הפצצה שנפלה באמצע הסלון של משפחת מרוז-וילנאי

כשאורלי כינתה אותי "בלו אייז", הבנתי שיש שתי אפשרויות: או שהיא בוגדת בי או שהיא רוצה אוטו חדש. לא נשארתי סקרן לזמן רב

גיא מרוז | 3/5/2013 8:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
המדור מוקדש השבוע ל-15 הנשים בישראל שעדיין לא הוטרדו מינית. סליחה, אנחנו מתנצלים, זה לא אתן, זה אנחנו. עוד לא גילינו אתכן. ידינו הגסות, לבנו הקטן ואיברנו המדולדל עוד לא זיהה אתכן, אבל זה רק עניין של זמן. כפי שמעידות הכותרות - גם אליכן נגיע ולא יהיה כיף. כי "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת" זה לא שיר מפעם, זה, מתברר, ההמנון!

אבל לפני הכול, חידה: אם בחורה צעירה יוצאת מהבית של חנן גולדבלט לפגישת עבודה עם עמנואל רוזן - מה הסיכוי שהיא תעצור בדרך לקפה עם יצחק לאור? התשובה בסוף הטור.
צילום רקע: אדי ישראל, עיבוד תמונה: דפנה ברפמן
מכוכבי השבוע צילום רקע: אדי ישראל, עיבוד תמונה: דפנה ברפמן
הניתוח שלא יהיה

אני מניח שאתם יודעים שאני מאוד אוהב את אשתי. אני חושב שגם היא מחבבת אותי. הנה, לפני כמה ימים היא באה וסיפרה לי שחברות של אמא שלה אמרו לה שרק עכשיו הן שמו לב שיש לי עיניים נורא יפות.

מאוד שמחתי. הרבה זמן היא לא דיברה על העיניים שלי וזה שיפר מאוד את מצב רוחי הרע, שנבע מעודף סורים עם נשק כימי ביד. מה שחבל, המשיכה אשתי המסורה, זה שלא כולם רואים איזה עיניים יפות יש לך. נכון, אמרתי, והמשכנו לראות את הסדרה שאנחנו הכי אוהבים, "כלוב הזהב", הסדרה שבה כל ישראלי יכול להרגיש באמת כמה הציונות הצליחה.

אתה יודע למי עוד יש עיניים יפות, היא המשיכה (מפריעה לי לשמוע איך קושניר מתדרך את פנינה רוזנבלום בקשר לטוסטר הדיגיטלי), לרמטכ"ל!
  
מה רמטכ"ל, התעוררתי באחת, יש מלחמה? הסורים כן הפציצו בסוף? לא "בלו אייז" שלי, לרמטכ"ל יש עיניים מאוד יפות, פתאום שמתי לב.

עכשיו התעוררתי לגמרי, כיביתי את הטלוויזיה בלי לדעת אם פנינה רוזנבלום הצליחה להוציא את הטוסטר. היא מעולם לא כינתה אותי "בלו אייז", ולכן יש שתי אפשרויות: או שהיא בוגדת בי או שהיא רוצה אוטו חדש. את האפשרות השנייה פסלתי מיד, כי אני האחרון שצריך לשאול אותו לגבי אוטו חדש - היא מרוויחה יותר ממני כבר שנים, אני יכול מקסימום לממן את הדלק. אז היא כנראה בוגדת. חבל, דווקא התחלתי להתרגל אליה.



לא נשארתי סקרן לזמן רב. הפצצה נפלה באמצע הסלון. מאמי, כך הווילנאית, למה שלא תעשה ניתוח הרמת עפעפיים כמו גנץ הרמטכ"ל? זה גם בריא וגם כולם יראו איזה עיניים יש לך, כולל כבדי שמיעה וצופי ערוץ 2?

למי שלא בקיא בידיעות החשובות שמתפרסמות ברכילות - גנץ, כמו אולמרט לפניו, עשה ניתוח עפעפיים שדווח בהרחבה, כולל שמות המנתחים וכמה ריסים נפלו במהלך המבצע. אהוד ברק, אגב, היה בתפקיד האחות הבלונדינית. זה לא ממש נכון אבל בלתי נמנע.

אני וסכין המנתחים

מילדות אני נגד ניתוחים שלא מצילים חיים, כלומר כל עולם הפלסטיקה, כולל צביעת שיער. ניתוח עפעפיים לצורך עיניים פקוחות יותר (בעצם מדובר בניתוח שיוריד לי כמה שנים מהטונה ששוכבות עליי) - נראה לי במחשבה ראשונה מיותר. אבל למען שלום בית, הלכתי לפגישה עם המנתח של גנץ. אם כבר - אז דה בסט!

הפגישה

למרות הפתיחות הידועה שלי, לא רציתי שידעו שאני שוקל ניתוח פלסטי, בריאותי ככל שיהיה, וביקשתי מהדוקטור להיפגש במקום ללא אנשים. הוא הבין מיד וקבע איתי בבית קפה שבו היו כ-70 איש, משהו סולידי שכזה. הרופא הסתכל עליי במבט בוחן ואמר מיד: "כן, כנראה שאתה צריך ניתוח, אבל אני לא בטוח שהרמת עפעפיים תעזור".

וכאן התחיל הדוקטור המקסים והסולידי לבצע בי "מתיחות" פנים ידניות ביד אחת, כשביד השנייה הוא מצלם כל ניסוי מתיחתי שכזה. כן, אין לי ספק שאיש מהיושבים בקפה לא שם לב על מה נסובה הפגישה. טוב, תראה, כך המנתח הבכיר, במקרה שלך עפעפיים לא יעזרו, אתה צריך הרמת גבות ואז גם העפעפיים יעלו, ותיראה מעולה. יש רק כמה דברים שאתה צריך לדעת...

כמה דברים שאתה צריך לדעת

יש כל מיני תופעות לוואי, כך הרופא, מעבר לשבועיים של שטפי דם סביב שתי העיניים, באזור המצח והמפשעה (הוא לא באמת אמר מפשעה, אבל השיחה נהייתה כל כך מפחידה שישר דמיינתי שטף דם איפה שהכי כואב).

וזהו ? שאלתי כשאני מתחיל לחשב את קצי ואת קץ הפגישה לאחור. לא, לפעמים אנחנו מרימים את הגבות יותר מדי ואז אתה נשאר עם מבט מופתע לכל החיים. זה לא קורה הרבה, ואפשר לנסות לתקן את זה, אבל אני צריך לספר לך על זה.

באותו הרגע לא היה צריך ניתוח: הפרצוף שלי קיבל גוון מופתע שלא נעלם עד סוף הפגישה. ועוד דבר קטן: יש שם עצב, שלפעמים אנחנו בטעות פוגעים בו, ואז אתה מאבד תחושה במצח לחצי שנה, אבל בינינו - מתי לאחרונה חשת את המצח? כאב הראש הגיע מיד, בכל המצח, כולל הזעה כבדה בשני בתי השחי, שגם אותם מן הסתם אאלץ לנתח יום אחד. לא, לא יהיה ניתוח, כך אמרתי לו. אתה איש נחמד, ואנחנו חייבים להיפגש יותר, אבל זה לא יהיה תחת הרדמה ובחלוקים ירוקים תואמים.

השיחה לאורלי

יכול להיות שאישה בורחת מבשורה אבל לא אשתי. מאמי, אני מנסה להיות שרמנטי, בסוף אני לא מרים את העפעפיים. תיאלצי לקבל אותי ככה. אורלי קיבלה את זה בגבורה והבכי היה קצר. היא גיבורה, האישה הזו. מדי פעם, כשאני מצליח להחזיק את העפעפיים למעלה, אני אפילו רואה את זה.

שיחות עם כלב

כלב: אני רוצה להגיש תלונה במשטרה.
אני: נגד עמנואל? גם אותך?
כלב: לא, נגדך! שלא דיווחת, שלא ראית, שלא הודעת, שלא התרעת, שגם אתה ככל הגברים חתיכת חרא!
אני: תיזהר, אני אמסור אותך לאימוץ לענת סרגוסטי.
כלב: סליחה, אני חוזר בי, אתה אדם טוב ומסור לחברה. עכשיו עוף לי מהעיניים, הדס שטייף מכה את סוקניק, זוז!

בשורה משמחת

ל"ג בעומר נגמר ללא הרוגים ישירים מהשרפות.

בשורה פחות משמחת

ל"ג בעומר הוא חג נוראי, מזהם הרסני וסכנה איומה. הוא יימשך במתכונת הזו עד אסון אמיתי וגדול.

התשובה: אין לי פתרון. יש לי רק עוד המון שאלות לשאול בסיפור הזה.


meroz.guy@gmail.com

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים