מומחה האדריכלות הירושלמי שעבר לת"א: מרגיש כמו תייר
דוד קרויאנקר, מהמומחים הגדולים לארכיטקטורה של ירושלים, עבר לגור בתל אביב, ויש לו תובנות וגם ביקורת: "בתור אחד שעסק כל חייו בשימור מבנים, עושה לי רע לראות מיצגים היסטוריים כל כך מוזנחים"
לפני פחות משנה הוא החליט להעתיק את מקום מגוריו מירושלים לתל אביב, ומאז החל לעבוד על הדרכה מרתקת בנושא השינויים שעברה עיר הבירה לאורך השנים, כאשר הקהל הפעם הוא לא ירושלמים, אלא דווקא תושבים תל-אביבים.
>>> אפילו קרויאנקר עוזב את ירושלים, למה?
>>> בגובה העיניים עם דוד קרויאנקר
בסוף השבוע האחרון הציג קרויאנקר (73) את התיעוד ההיסטורי המרתק, תחת השם "תיעוד התכנון האורבני והאדריכלות בירושלים", במסגרת אירועי "בתים מבפנים". קרויאנקר קיים שש הדרכות מפתח ביתו שבשכונת רמת אביב ג'. בביתו ישנם יותר מ-30 אלף פריטים הקשורים בעבר ובהווה של ירושלים,
ובהם תצלומים היסטוריים ועכשוויים, מפות, מסמכים וקטעי עיתונות על אודות התכנון האורבני של ירושלים, שזכו כבר לכינוי "ירושלים של מטה".
"הכול התחיל בעצם בתחילת שנות ה-70'", הוא משחזר, "אז התקבלתי לראשונה לעבוד ביחידה לתכנון אורבני של עיריית ירושלים. באותם הזמנים היה חוסר מודעות משווע לכל מה שקשור לנושא של שימור מבנים. התחלתי לפרסם אז מכספי האישי חוברות בתפוצה קטנה, שהסבירו על הערך הארכיטקטוני של מבנים ישנים שנמצאו אז בסכנת הריסה. מאז-הכול היסטוריה".
קרויאנקר הפך במרוצת השנים לשם דבר עולמי בתחום האדריכלות. הוא נודע כאחד מידידיו הקרובים של ראש העירייה המיתולוגי, טדי קולק ז"ל. כמו כן באמתחתו כ-70 ספרים בנושאי אדריכלות המתמחים בנושאי שימור, שיקום שכונות והחייאת מבנים.
לפני שמונה חודשים, כאמור, עבר לגור בתל אביב אחרי עשרות שנים בבירה. "רציתי להיות קרוב לילדים", הוא מסביר, אך מודה כי עדיין לא הצליח להתאקלם לחלוטין בנוף המקומי. "נכון לעכשיו, אני מרגיש קצת כמו תייר או אורח כאן, בתל אביב. בעוד בירושלים אני מכיר כל אבן וסמטה, כאן הכול עוד חדש לי. הייתי מגדיר את התחושה הזו כסוג של חופש המשכי. מצד אחד אני נהנה ממה שיש לתל אביב להציע לי - החל מהפעילויות החברתיות ותרבותיות ועד הפארקים המטופחים - אבל לצערי זה עדיין לא מספיק. אני מקווה שמתישהו התחושה הזו תשתחרר ממני".
מה ההבדל המרכזי בין ירושלים לתל אביב?
"אלו שתי ערים מנוגדות לחלוטין. כל אחת מהווה אנטיתזה לשנייה באיזשהו אופן, אבל זה גם היופי בשתיהן. אם אתה שואל אותי, ירושלים היא למעשה פרוור של תל אביב. המרחק בין הערים הללו הוא לא מרחק של זמן או בקילומטרים, אלא מרחק פסיכולוגי. ירושלים היא עיר עם מסורת, קדושה ובעלת הווי יותר סגור. לעומת זאת, תל אביב הרבה יותר מודרנית ופתוחה. אין עליה את הנטל הכבד וההיסטורי שיש לירושלים. חוץ מזה, הערך הנדל"ני של הדירות והקרקע בתל אביב הוא ברוב האזורים הרבה יותר גבוה מאשר בירושלים. הייתי קורא לזה תופעה נדל"נית אדריכלית שמהווה פועל יוצא של המציאות בה אנחנו חיים".
ומבחינה אדריכלית?
"קצת קשה להשוות. ירושלים היא עיר בת 2000 שנה, על כל המשתמע מכך. תל אביב, לעומתה, היא בסך הכול תינוקת בת קצת יותר ממאה שנים. למרות זאת, תל אביב עדיין יכולה להיות גאה בעצמה גם בהיבטים האדריכליים שלה. העיר הזו מתחלקת לארבע תקופות מבחינה תכנונית. תחילה בשנות ה-20 הסגנון האקלקטי שהושפע מהבתים האירופיים, דרך בתי באוהאוס של ה-30 וקום המדינה ועד מבני הבטון החשופים שסיימו לבנות בשנות ה-80.
"כיום המגמה הכלל-העולמית היא להתפתח כלפי מעלה באמצעות מגדלים. גם תל אביב עושה דרך רצינית בכיוון הזה. בעצם העיר צמחה במרוצת השנים מאחוזת בית של בתי מגורים בני קומה אחת עם גגות רעפים למבנים המפלצתיים והמודרניים של היום, הכוללים לעתים גם עשרות קומות. זו תהיה המגמה גם בשנים הקרובות לטעמי".
לצד רשמיו וחישוביו של קרויאנקר לגבי העתיד האורבני של תל אביב, הוא מעניק מספר המלצות עבור העיר הגדולה. "יש הרבה תובנות ומגמות בתל אביב, שאפשר כבר לזהות בשלב זה", הוא מסביר. "כבר עכשיו מדובר בעיר מרכזית שמושכת אליה אזרחים מכל רחבי הארץ וכך גם ימשיך להיות.
"אני לא מאמין שצפוי איזשהו מהפך בנייה כאן, לפחות לא בשנים הקרובות, בעיקר בגלל העלות הגבוהה של הקרקע, אבל זה לא אומר שהפרויקטים הגדולים צריכים להיעצר. יש להמשיך לקדם את תל אביב כעיר מודרנית בכל צורה אפשרית. בוא נגיד שבשנים הקרובות נראה עוד כמה וכמה מגדלים מרהיבים בעיר".
יש איזו המלצה מקצועית לחולדאי?
"אני לא מחלק עצות, זה לא בדיוק התפקיד שלי, אבל לדעתי בהחלט היה רצוי אם מישהו בעירייה היה מרים את הכפפה ומגייס את האמצעים על מנת לתעד באופן יסודי את ההתקדמות ההיסטורית והאדריכלית של העיר על שלל תקופותיה וסגנונותיה. התיעוד הזה לא יכול להיעשות רק מבחינה אדריכלית. עם כל הכבוד למקצוע שלי, זהו נושא די משעמם. חשוב להוסיף - בספר, בהרצאה או בסיור לאורכה ולרוחבה של ההתפתחות המבנית בעיר - גם רקע היסטורי ותרבותי של המשפחות שהקימו את העיר הזו".
יש גם ביקורת על מבנה העיר?
"בסך הכול תל אביב מפתיעה אותי לטובה. הרוב כאן ירוק ומלבלב, העיר נקייה והפיתוח הולך ומתקדם בצעדי ענק. לי באופן אישי יש רק בעיה אחת, עם מרכז שוסטר שנמצא בסמוך לבית שלי. יש את הסיפור של הבריכה עם המזרקה המיתולוגית, שם, שמבחינתי ומבחינת עוד הרבה תושבים אחרים היא מביישת את השכונה.
"בתור אחד שעסק כל חייו בשימור מבנים ואתרים, לראות מיצגים כל כך מוזנחים עושה רע על הלב. פניתי לפני כמה חודשים לעירייה, והתשובה שלהם הייתה שמדובר בשטח פרטי שאין להם יכולת להתערב בו. עם כל הכבוד, קצת קשה לי להאמין שגם אם השטח הוא פרטי, אין לעירייה שליטה ויכולת להתערב בנעשה בו. צריך לעשות למחדל הזה סוף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם