כך הפך מאהל ארלוזורוב לאטרקציה להומלסים מכל הארץ
גבר בהליכי גירושים, צעירה שמנויה על חדר כושר, עולה מאתיופיה שהסתבך עם החוק, תייר הולנדי והומלסים מערים אחרות שהגיעו לאחר ששמעו על התנאים הטובים. מבט מבפנים על מאהל מחוסרי הדיור בגינת ארלוזורוב
בתחילת ינואר השנה עזבה מ' את ביתה בלב תל אביב. היא לא יכלה יותר לשלם את שכר הדירה לדירת שני החדרים, שעמד אז על 3,000 שקלים, והחליטה לעבור לאוהל במאהל ארלוזורוב. מ' אמנם עברה דירה, אבל היא שומרת אמונים ללב העיר. השבוע, למשל, היא ישבה בקפה, רגע אחרי שיצאה משיעור פלדנקרייז ורגע לפני הכניסה לחדר הכושר, בו היא שומרת על מינוי רק כדי שיהיה לה מקום להתרחץ.
כשנפגשנו היא הייתה כבר בחזרה באוהל שלה בארלוזורוב, שמרוהט כמו דירת חדר צפופה: שולחן אוכל וסביבו כיסאות, מיטה, שידה ואפילו טלוויזיה ומחשב שמחובר לאינטרנט. בזכות אלה, והטלפון כמובן, היא מצליחה לשמור על קשר עם העולם החיצון - החברים ומעט בני המשפחה שלה.
מ', אם חד-הורית, מספרת כי החליטה לעזוב את הדירה ברגע שבנה הצעיר התגייס לצה"ל. "אני באפיסת כוחות", היא מודה. "כמה חבר'ה מאנשי המאהל ברוטשילד עזרו לי להקים את האוהל הזה, אבל זה דורש תחזוקה מתמדת, ולאחרונה אני לא מוצאת זוג ידיים שאני כל כך צריכה לעזרה בתחזוקה".
ר' יושב על כיסא פלסטיק לבן בפתח האוהל שלו, שהוקם ממש בסמוך לאחד הכבישים הסואנים שמקיפים את הגינה רחבת הידיים. הרדיו שלו מכוון על תוכנית אקטואליה בווליום גבוה והוא מעלעל בעיתוני היום. לבושו מעט מוזנח אמנם והוא מעשן סיגריות ברצף, אבל הנטייה האוטומטית - לחשוב שהוא נמצא במשבר כלכלי - כנראה שגויה.
לטענתו, אין לו כלל בעיה כספית. "אני מקבל הרבה כסף כל חודש מהביטוח והפנסיה, אבל בחרתי לגור פה כל עוד נמשך משפט הגירושים שלי", הוא אומר.
ר' לא מעוניין אמנם להיחשף, אבל ה"מרפסת" שלו נמצאת ממש בצמוד לכביש ולמדרכה הרחבה עליה עוברים מאות אנשים מדי שעה. "הבנות שלי עוברות פה בדרך לבית הספר, וגם עורך הדין שלי אומר לי שלום כשהוא עובר. אין לי בעיה שיראו אותי".
הוא בעשור השישי לחייו ומספר שגדל בתל אביב. לדבריו, עבד במשך רוב חייו. "בינתיים אני פה", הוא אומר וממשיך להתעדכן בחדשות. "אני אוכל במסעדות פועלים באזור. 50 שקל לארוחה. מה רע? בוא, אני אקח אותך לש', האתיופי שהגיע מאשקלון. הוא באמת בצרות וישמח לספר לך עליהן".
ש' לא נמצא באוהלו. אחיו הצעיר מספר לנו שהגיעו שוטרים ולקחו אותו לבית המשפט. האח, שעושה רושם של אדם לא לגמרי צלול, לא מצליח להסביר על מה ולמה מתנהל משפטו של ש', ולמה הוא לא התייצב לבד לדיון. ר' מביע דאגה אמיתית. ניכר שנוצרו בינו לבין ש' יחסים קרובים. "למה הוא לא בא לספר לי? אני לא מבין. מוזר".
מאהל ארלוזורוב, שהוקם בהסכמת עיריית תל אביב, כשאחרוני יושבי מאהל רוטשילד פונו מהשדרה, נראה כרגע כמקום הכי אטרקטיבי למחוסרי דיור בארץ. השמועות על התנאים הנוחים יחסית שם מתפשטות ועוד ועוד מחוסרי דיור מגיעים לגור בו. השירותים במקום, עליהם התחייבה העירייה כשפינתה את יושבי האוהלים ברוטשילד, כוללים חשמל, מים ושירותים.
מצד שני, תאי השירותים הכימיים, אותם דואגת העירייה לנקות פעם בשבוע, נעלמו בשבוע שעבר ללא הסבר מקדים, ומקלחות אין. החום, הקור והגשמים אמנם לא מקלים, אבל בעונה זו של השנה, בין הגשמים לחום הגדול, נדמה שלשוכני האוהלים יש תנאים בכלל לא רעים במונחים של קמפינג, ועוד במיקום מעולה.
ה', בחור הולנדי צעיר שהגיע לטיול בישראל, נטע את אוהלו הקטן בחלק שעד עכשיו לא היה מאוכלס, ונצפה משתזף באחד מימות השבוע. "זה יותר זול מהוסטל", הוא אומר, ונראה שמשעשע אותו הרעיון לגור באוהל באמצע מטרופולין שוקק.
גם הפסיקה התקדימית של בית המשפט, לפיה אסור לפקחי העירייה לסלק את מחוסרי הדיור מאזורים ציבוריים, נאכפת בעיקר בתל אביב ומאפשרת לדיירים להקים מאהלים פרטיים ולאסוף ציוד. חלקם אפילו עוסקים במעין פיסול סביבתי בעזרת חפצים שונים ומשונים שהם מוצאים.
בתקופה זו של השנה נדמה שלא חסר הרבה כדי לדמיין את הפארק כאתר קמפינג לכל דבר. בשבוע שעבר הגיעו אליו לפחות ארבעה דיירים חדשים, מתוכם שלושה מקריית שמונה, פליטי המאהל שפורק שם, בצפון הרחוק, רק לאחרונה. שניים מהם הם זוג, בעל ואישה, שכבר מורגלים בחיים באוהל, ואפילו במפגשים עם התקשורת מעדיפים לא להיחשף, בשעה שהם מתארגנים באוהל גדול שמשמש מטבח וסלון לכל המעוניין.
אותו סלון הותקף לפני כמה שבועות, שלוש פעמים, במטחי זיקוקים, שנורו מרכב שעצר במקום. הזיקוקים בעיקר הבהילו את הדיירים, אבל אחד מהם גם הצית שמיכה. תושבי האוהלים הסמוכים הגישו תלונות במשטרה, אך זו לא ממהרת לפעול. במשך היום דוקא מסתובבים לעתים שוטרים במקום, אבל בעיקר בשביל לבדוק את תעודות הזהות של הדיירים.
"אנחנו הפליטים של הקפיטליזם", אומרת ק'. "אני מרגישה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים גם בשביל שאר האנשים". ק' היא בת 47 ואובחנה כסכיזופרנית במדינת הולדתה, גרמניה, שם נולדה למשפחה ישראלית. שם גם פסק בית המשפט שיש להוציא את בתה מחזקתה. הבת חזרה בתשובה וחיה בישראל. מאז, ק' כאן, מתקיימת מקצבת הנכות ומקיבוץ נדבות.
להיות אישה ברחובות זה קשה הרבה יותר מלהיות גבר חסר בית, וק' נראית אכן אישה חזקה. לארלוזורוב הגיעה אחרי שהבינה שכאן המשטרה והפקחים לא מפריעים לחיים. היא מעשנת את אחד מהסמים החוקיים הפופולריים לאחרונה, וטוענת שזה מרגיע אותה. "הייתי מעדיפה גראס אבל אי אפשר להשיג. וזה לא חוקי. חבל, כי גראס יותר בריא". כשמגיע ג' לבקש ממנה קצת, היא נותנת לו את מה שנשאר לה ויוצאת לאסוף כסף בשביל המנה הבאה.
מחוץ לאוהל הקטן שלה עומדת עגלת תינוק ריקה ומאחוריה עוד שני אוהלים. באחד מהם חיה ג', אישה ממוצא רוסי שעלתה לארץ ב-1992 יחד עם בנה. הוא חי היום באשדוד, עובד כנהג משאית בשביל אחת מחברות המזון הגדולות ומצליח לשלם משכנתה ולחיות בבית משלו. "הוא לא בא הרבה לבקר", היא אומרת.
עד לפני שנה חיה בדירת גג באזור דיזנגוף סנטר. "באו אנשים מהעירייה בשביל ארנונה, ולא האמינו שאפשר לחיות בדירה כל כך קטנה", היא מספרת. היא שילמה 1,300 שקלים ועבדה בעבודות ניקיון. אז החליטה לנסות לגור ב"גגון", מעון שמספק קורת גג ואוכל לחסרות בית. התנאים במקום לא התאימו לה, ומאז היא ברחוב, מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי ומאיסוף בקבוקים.
בחורף היא מוצאת מחסה בבתים נטושים ופינות רחוב, ומאז שהתחמם מעט - היא הקימה את האוהל הקל פה. נראה שהחפצים הכי חשובים שלה הם אלה מהביטוח הלאומי, ואותם היא שומרת מנוילנים היטב בתיק מיוחד. יש לה גם משרוקית תלויה על צמיד על פרק ידה. "אם יש חוליגנים, אני שורקת", היא אומרת, "אבל עוד לא יצא לי להשתמש בה".
לוויקטור מימון, שוכן המאהל המפורסם ביותר, שאף היה בין מקימיו ועדיין נחשב מנהיג, קמו מתחרים עם הזמן. המאהל, שהחל בחלק הצפוני של הפארק, התרחב עם הזמן דרומה, וכולל עכשיו
עשרות אוהלים שמפוזרים ממש עד דרך בגין, שתוחמת את הפארק מדרום. איציק קידר, שיושב ומעשן סיגריה מגולגלת במרפסת אוהלו המושקע, מספר שאחד הדיירים במתחם הכתיר אותו למנהל המאהל הדרומי.
קידר הוא איש פרסום, שמאז הגירושים הפסיק לעבוד, ודי מהר מצא את עצמו בלי כסף. במאהל הוא כבר יושב כמה שבועות, ומהמרפסת שלו הוא משקיף לעבר הדשא המטופח מסביב ועומד על זכותו לא להיחשב מסכן. "לא רק שאני לא מרגיש מסכן, אני גם משכנע את כל מי שחי פה באוהל שהוא לא מסכן. אנחנו לא מסכנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם