרגיש מאוים משום אדם", הוא אומר, "התחלנו כאן מגמה טובה, וכדי להמשיך בעשייה נחוצה לי לפחות עוד קדנציה אחת". ראיון חג
הוא אומר בנחרצות: "אני לא מסתכל על המתחרים. ממוקד בעצמי. כמו שציינתי, באתי לתת לעיר, ובשבילי ראשות עיריית ירושלים זה לא סידור עבודה. זה משימת חיים".
>>> כך הפך אריה דרעי לסיוט הגדול של ניר ברקת
>>> יוזמה חדשה: רובי ריבלין לראשות עיריית ירושלים
>>> האיש שחולם לעשות לברקת מה שלפיד ובנט עשו לביבי
>>> מאיר תורג'מן: "ברקת מתעסק בלדגמן ולהצטלם"
ברקת מכהן לאחר קדנציה של אורי לופוליאנסקי, ראש העירייה החרדי הראשון. בבחירות האחרונות הפסיד מאיר פרוש לברקת את הכס, ויש הטוענים שהדבר קרה בגלל הפילוג הפנימי במגזר החרדי. כך או כך, מסתמן שגם בבחירות הקרובות יתמודד מועמד חרדי מול ברקת. "קשה לנבא את המחר", מגיב ברקת על ההנחה הזו.
"ראש העירייה חייב להיות פלורליסט בנשמתו ובתפיסתו. אני שם. אני מחויב לפלורליזם ולקידום המגזרים השונים. פלורליסט זה אומר להיות הוגן וישר עם כלל הציבור. לתת לציבור הכללי את המקום שלו ולמגזר החרדי את המקום שלו. אינני בטוח שזו תפיסתם של מי שהיה כאן בעבר ושל העתידים להתמודד מולי".
אני שואלת על האפשרות שריבלין יתמודד מולו. "לא ידוע לי על כך", הוא עונה. "ריבלין הוא חבר יקר, ואני מאחל לו בהצלחה בכנסת". ברקת, המקווה שריבלין לא יתמודד, מוצא לנכון להזכיר כי "ריבלין גם מצא לנכון להביע בי תמיכה ופרגן לי במשך כל הקדנציה, גם בצורה פומבית".
מאז תחילת הקדנציה, הציב לעצמו ברקת מטרה להגדיל את אוכלוסיית העיר, בדגש על הצעירים היצרניים שבה. רגע לפני נעילת הקדנציה הנוכחית, מתגאה ברקת בנתונים ויורה אותם בגאון. "בקדנציה הקודמת של לופוליאנסקי הצטמק המגזר הממלכתי ב-12 אחוז, והממלכתי דתי בשבעה אחוז.
"בקדנציה שלי החינוך הממלכתי גדל לראשונה, לאחר עשור וחצי של מגמת צמצום קבועה, ואחוז הזכאות לבגרות במגזר הציוני נמצא בעלייה גדולה. עשינו השקעה חסרת תקדים בבתי הספר, והוקמו בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים ראשונים. לעיר נוספו 30 אלף מקומות עבודה חדשים בקדנציה הזו – כפול ממה שנוספו בקדנציה של לופוליאנסקי. מרכז העיר חזר להיות הלב הפועם של ירושלים, עם עלייה של 40 אחוז במספר המבקרים".
על ההגירה השלילית, אשר עדיין לא פסקה, אך לטענת ברקת, צומצמה בהרבה, הוא מספר: "הוריי היגרו לעיר כשנולדתי. היום הצעירים שוב רוצים להיות חלק מהעיר. פעם ראשונה אנחנו רואים עלייה בהגירת הצעירים לעיר בשכונות רבות. הנתונים מדברים בעד עצמם. תופעה מרתקת נוספת שאנחנו תומכים בה היא קהילות צעירים שפזורות ברחבי העיר. צעירים אידיאליסטיים, ציוניים, שלוקחים אחריות ומצמיחים את העיר מלמטה. כך אנחנו הופכים את הצעירים, שבעבר עזבו את העיר, לחמצן העתיד שלה".
הצעירים האידיאליסטים האלה טוענים שלא קל להם לחיות בירושלים. רבים מהם יוצאים למאבקים על צביון העיר. רמת שרת למשל.
ברקת נאנח ומתעקש להראות לי במדויק, ברמה של סנטימטרים, היכן השטח המדובר, ופותח את מערכת תכנון הקרקעות הממוחשבת. "זה בית וגן,זוהי רמת שרת", הוא מסמן את הגבולות באדום בוהק. "וזהו שטח המריבה – השטח בתווך".
>>> רמת שרת מתחרדת? רק חרדים נענו למכרז למבני ציבור
>>> הקרב על רמת שרת: אבנים יודו לעבר רכב שנסע בשבת
"כל החרדים בשכונות הסמוכות לומדים במוסדות חינוך חרדיים בבית וגן. המצוקה של מבני חינוך שם היא קטסטרופלית. ישנו שטח שהוא בתווך, בין רמת שרת לבית וגן. בגלל אי-שייכותו לשום שכונה מבחינה גיאוגרפית, הצבתי כלל: הכול תלוי מאיפה הכניסה לשטח.
"אם הכניסה לשטח היא מבית וגן – זהו שטח הכלול בבית וגן. אם הכניסה לשטח מרמת שרת – הוא נמצא בתחום רמת שרת. לעניינינו, הכניסה היחידה לשטח הייתה מבית וגן, והגדרתי מה המשמעות של כך. כך שלבוא ולהגיד שזהו שטח של מבני ציבור חרדים שנמצא ברמת שרת – זו דמגוגיה.
"אך למרות כל מה שדובר", הוא ממשיך, "אני עדיין ראש עירייה של כולם, ואני מחויב למענה לשני המגזרים. ישנה גישה שאומרת שלא לתת כלום לציבור החרדי, זה לא מקובל עליי. עם זאת, נדרש גם מהחרדים להתחשב בצרכים של המגזר הכללי. קידמנו זאת במגרש וורבורג (בקריית היובל – ב"א), וכעת עשינו זאת גם ברמת שרת.
"ברמת שרת אנו מתכוונים גם לבנות גני ילדים למגזר הכללי, שלוחת מתנ"ס ועוד מסה קריטית של פיתוח קהילתי. אך המצוקה של מבנים בבית וגן ניתנת לפתרון רק על ידי נתינת שטחים. ואני לא מוכן לתת את וורבורג, כי אין זה נכון. בסוף הגענו לפשרה: באזור התווך הקרוב לרמת שרת נרים מבנה שכניסתו תהיה מרמת שרת, ואזור זה ישרת את תושבי רמת שרת. כך, בעזרת שתי כניסות, יחולק האזור לשניים".
על דבר נוסף אין חולק: ברקת הציב את התרבות על ראש שמחתו. בעזרת התרבות הוא שואף לחזק את העיר וגם להביא אליה יותר משקיעים, צעירים ויזמים. "העיר חווה פריחה תרבותית והופכת לבירה של תרבות ויצירה. בירושלים נערכו 3,500 אירועים בשנה, פי ארבעה מהעבר, ומתקיימים בה יותר ויותר אירועים בין-לאומיים.
>>> חשיפה: הארנה לא תהיה מוכנה בזמן
>>> בגלל העיכובים בבניית הארנה, תוקם עיר אוהלים בחניון טדי
"התיירות שברה את שיאי כל הזמנים, הן תיירות החוץ והן הפנים, ועקפנו בתחום זה את חיפה ואת תל אביב. ירושלים הפכה אטרקטיבית למשקיעים, שמגלים בה עניין מחודש לאחר שנים. העיר היום מתחדשת ונעשית רלוונטית ומחוברת ליותר ויותר אנשים בארץ ובעולם".
במרכז תחום התרבות והספורט ניצב פרויקט הארנה המפורסם. מה לא נאמר עליו? שהוא רחוק מלהיות גמור בזמן שיועד לו, שהכול פופוליזם של בחירות ושההבטחות של ברקת חסרות שחר. "פרויקט הארנה היה קבור במשך 15 שנה, ואני החייתי אותו, הובלתי מהלך אמיץ לקדם את הארנה. זהו מתקן מדהים באיכותו, שמביא תרבות, ספורט והרבה כבוד לירושלים על מגזריה.
"לצד בניית הארנה, אנו עוסקים בהרחבת אצטדיון טדי ובעוד תנופות מתחום הספורט, כמו המכבייה, אליפות היורו והיכל הפיס, והשאיפה הגדולה היא להעביר מפעלי ספורט לעיר. לא יכולנו לעשות זאת ללא הארנה".
ובכל זאת, בניגוד להשערות – הארנה לא תהיה מוכנה בזמן.
"הארנה היא היסטוריה. היא אמנם עדיין לא גמורה, אך היא היסטוריה מבחינת העובדה שהמשאבים כבר נמצאים בשטח, הקבלנים שם, ויש שם תהליכי בנייה. היו קשיים, אך לשמחתי הרבה התגברנו עליהם. עם כל הקשיים שהיו, עם כל האופוזיציות שהיו, והיו לא מעט, הצלחנו לסיים. חודש לפה, חודשיים לשם – זה בכלל לא הנושא. מתוך ה-380 מיליון שקלים שהושקעו בארנה יש לנו פער סופי לסגור מול המדינה ומול מפעל הפיס. אנחנו בתהליכים לסגור עמם את השלבים האחרונים".
כאמור, ברקת הוא מבין ראשי העירייה ששם את תחום הספורט במרכז העשייה. נוכחותו מורגשת במשחקי בית"ר והפועל קטמון, והוא ככל הנראה אחד מראשי הערים המעורבים ביותר במועדוני הכדורגל המקצועניים. גם קשריו עם מוטי גמיש, היו"ר החדש של הפועל ירושלים, מוסיפים לתדמית הספורטיבית שיצר.
ידיעות על רצונו של ברקת לאחד בין הפועל ירושלים לקבוצה שנתלשה ממנה, הפועל קטמון, קיבלו גושפנקא, לאחר שבינואר נחשף בספורט "זמן ירושלים" כי מסמך הבנות נשלח מלשכת ראש העירייה לקבוצת האוהדים, ובו לחץ ברקת על ראשי קטמון לחתום מול גמיש על עקרונות האיחוד בין הקבוצות.
"המגעים שלי לאיחוד הקבוצות אינם דבר חדש. אני עובד על כך כבר שמונה שנים. נרתמתי לבקשות של הבעלים לנסות לתווך ולראות כיצד אפשר להביא את שני הצדדים לקבוצה אדומה אחת. במהלך זה נרתמתי גם ליוזמתו של מוטי גמיש וגם ליוזמת אוהדי הפועל קטמון. בסופו של דבר אלו הם אותם האוהדים.
"במקום להחזיק שתי קבוצות בליגה הלאומית, ראוי לקיים ריכוז מאמץ, ובעזרת משאבים וניצולם בצורה הנכונה, נביא לקבוצה אחת בליגת העל, במקום שהכספים והמאמץ יתחלקו לשניים. כחלק ממאמציי אלה אני מנסה להביא אותם להסכמה ולהבנות על הנייר. חשוב להבהיר שאינני כופה דבר או לוחץ על שום צד. אני מציע הצעות ומנסה לגשר. גם אין לי את הסמכות לאחד בכפייה את הקבוצות".
מה טיב הקשר בינך לבין מוטי גמיש?
"את גמיש אני מכיר מצוין, ויש בינינו קשר טוב והבנות משותפות. גמיש נכנס בתור יושב ראש חדש למועדון, כשהחליף את יוסי סאסי. הוא מעוניין כמוני במיזוג, השאלה רק מתי ובאילו תנאים".
נדמה כי משום מועדון כדורגל בעיר אין לך נחת. במיוחד לאור האירועים האחרונים בבית"ר.
"בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים למיגור הגזענות בקבוצה. זה בא לידי ביטוי בהכנסת פעילות של הקרן לידידות, הרבה עבודה עם נוער ועוד. "אנו נילחם בגזענות ובזרועותיה בחירוף נפש. לא נסכים לשום פעולה כזאת, ולצורך הוקעת האלימות נרתמת גם משטרת המחוז.
"הרוב המכריע של ציבור האוהדים מבין זאת. האוהדים שנוקטים בפעילויות גזעניות הם רק מיעוט. מדובר בקבוצה של למעלה מ-300 אלף אוהדים. 10,000 גזענים זה אמנם לא מעט, אך עדיין מיעוט".
לצד כל התרבות המפוארת שמתעסק בה ברקת, עוד לא נולד ראש עירייה בירושלים שיכול להתעלם מהמורכבות של ירושלים: הפוליטיקה וכמובן מזרח העיר.
לאחרונה, גועשים התושבים בשכונת בית צפאפא בעניין בניית המשך כביש 4, שלטענתם יפלח את השכונה באמצע ויפגע באיכות חייהם.
"בכל שכונה שאנו עושים בה פעולות פיתוח התושבים אומרים: 'לא בחצר האחורית שלי'. כולם מסבירים למה טוב שיהיו כבישים בירושלים, אך לא אצלנו בחצר; כמה טוב שיהיה בינוי, אבל לא אצלנו בשכונה. צריך להבין שתכנון הכביש הוכרע לפני 15 שנה, מיותר לציין שזה הרבה לפני הקדנציה הנוכחית. זה לא מומש עד עכשיו משיקולי תעדוף שונים וזו סוגיה שאין לה מה לצוף עכשיו.
>>> זעקת תושבי בית צפאפא: "אל תקרעו לנו את הכפר"
"הכביש הוא פעולת פיתוח בעיר והוא הכרחי לעתידה של ירושלים. מטרתו לאפשר לעבור מצפונה לדרומה ללא רמזור, והקצבנו לשם כך למעלה ממיליארד שקל. לכל אחד היה ברור שהכביש ייבנה בשעה כזו או אחרת.
"כשהמינהל הקהילתי בית צפאפא פנה אלינו בבקשה מיוחדת לעשות קירוי ספציפי, הסכמנו, בניגוד למדיניות מדינת ישראל. טענות פילוח הכפר נכונות ללא הקירוי המדובר. תהליך הבנייה נכנס לפני שנה לתהליכי עבודה. היו רבים שלקחו זאת לכיוון פוליטי, ללא סיבה מוצדקת, ולצערי חלק גם חשבו לנגח את העירייה בעניין, וזה לא מקובל עליי.
נשמעו טענות שונות שהעירייה מזניחה את המקום, ובית המשפט דחה את טענות אלה על הסף. אני אוהב את הכפר ומכיר את האנשים שגרים שם, אלה אנשים טובים ואני מחויב להם. יש לנו מטרות נוספות, ללא קשר לכביש, כיצד לשפר שם את איכות החיים".
גם בעניינים מורכבים פחות מבניית כבישים צצו בעיות. גננות רבות יצאו למאבק על מקום עבודתם בצהרונים. מה העירייה מתכוונת לעשות בנידון?
"הבעיות שצצו בעקבות הרפורמה בצהרונים יטופלו. בסך הכול מדובר בבשורה עצומה להורים, ואסור לשכוח זאת. המחיר לצהרון פרטי ירד באופן משמעותי: פעם הורים היו משלמים 815 שקל לילד לצהרון, והיום הם משלמים 300 שקל. כשמדובר בכמה ילדים, מדובר בהורדה דרמטית של בסביבות 2,000 שקל, שינוי המאפשר להורים לצאת לעבודה.
"אני יזם, וככזה אני יודע שלהכניס שינוי גדול כל כך בעיר מלווה לעתים בתקלות שצצות באמצע. אנחנו נפתור את כל הבעיות. העירייה והמדינה כבר פתרו בעיות גדולות יותר. מתוך 150 צהרונים יש כמה עשרות שהמעבר בהם לא הלך חלק, מקומות שהתפטרו בהם עובדים. אנו נמצא מחליפים ראויים".
את הרכב רשימת סיעתו, ירושלים תצליח, הוא מסרב להסגיר בכל תוקף. וגם את השמועה שחברי הסיעה רמי לוי ויקיר שגב לא יהיו כלולים בה, הוא הודף במהרה. "אני לא מדבר על זה עכשיו. יש לי אנשים טובים שיישארו איתי, ויש כאלה שאם הם לא ירצו, אשים אחרים במקומם. אני מרוצה מהרשימה שלי".
מה תעשה אם לא תיבחר?
"אני לא חושב על זה כרגע. אני נחוש, והנחישות שלי השתלמה עד היום, ואני מאמין שתמשיך להשתלם. כרגע איני מרגיש מאוים משום אדם. אני חושב שזה רע לירושלים אם לא אבחר, התחלנו כאן מגמה טובה ומומנטום, וכדי להמשיך בעשייה ולהוציא לפועל את המטרות שאנו עובדים עליהן – נחוצה לי לפחות עוד קדנציה אחת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם