המאבק לסגירת ביה"ס המצטיין בנתניה
משרד החינוך החליט לסגור את בית הספר רש"י בנתניה, מפני שיותר ממחצית מתלמידיו הם יוצאי אתיופיה. הורים מגייסים תלמידים "ותיקים" כדי למנוע סגירתו
- חשיפת מעריב: בית ספר מצטיין עם רוב אתיופי נלחם על עתידו
למרות הלחץ שמפעילים ההורים ההחלטה נותרה בעינה, ותהליך הסגירה מתבצע בהדרגה. הורים שביקשו לרשום את ילדיהם לכיתה א' בבית הספר לשנת הלימודים הקרובה הופתעו לשמוע בעירייה כי עליהם לרשום אותם לבית הספר רמב"ם - שנמצא אף הוא ברשימת בתי הספר המיועדים לסגירה, וזאת משום שיותר מ-90 אחוז מתלמידיו הם בני העדה האתיופית.
"זה אבסורד", אומרת יו"ר ועד ההורים קרן סרוסי. "סוגרים את בית הספר שלנו בגלל שיש בו רוב ליוצאי אתיופיה, ומעבירים אותנו לבית ספר שבו יש רוב גדול מאוד של תלמידים יוצאי אתיופיה. אני מבטיחה להיאבק עד הרגע האחרון, לא רק בשביל הילדים שלי אלא בשביל כל הילדים. כשבאתי לעירייה, כישראלית ותיקה, כדי לרשום את הילדים שלי לבית ספר רש"י, הפקידה שם אמרה לי:'את בטוחה? זה מלא אתיופים'. זה המסר שמשדרים בעירייה".
ההורים מספרים כי לאחר מאבק ממושך הציעה העירייה שהם יגבשו רשימה של תלמידים המעוניינים להירשם לכיתה א', ואם תהיה זו כיתה אינטגרטיבית ותקנית, המונה 20 תלמידים לפחות, תתאפשר פתיחתה. "גייסנו 17 ילדים שרצו בוודאות להירשם לבית הספר הזה, והיו עוד חמישה משכונת פולג שחשבו להצטרף", מספר גודדאו מלקה, חבר ועד ההורים.
"זה יצר מצב שיותר ממחצית מהתלמידים הם ותיקים והשאר יוצאי אתיופיה. פנינו לעירייה כדי שתאשר למנהלת לדבר עם ההורים המתלבטים, ואז אמרו לנו שעוצרים הכל ושלא תיפתח כיתה א'. לא הבנו למה. בעירייה ביקשו שנעביר להם את הרשימה. העברנו את השמות ואחר כך גילינו שמהעירייה התקשרו להורים של כולם ואמרו להם:'אין כיתה א' ברש"י, תירשמו לבית הספר רמב"ם או לאורות רש"י'".
אורות רש"י הוא בית ספר צומח, ובמקום כל כיתה שנסגרת בבית הספר רש"י המקורי, נפתחת כיתה חדשה באורות רש"י. המכסה שהוקצבה ליוצאי העדה האתיופית בבית הספר היא רבע מכלל תלמידי המוסד, ורוב תלמידיו מגיעים ממשפחות הגרעין התורני. לטענת הורים בשכונה, הוא אינו מתאים לאורח חייהם.
"זה בית ספר חרדי", טוען מלקה, "אבל אנחנו לא חרדים אלא מסורתיים-דתיים. גם אם היינו רוצים, המכסה שם לא יכולה להספיק לכולם".
מלקה טוען עוד כי בבית הספר אורות רש"י נדרשים ההורים לשלם סכומי כסף גדולים. "אני מרגיש שהם לא רוצים לשמוע שבית ספר שיש בו רוב של יוצאי אתיופיה מצליח", הוא זועם. "זו גזענות. לאורות רש"י יש כוח פוליטי. החרדים דורשים שיפתחו ויחזקו את בית הספר, וזה בא על הגב של הילדים שלנו. מי אנחנו, האתיופים, שנגיד משהו? נקים מהומה ונשמיע את הקול שלנו עד שיקשיבו לנו. נגייס לא רק את הורי בית הספר, אלא את כל שכונת נורדאו".
מי שמסייעת רבות למאבק ההורים היא מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיווה מקונן-דגו, שאומרת: "העובדה שיש ארבעה בתי ספר סגרגטיביים, שיש בהם בידול, מעידה על התנהלות כושלת של עיריית נתניה במשך השנים. מתוך ארבעה בתי הספר שהוחלט לסגור, נסגר עד כה רק אחד ונותרו שלושה שמיועדים לסגירה. מתוך השלושה, עם שני בתי הספר הכושלים העירייה לא עושה שום דבר ודווקא את רש"י סוגרים. עיריית נתניה לא סוגרת את האחרים בגלל אינטרסים פוליטיים. יש לה אינטרס פוליטי להצמיח את אורות רש"י של הגרעין התורני, והאוכלוסייה שהכי קל לפגוע בה היא של ילדי רש"י. לעירייה לא אכפת כלל מיוצאי אתיופיה, ולכן היא נוהגת כך".
מעיריית נתניה נמסר: "העירייה פועלת בהתאם לתוכנית רב-שנתית לטובת אינטגרציה מיטבית ולרווחת תלמידי העיר. במסגרת התוכנית שסוכמה עם מנכ"לית משרד החינוך אין העברה מבית הספר רש"י לבית הספר רמב"ם. במטרה לייצר אינטגרציה, הוחלט כי מהשנה הבאה יצמח בית הספר אורות רש"י, המשלב 25 אחוז מיוצאי הקהילה האתיופית, לעומת 90 אחוז שלמדו בבית הספר בעבר. התנהלה ישיבה אצל ראש המינהל עם ועד ההורים העירוני ונציגי ההורים והוסבר להם כי ביכולתם להירשם לאורות רש"י הצומח על פי החלטת משרד החינוך, אבל ההורים בחרו לא לרשום את ילדיהם לאורות רש"י. הרשות מאפשרת להם להירשם לאורות רש"י ולכל בית ספר אחר בעיר. בנוסף, משרד החינוך יאפשר להם הסעות".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "תוצאות בחינת המיצ"ב בבי"ס רש"י הינן תוצר של עבודה חינוכית מצוינת שנעשתה עם התלמידים. עם זאת, התוצאות אינן סותרות את ההחלטה העקרונית שהתקבלה במשרד החינוך - לצמצם את מספרם של בני העדה האתיופית בבתי הספר שבהם יש ריכוז גבוה במיוחד כדי ליצור אינטגרציה מלאה בין תלמידי העיר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם