חזרה לשנות ה-50: סיור בשכונה ד' בבאר שבע
זה נראה כמו מקום שהעיר שכחה או לכל הפחות מעדיפה שלא להשקיע בו. מהפכת השיפוץ של באר שבע לא הגיעה לסמטאות הפנימיות של ד' צפון
זה מתחיל בסוף סמטת יוחנן בן זכאי, לשם מהפכת השיפוץ של באר שבע לא הגיעה. השביל הוא שביל חול, כזה שבגשם הופך לשביל בוץ ומשם זה הולך ונהיה מוזנח יותר ויותר.
משם ירדנו בשביל חולי, בינות עשבים קוצניים, משווים ל"רחוב" מראה של סוואנה מדברית. הגענו למקלט שעל פי המסביב שלו אפשר לקוות שאף אחד לא בונה לרוץ אליו בשעת חירום, כי אם זה יקרה יש סיכוי לא קטן שירשמו פצועים. True כתב מישהו, שגם צייר על המקלט, והאמת היא שזה נראה כמו מקום שהעיר שכחה או לכל הפחות מעדיפה שלא להשקיע בו.
מרחק יריקה וכמה פחים מחלידים משם, הרחוב הראשי, הצדיק מירושלים, והוא בניגוד ליוחנן בן זכאי עובר שיפוץ גדול, שכולל בן היתר מסלול לאופניים. תושבי בן זכאי יכולים לחלום על מסלול לאופניים, שהרי סתם מדרכה לבני אדם אין כאן.
המשכנו במורד, במקום שפעם היה בית ספר ומשמש עכשיו לגני ילדים. לצד הלוגו של עיריית באר שבע, כתוב שמדובר באולם להאבקות, "ע.מ.י" כתוב על השלט. דהוי, מתקלף, תואם להפליא את מצב הרחוב. ליד האולם סוג של מיניבוס ועוד כמה רכבים ואני לא יכול שלא לקוות שהמיניבוס הזה לא מביא אנשים מחוץ לעיר. אוי ואבוי למיתוג איתו הם ייצאו מכאן.
חיפוש בגוגל מעלה שמדובר באולם של מכבי ע.מ.י באר שבע, אולם ממנו יוצאים אלופים ואלופות ישראל. כנראה שאת האימרה "קשה באימונים, קל בקרב" שכללו אצלנו ל"קשה בדרך לאימונים, קל בקרב".
איך בכלל מגיעים לפה, אני תוהה, ומבין שרק דרך שבילי החול והעשבים. אין הרי שם דבר שדומה לכביש או מדרכה במקום. ומה קורה במקומות מוזנחים? אתם כבר הרי יודעים. נכון, הם הופכים לאיטם לאתרי פסולת. ואכן, ערימות קטנות, בינתיים, של פסולת בניין פזורות בין העשבים.
אל תדאגו, תיכף מישהו יספר שזה לא בסדר לזרוק פסולת בניין. זה נכון, רק שאיכשהו ומבלי להצדיק במאום את זורקי הפסולת, במקום שכזה פסולת הבניין רחוקה מלבלוט, בטח לא לבלוט לרעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם