המאמן המצליח של הפועל ב"ש קפץ לביקור מרוסיה
ויטאלי סבצ'נקו אימן את הפועל באר שבע באמצע שנות ה-90' ונחשב לאחד המאמנים הבודדים שהצליחו בווסרמיל. השבוע הוא ביקר בעיר וצפה בקבוצתו לשעבר מכניעה את מ.ס. אשדוד. למרות שלא נפל מהכיסא לנוכח תצוגת התכלית, הוא אופטימי באשר לסיכויי ההישרדות בליגת העל. ראיון
נהוג לומר שאורח לרגע רואה כל פגע, אלא שבמקרה שלו גם אם איתר את התקלות, לא תשמעו ממנו ביקורת מתלהמת. אהבתו לקבוצה, שאותה הצעיד בעונת 1994/95 למקום הרביעי בטבלה ולזכייה בכרטיס לגביע אופ"א, בפעם השנייה ברציפות בתולדותיה, מקשה עליו לחתוך בבשר החי. מקסימום הוא היה מוכן לבצע ניתוח במתכונת של כירורגיה פלסטית.
מלווה בידידו הקרוב, הפיזיותרפיסט המיתולוגי אלכס פרישמן, עקב המאמן הרוסי אחרי משחקה של קבוצתו לשעבר מול מועדון ספורט אשדוד בשבת האחרונה. למזלו, נפל בחלקו לצפות בשחקנים באחד הימים היותר מוצלחים שלהם בחודשים האחרונים. באר שבע, כידוע, קטעה רצף מבהיל של שבעה משחקים כושלים וחזרה למסלול הניצחון אחרי 0-2 מעודד על החברים מעיר הנמל הדרומית.
זהו ביקורו הראשון של ויטאלי בארץ הקודש אחרי שש שנים, ויש לו דברים טובים להגיד עלינו. "המדינה התפתחה, וגם באר שבע שינתה את פניה. הנה, המלון שאירח אותנו בזמנו (נאות מדבר) נעלם ובמקומו בנו קניון גדול. יש הרבה בניינים חדשים, יש כיכרות ויש מזרקות. רק האיצטדיון נשאר כמו שהיה, מתקן מיושן שלא מתאים לתקופתנו. לתושבי העיר, לשחקנים ולאוהדים מגיע איצטדיון טוב יותר".
קריירת האימון של סבצ'נקו הציבה לפניו יעדים מרתקים. לארץ הוא הגיע בתחילת שנות ה-90' מבוליביה, שם נחשב למאמן בכיר ועטור הישגים. רן פסח, אז יו"ר האדומים, עלה על עקבותיו ושכנע אותו 'לעשות עלייה'. בעונתו הראשונה נזקפה לזכותו של המאמן הרוסי הצלחה, וחוזהו הוארך בעונה נוספת.
אולם, חילופי השלטון ברחוב יהודה הלוי גרמו לעזיבתו של סבצ'נקו, כשאלי להב הנשיא החדש החתים במקומו את ויקו חדד, שחזר לאחר עונה אחת. במהלך העונה הבאה (96'/95'), חזר סבצ'נקו לקדנציה שנייה והחליף את חדד, אך עוד באותה עונה כושלת הוחלף ע"י אלי גוטמן, לא לפני שסבצ'נקו זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו השני שלה.
אבל לא אלמן ישראל: ויטאלי חזר לארץ הולדתו, אוקראינה, ולא נותר מחוסר תעסוקה. עד לפני מספר חודשים הוא אימן בליגה הראשונה ברוסיה. רשימת הקבוצות שאימן כוללת את טורפדו מוסקבה, גרוזני ואוראל.
קפיצה קטנה לחו"ל סידרה לו עבודה כמאמנה של מטאלורג דונייצק האוקראינית, שהוא המועדון השני בגודלו בעיר דונייצק אחרי שחטאר. ג'ורדי קרוייף הוא אחד השמות הבולטים שהנידו גפיים במטאלורג, כמו גם יא יא טורה, קשרה של נבחרת חוף השנהב וכיום מכוכביה של מנצ'סטר סיטי.
עתה, כשהוא נושק לגיל 62, הגיעה העת לטעון מצברים, אולי בדרך לזינוק נוסף בעלייה. באר שבע תמיד הייתה ונשארה חלק חשוב ממנו, והתחושה היא שאם יציעו לו לתרום מניסיונו הוא לא ידחה את ההצעה על הסף.
לפני שנברנו בעזרתו בקרביה של הוד מלכותה, ביקשנו את חוות דעתו בנוגע לסיפורם העצוב של קדאייב וסדאייב, שחקני החיזוק הצ'צ'נים של בית"ר ירושלים. "אני מכיר את הסיפור ויכול להגיד שהיו צריכים להכין את הרקע להגעתם", אומר סבצ'נקו. "לא כל שחקן זר מתאים לקבוצה כמו בית"ר ירושלים, ובכלל.
"הנה, בקבוצת זניט סט פטרסבורג הביאו בכסף גדול שחקנים מנבחרת בלגיה ומנבחרת ברזיל, והם לא הצליחו להתאקלם, כי נוצרה תסיסה בחדר ההלבשה. בבית"ר היו צריכים לחשוב על הבעיות שהיו עלולות להתעורר עם הקהל, ואולי היו חושבים פעמיים כי סדאייב וקדאייב הם לא שחקנים כאלה גדולים ששווה בשבילם להרגיז את האוהדים".
יצא לך לעקוב אחרי הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות?
"בעידן האינטרנט אין בעיה של גישה למידע. התוצאות של נבחרת ישראל פחות עניינו אותי לעומת הפועל באר שבע: ידעתי שהם ניצלו מירידה במחזור האחרון בשנה שעברה, ושנכשלו העונה במאמץ להגיע לפליי אוף העליון".
כיצד התרשמת מהקבוצה, על סמך מה שראית בשבת האחרונה?
"ממשחק אחד קצת קשה לגבש דעה. כדי למסור דו"ח מפורט, עליך לצפות בחמישה משחקים לפחות, אחרת זה לא יהיה מקצועי ולא יהיה רציני".
ובכל זאת, נשמח אם תשתף אותנו במסקנותיך.
"מבחינה טקטית, הרושם שלי הוא שהם משחקים נכון, אבל הקצב איטי. מאוד איטי. כדורגל זה לא משחק בשביל הולכי רגל. צריך לרוץ וצריך להילחם. יש עדיין מה לשפר בנושא ההקרבה וההצטרפות של שחקנים לחלק הקדמי. לדוגמה: בשבת שעברה מגן עלה למעלה, הרים את הראש ולא ידע למי למסור, כי החברים שלו נשארו למטה".
יש שחקנים שמצאו חן בעיניך?
"הקבוצה אחידה, אף אחד לא בלט. המשחק נגד אשדוד לא היה גדול, אבל בסיטואציה הנוכחית של מאבקי תחתית אי אפשר לצפות שהשחקנים יציגו משחק מבריק".
אתה מכיר מישהו מהשחקנים בשמו?
"מצטער. אלה לא שחקנים עם שמות ידועים. אף אחד מהם לא מוכר בחו"ל. לדעתי, גם בארץ הם לא מי יודע מה בולטים".
השוער אוסטין אג'ידה משחק בנבחרת ניגריה. מה דעתך עליו?
"הוא המחליף של אניימה, נכון? או.קיי. דווקא התרשמתי ממנו לטובה. הוא הציג יכולת סבירה והפגין בטחון בין הקורות".
רק שני מקומיים פתחו במחזור הקודם בהרכב הראשון. עד כמה מיעוט שחקני בית בקאדר משפיע לרעה על תפקודה של הקבוצה?
"אני לא יודע מה בדיוק קורה שם, אני רק יכול להגיד שככל שיש יותר שחקני בית, כך יותר קל למאמן. בתקופה שאני אימנתי בבאר שבע, לא הייתה לי בעיה כזאת. אצלי שיחקו שמונה מקומיים, ולא שיחקו רק בשביל הכסף. הם שיחקו בשביל הקרובים והחברים שלהם שישבו ביציעים.
"אני זוכר אותם כאילו רק אתמול התחלנו לשתף פעולה. היה לנו את אסי (רחמים) ושאול (סמדג'ה), והיה את חזות, שלמה (אילוז), דוידי וסתיו אלימלך; אורן סגרון הוסיף מחץ ואלון ריף תרם המון טכניקה. נכון שהוא לא הצטיין במשחק ההגנה, ועדיין היה לו מקום בסגל. הוא היה חשוב מבחינה תחרותית".
נחזור ל-2013. במחצית השנייה צורף למשחק לוטם זינו הצעיר. ממנו התרשמת?
"מספר 15, נכון? הוא הגביר את האגרסיביות ובא מאחור, עם המון אנרגיות חיוביות ושמחת חיים. איתו שיחקו יותר קדימה. לבחור הזה יש פוטנציאל".
הפועל באר שבע בסכנת ירידה. מה צריך להיעשות כדי להישאר בליגה?
"פה לא מדובר במיומנות, אלא באלמנטים של לב, נשמה ומלחמה. חיבור של שלושתם יביא את התוצאות הנכונות".
4,000 צופים ראו את המשחק האחרון, מספר סביר לעומת משחקי הבית האחרונים, ועדיין נמוך בהרבה לעומת התקופה שבה אימנת את באר שבע. מה דעתך על הקהל?
"בבאר שבע הכל תלוי בקהל. רוב האוהדים יושבים בבית ומחכים שהתוצאות יהיו מעודדות יותר. הם יבואו בהמוניהם כשיהיה ברור להם שהקבוצה נלחמת בשיא הכוח, אפילו אם זה יבוא על חשבון היכולת. אני מקווה שהאוהדים לא יהיו אדישים, כי הם המנוע של המועדון".
רבים וטובים מופתעים מכך שהמאמן אלישע לוי, שלקח שתי אליפויות (וחצי) עם מכבי חיפה, נקלע למאבקי תחתית עם הפועל באר שבע. גם אתה מופתע?
"אני מכיר אותו, הוא איש מקצוע מעולה, עובד טוב ומסור לתפקידו. במקרה של באר שבע, הדברים יותר מורכבים ממאמן, קבוצה ושחקנים. להשלמת הפאזל צריך אווירה מתאימה וצריך גם מזל.
"הנה, תראו את סלאבן ביליץ', מאמן נבחרת קרואטיה, שמשמש בתור המאמן הראשי של לוקומוטיב מוסקבה, ויחד איתו הם בצניחה חופשית. הם במקום השמיני בטבלה, רחוקים מאוד מהמאבק בצמרת.
"פירוש הדבר הוא, שבכדורגל יש מצבים שונים. אי אפשר להנחית מאמן רק בגלל שלקח אליפות במקום אחד, ולצפות ממנו שיעשה עבודה מושלמת במקום השני. זה לא הולך ככה. קבוצה לא תצליח אם יש בעיות בחדר ההלבשה, ובמקרה של אלישע אני חושב שהבעיה העיקרית שלו נוצרה מבחירה לא נכונה של זרים".
תוכל להזכיר לנו מי שיחק אצלך על משבצת הזרים?
"אז היו רק שלושה זרים בכל קבוצה. ויקטור מורוז היה בשטח כשהגעתי לבאר שבע. השארתי אותו וצירפתי את החלוץ (האוקראיני) סרגיי גוסייב ואת הקשר (הרומני) מריאן קלפטאנו. שלושתם היו כוח משמעותי. השגנו את הכרטיס לגביע אופ"א והצגנו כדורגל חיובי. למעשה, פרט למכבי חיפה ומכבי תל אביב היינו הקבוצה הכי טובה בארץ".
אתה עבדת תחת ניהולו של רן פסח, וכיום הקבוצה נתונה בשליטת אישה – אלונה ברקת. מהמקום שהגעת ממנו נהוג להפקיד קבוצות מקצועניות בידיים נשיות?
"זוהי תופעה שמתרחבת בכדורגל האירופי. אישה מנהלת את לוקומוטיב מוסקבה וגם באנגליה יש קבוצה מליגה נמוכה שהבוס הוא אישה. בשבת נפגשתי בפעם הראשונה עם הבוסית של באר שבע ואיחלתי לה הצלחה במאבק נגד הירידה".
מה אתה מציע לה לעשות כדי לסיים את העונה בטעם פחות מר?
"אין נוסחת פלא. צריך להכיר את המצב מבפנים. שמעתי שיש מאמן בחו"ל שחשב שהוא עוזר לה בשלט רחוק. ומה יצא לה מזה? צריך להבין שניהול מועדון כדורגל מחייב עבודה מסודרת. בחירת שחקנים, תוכנית אימונים, מתקני אימונים ובחינת שחקני נוער – כל אלה מצריכים עבודה שיטתית". -
לסיום, ספר לנו איך זה לחזור לבאר שבע בתור תייר?
"הופתעתי שהאוהדים זכרו אותי לטובה. כמה מהם ניגשו אליי כשנכנסתי ליציע ולחצו לי את היד. לאנשים שהקיפו אותנו הם אמרו 'תראו, הנה ויטאלי. הוא אחד המאמנים הבודדים שהצליחו בהפועל באר שבע'".
ושאלה אחרונה בהחלט: תוכל לשתף אותנו באירוע שנחרת בזיכרונך מהתקופה ההיא?
"הייתה לנו קבוצה מלוכדת. היחסים בין השחקנים היו טובים מאוד, וכל אחד מהם שאף להוכיח מה הוא שווה. המועדון היה בריא ולא הייתי צריך לדבר על מוטיבציה. בכל משחק נתנו 'פייט' רציני, וכפי שאמרתי, היינו הקבוצה השלישית בטיבה בארץ. אני מאחל להפועל באר שבע שתצליח לשחזר את הימים היפים שלה ולתפוס מחדש את מקומה בצמרת הכדורגל הישראלי. אין שום סיבה שזה לא יקרה בקרוב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם