בית ספר מצטיין עם רוב אתיופי נלחם על עתידו
משרד החינוך קבע שהמוסד רש"י שבנתניה ייסגר למרות הצלחת תלמידיו יוצאי אתיופיה בלימודים, והם יפוזרו בכיתות משולבות. אך תלמידי המוסד והוריהם מוחים: "ילדינו מוכיחים שאפשר להגיע להישגים, בלי קשר למוצא"
באוגוסט 2011 הודיע שר החינוך הקודם גדעון סער כי משרד החינוך יפעל לסגירתם של בתי הספר המונים למעלה מ-50 אחוז יוצאי העדה האתיופית על מנת לשלב את העולים בכיתות הטרוגניות ולסייע להם להתערות בחברה הישראלית. ברשימת בתי הספר שהוחלט על סגירתם היה גם בית הספר רש"י בנתניה, שלמעלה מ-90 אחוז מתלמידיו הם יוצאי אתיופיה.
עם זאת, למרות החלטתו של משרד החינוך, לטענת הילדים וההורים, סגירתו של בית הספר תסב להם נזק. גודדאו מלקה, חבר ועד ההורים ואב לתלמידה בבית הספר, מספר כי בשנים האחרונות בית הספר עולה על דרך המלך:
"פעם התלמידים היו מסתובבים מחוץ לכיתות בזמן השיעור והייתה הרבה אלימות, לא היו לומדים. הגיעה המנהלת החדשה, התחילה תוכנית חדשה (של "קרן מוריה"), הציונים של הילדים השתפרו וההורים יודעים סוף-סוף מה קורה עם הילדים שלהם. אם יום אחד ילד לא מכין שיעורי בית, מיד ההורים שלו מקבלים טלפון מהמנהלת".
גם זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מספרת על שינוי משמעותי שהתחולל בבית הספר. "די להסתכל על ציוני המיצ"ב של התלמידים כדי להבין שמדובר במוסד חינוכי מצוין", היא אומרת. במכתב ששיגרה לפני כמה שבועות למנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר נכתב: "בית ספר זה הוא ההוכחה שתלמידים, ללא קשר למוצאם, יכולים להגיע להישגים מרשימים, אם מאפשרים להם את התנאים הראויים".
עיון בתוצאות המיצ"ב לשנת תשע"ב אכן מעלה כי הישגיהם של התלמידים השתפרו לאורך השנים לא רק ביחס לעצמם, אלא גם ביחס לממוצע ההישגים הארצי. כך למשל, בבחינת המיצ"ב בעברית לכיתות ב' השיגו תלמידי כיתה ב' בביה"ס רש"י ממוצע של 86 נקודות, בעוד ממוצע הציונים בכלל בתיה"ס דוברי העברית עמד על 74 נקודות.
השיפור בהישגיהם של התלמידים לאורך השנים ביחס לעצמם ניכר גם כן: כך למשל, בבחינת המיצ"ב במתמטיקה לכיתה ה' שהתקיימה בשנת תשס"ח ניצבו תלמידי רש"י בתחתית הטבלה עם 485 נקודות בסולם המיצ"ב הרב-שנתי (לעומת ממוצע ארצי של 521 נקודות בבתיה"ס דוברי העברית), אולם ארבע שנים לאחר מכן הצליחו תלמידי רש"י לא רק לצמצם את הפער מול בתי הספר האחרים, אלא אף למצב את עצמם גבוה יותר ביחס לשאר בעזרת שיפור משמעותי של לא פחות מ-128 נקודות .
מלקה מסביר כי הוא חפץ בהמשך קיומו של בית הספר, לא רק כדי שבתו ויתר חבריה ימשיכו להצליח מבחינה לימודית, אלא גם מפני שהוא חושש כי אם בית הספר ייסגר, תושבי השכונה לא יקבלו מענה מתאים לצורכיהם:
"אנחנו מפחדים שישלחו את הילדים שלנו לקצה השני של העיר. מאוד חשוב לנו שבית הספר יהיה קרוב ושנוכל לבוא ולראות מה קורה עם הילדים שלנו. אם יסגרו את בית הספר ונרצה חינוך דתי, נהיה חייבים לשלוח אותם רחוק. מי שירצה להמשיך ללמוד קרוב לבית יהיה חייב להירשם לבית ספר חילוני. אנחנו לא רוצים חילוני, אנחנו רוצים דתי!"
הורים נוספים שהתראיינו בעילום שם הסבירו כי הם חוששים שעם המעבר לבתי הספר המשלבים, לא יקבלו העולים את סל השירותים הגדוש שלו הם זוכים כיום.
סגירתו של בית הספר מתבצעת באופן הדרגתי, כך שבכל שנה נסגרת שכבת לימוד נוספת. בשנת הלימודים הנוכחית נסגרה כיתה א', בשנה הבאה תיסגר כיתה ב' וכן הלאה, עד סגירתו המוחלטת של המוסד. במקביל, תחת כל שנתון שנסגר, נפתחת כיתה חדשה של בי"ס תורני בשם "אורות רש"י".
בית ספר זה מאוכלס ברובו בילדי הגרעין התורני, וילדי השכונה יוצאי אתיופיה יכולים להשתלב בו, ובתנאי ששיעורם לא יעלה על 30 אחוז. מעבר לעובדה שבית הספר הצומח לא יכול לתת מענה לכלל ילדי השכונה, מספרים ההורים כי מכיוון שמדובר במוסד תורני מאוד, הוא אינו מתאים לאורחות חייהם של רוב הילדים. "כדי להתקבל לבית הספר החדש שואלים אותנו שאלות שאנחנו לא יודעים לענות עליהן, זה לא מתאים לנו", הם אומרים.
קייס מברהטו סולומון, מרצה במכללת הרצוג שחקר במשך שנים את השתלבותם של עולי אתיופיה במערכת החינוך הישראלית, וירצה בנושא בכנס עמדו"ת של מכללת "אורות ישראל", אמר:
"אני חושב שהמהלך שמוביל משרד החינוך לשילוב יוצאי אתיופיה בכיתות הטרוגניות הוא ראוי, אך הבעיה היא שבמקרים רבים התלמידים המשתלבים לא מקבלים בביה"ס החדש את הכלים להשתלבות ראויה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בית הספר רש"י החל לפעול כבית ספר תורני צומח המעודד אינטגרציה של עד 30 אחוז תלמידים מהקהילה. כיתה א' בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ג מאוכלסת על ידי תלמידים של משפחות הגרעין התורני אשר ימשיכו ויעלו לכיתות הבאות.
"בשנת תשע"ד ייקלטו לבית הספר כבר שתי כיתות א' של ילדים הלומדים כיום בגן חובה של משפחות הגרעין. המשרד ממשיך לעקוב אחר פעילות בית הספר, ולקראת שנת הלימודים הבאה תיעשה הערכת מצב נוספת ".
הציון הממוצע של כיתות ב' במבחני עברית היה 86 לעומת 74 בכלל בתי הספר דוברי העברית
הציון הממוצע של כיתות ה' במבחני מתמטיקה היה 79 לעומת 61 בכלל בתי הספר בארץ
הציון הממוצע של כיתות ה' במבחני עברית עלה ב-94 נקודות בסולם המיצ"ב לעומת 39 נקודות בכלל בתי הספר דוברי העברית
הציון הממוצע של כיתות ה' במבחני מתמטיקה עלה ב-128 נקודות בסולם המיצ"ב לעומת 42 נקודות בכלל בתי הספר בארץ
*הנתונים לקוחים מדוח המיצ"ב לשנת תשע"ב של ביה"ס רש"י בנתניה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם