"נשארתי פעור פה": כשהפולניות באו לטעמון
יום אחד נכנסו לקפה בסערה שתי סבתות פולניות מהקטלוג. לאחת מהן הייתה בקשה מאוד מוזרה. אגדות טעמון
>>> סיפורה של "אתי בית שימוש" הזונה המיתולוגית מגן הסוס
ערב אחד, פנה אליי קופ וביקש: מחר אסתר נוסעת לילדים שלה/ אני צריך שתעבוד בבוקר/ הגעתי/ לא ראיתי בוקר בשנה שחלפה/ ועד היום, להיות פעיל בבקרים זה אברה קדברה בשבילי/
לקראת השעה 11:00 נכנסו לקפה בסערה שתי סבתות פולניות מהקטלוג/ האחת לבושה שמלה פרחונית בעלת קונטור לבן/ השנייה מכנסי בורדו רחבים ווסט שחור/ שתיהן מגובות בתספורות דמויות קסדה בצבעי סגול חציל, שניכר שיצאו ממייבש שיער מיושן של מספרה שנס ליחה/ ומלוות באישה צעירה ויפה/
שלום/ חייכו אליי הסבתות/ אני, בתור פרשננו לענייני העדה, מכיר את ההליך הדיפלומטי/ הן נפלו בפח/ אין סבתא פולנייה שיכולה לעמוד בפניי/ מה לעשות, נולדים עם זה או לא/
תכיר/ אמרה לי בעלת הקסדה הסגולה/ זאת שחקנית מפורסמת מאוד מהתיאטרון בוורשה/
היפה נתנה חיוך מאוזן לאוזן/ ואני ניפחתי את החזה ושחררתי בשרמנטיות את שתי המילים היחידות שאני מכיר בפולנית/
אורו עיניה/ הדרך הייתה סלולה/
הגרציות לקחו אותה והתיישבו בשולחן, שהסתתר מאחורי הבר העצום שדמה לסיפון של אוניה/ ואני הרגשתי כמו הקפטן/
לא עבר רגע, וחזרה אליי בעלת הקסדה הכחולה, התקרבה ולחשה לי באוזן/ שים לי אקסטרה פיין בכוס תה/ תמלא עד האוזן בבקשה/ ושים כפית/ שלא ידעו/
כאילו שלא ידעו כשיריחו את הבל הדרקון/ שהוא תופעת לוואי קשוחה של האקסטרה פיין/
נשארתי פעור פה/ אז כבר הבנתי/ שגם אם חשבתי שראיתי הכול /תמיד עוד יפתיעו אותי במקצוע הזה/
אחרי 15 שנה במקצוע/ זה עדיין תקף/
''שחררתי בשרמנטיות את שתי המילים היחידות שאני מכיר בפולנית''
איור: נדב מצ'טה יהל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם