ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

בצל המוות: קצינת הנפגעים פותחת את הלב

לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל, מספרת קצינת העיר נתניה ומרחב השרון, רב-סרן אושרת דוק, על התפקיד הרגיש של מודיעי הנפגעים: "עם כל הקושי שבתפקיד אני לרגע לא שוכחת שהקושי האמיתי מצוי בצד השני של הדלת"

שלוש שנים אני מחכה לראיון הזה. שלוש שנים שאני מהלך על קליפות ביצים ומקבל בהבנה מלאה את הסירוב, למרות שאני כל כך רוצה להביא לידיעת הקוראים שלי את פועלם המבורך של חבריי המילואימניקים שמשרתים כמודיעי נפגעים בקצין העיר נתניה ומרחב השרון.

היחידה הזו, אליה הצטרפתי לאחר מבצע עופרת יצוקה, נמצאת על קו התפר העדין בין הצבא לאזרחות. על אף כל המתחים והשסעים בחברה הישראלית, היחידה הזו נותרה כשמורת טבע, קונצנזוס מלא.

לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל, הסכימה קצינת העיר נתניה ומרחב השרון, רב-סרן אושרת דוק, לאפשר הצצה נדירה לחיים של האנשים שמהלכים בצל המוות כדי להביא קצת נחמה לחיים. אני מגיע ביום ראשון אחר הצהריים לתדריך מודיעים לפני כוננות, אותו אני מכיר כל כך טוב.

התדריך מתקיים באווירה נינוחה ומשפחתית מחד, אבל מאוד יסודי מאידך. רב-סרן דוק עוברת על כל הנהלים, מחדדת את הדקויות, מציפה דילמות ושאלות שכרוכות במשימה כל כך מורכבת ומאפשרת למודיעים לשתף בלבטים ובחששות. בין המודיעים רופאים, עורכי דין, ונציגי ציבור, בהם ראש מועצת קדימה-צורן, יצחק גולברי. "בכל פעם שאני עובר את התדריך הזה אני מתרגש", הוא מספר. "בעיניי זה לא תפקיד, זו שליחות".

מוטי קלוגמן, בין החיילים הוותיקים ביחידה, מעיד על עצמו שבכל כוננות הוא בדריכות ובמתח שיא. "אני במתח כי אני יודע שסומכים עליי ואני לא רוצה לאכזב את היחידה. אני רואה בעיני רוחי את הצלמים שהפתיעו את רונה רמון ובדרך זו נודע לה על נפילת בנה אסף. זה דבר נורא בעיניי. וכל עוד זה תלוי בי אעשה הכל כדי שהמשפחה לא תגלה את הבשורה הנוראית מהתקשורת".

רב-סרן דוק, תושבת בנימינה, נשואה ואם לשתי בנות, הגיעה לפני שנה וחצי לתפקיד לאחר שורה של תפקידים במערך הנפגעים, לרבות תפקיד של קצינת נפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. דוק מחבקת בחום את המודיעים שלה ומעבריה להם את ההערכה העצומה שלה כלפיהם.

"במהות העשייה שלנו אנחנו נוגעים בעצב החשוף ביותר של החברה הישראלית – השכול", אומרת דוק. "המשימה שלנו היא למסור הודעת נפגעים באופן הראוי והמקצועי ביותר שניתן. קבלת הודעה על אובדן יקיר יוצרת שבר גדול בחיי משפחה ומשנה אותם. התפקיד שלנו הוא להימצא שם, לאפשר למשפחה להתמקד באובדן ובכאב הפרטי, להביא את קולה של המשפחה לצבא ולהעביר מסר ברור - צבא ההגנה לשיראל איתכם מהיום ולתמיד".

דוק מודעת היטב לכובד האחראיות שמוטל על כתפי המודיעים. "זו הסיבה שאנחנו בוחרים בקפידה יתרה את המודיעים. הם עוברים רצף של השתלמויות מקצועיות שמכינות אותם לביצוע המשימה. ועדיין, כל משפחה היא עולם ומלואו, כל תגובה היא נכונה ורלוונטית למשפחה הספציפית, והצוות מונחה להתאים את עצמו. אני תמיד שבה ומדגישה לאנשי היחידה שהכאב האמיתי מצוי בצד השני של הדלת. בסוף כל אירוע אנחנו יושבים עם המודיעים כדי לשמוע את התחושות שלהם, לתמוך בהם".

מה ההודעה הכי קשה שהיית מעורבת בה?
"כל הודעה או ליווי של משפחה הוא אירוע רגשי טעון. מטבע הדברים מקרים או מצבים כמו דמות או שם שמזכירים לי את הקרובים לי, הופכים אותי לחשופה יותר".

מה מקורות הכוח שלך?
"הידיעה שאני מבצעת תפקיד בעל משמעות אדירה, אנשי המילואים שלי - שהם הלכה למעשה הפנים היפות של ארץ ישראל – התודות של המשפחות שבתוך החושך מקפידות להודות והמשפחה האישית שלי".

התפקיד הזה נותן פרופורציות אחרות לחיים?
"לגמרי. אני הרבה יותר מודה ומברכת על דברים שקודם קיבלתי כמובן מאליו. כאמא, אני הרבה יותר סלחנית, ופחות מתרגזת. אפילו החיבוק והנשיקה, שבפרידה היומיומית מהבנות בבוקר, מקבלת משמעות אחרת".

אחד האתגרים של קצין העיר הוא להיערך למלחמה הבא, כולל תרחיש לאבדות רבות בעורף. זו הסיבה שהמבנה הוותיק של היחידה ברחוב שמואל הנציב בנתניה, יפונה בחודשים הקרובים, והיחידה תתמקם במבנה גדול יותר במזרח העיר.

 

"הגזרה שלנו גדולה וכוללת 230 ישובים", אומרת דוק. "גבולה הצפוני מתחיל בזיכרון יעקב והדרומי בכפר סבא. הגזרה מסתיימת ביישובי השומרון, כך שחלק מההודעות הן מאחורי הקו הירוק. לכן חשוב מאוד שנהיה במבנה נגיש שנוכל לבצע בו פריסה מיטבית".

לפני שאנחנו נפרדים אני שואל את דוק האם מניסיונה צה"ל הוא עדין צבא העם. "בוודאי", היא אומרת בנחרצות. "אני יכולה להעיד שאנחנו דופקים בדלת של כל שכבות האוכלוסייה: דרוזים, חרדים, צברים, עולים חדשים, אתיופים, רוסים, בעלי מעמד סוציו-אקונומי כזה או אחר.

"לכל משפחה יש את הדרך שלה לקבל את השכול, את השפה והתרבות הייחודים לה, אבל מה שמשותף לכולם היא העובדה שכולן מסרו למען המדינה את המתנה היקרה מכל - את החיים של היקרים שלהם. עם כל הקושי שבתפקיד אני מרגישה נחמה בידיעה שאנחנו פוגשים את ארץ ישראל היפה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...