הפארסה של ראש העיר נצרת עילית לא נגמרת
שומרי הסף עשו הכל כדי לעצור את ההשתוללות של שמעון גפסו. הוא דאג שהם ישלמו על זה; סיפור עירייה זו הוא גם סיפורה של מדינה מופקרת
"מדובר בגיבוב שטויות", אמר גפסו במקום אחר. "זה עוד דוח מביש של מבקר המדינה שייזרק לפח. אני לא עובד אצל מבקר המדינה". ברוכים הבאים לממלכה של שמעון גפסו.
- מי יעצור אותו? כך השתלט שמעון גפסו על נצרת עילית
הגדרנו פה פעם את בחירתו של גפסו לראשות העירייה כסוג של תאונת דרכים מוניציפלית. ביטוי קשה, בלי ספק. מהיום שבו התיישב על כיסא ראש העיר, נצרת עילית מסרבת לרדת מהכותרות. פקידים בכירים במשרדי הממשלה, שספק מתי ביקרו בעבר בעיר הגלילית, נאלצים לעקוב מקרוב אחר כל פעולה שלו ולחוות את דעתם על כל מהלך. היועץ המשפטי לממשלה ופקידי משרד המשפטים, אנשי משרד מבקר המדינה, בכירי משרד הפנים ורבים אחרים מוצאים את עצמם עסוקים בכל החלטה, בכל הצבעה ובכל צעד שלו. ערימות הניירת שנשלחות בין הלשכות על מנת למצוא פתרונות יצירתיים לכל התנהגות של גפסו הן עניין שקשה למצוא לו מקבילה בשלטון המקומי.
גפסו מסיים את הקדנציה הראשונה שלו עם רקע אדום קרבי. דוח מבקר אחד שחט אותו על התנהלותו. חקירת משטרה אחת הסתיימה בסגירת תיק מחוסר ראיות מספיקות. חקירה שנייה הסתיימה בהמלצה להעמיד אותו לדין על קבלת שוחד בהיקף של מאות אלפי שקלים. שלישית הביאה את היחידה הארצית לחקירות הונאה להמליץ לפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום על סחיטה באיומים של חבר מועצה.
מול ראשי ערים כאלה, נדיר למצוא פקיד אמיץ שיאזור עוז להתייצב מנגד ולהילחם. בעיריית נצרת עילית, בסיפור יוצא דופן, מתייצבים בשנים האחרונות מול גפסו שלושה שומרי סף ומסרבים לאפשר לו לעשות בתושביו ובקופה הציבורית ככל העולה על רוחו. מתייצבים ומשלמים מחיר כבד. בשורות הבאות נספר את סיפורם של היועצת המשפטית, עו"ד אולגה גורדון, מבקר העירייה עו"ד ערן בר-רבי והגזבר עופר לוי. 45 שנות עבודה יש להם יחד בעיריית נצרת עילית, ובשנים האחרונות הם מחפשים כל מי שמוכן לסייע להם לשרוד מול מסכת ההתעללויות הבלתי פוסקת של ראש העירייה שמבקש להיפרע מהם.
עו"ד אולגה גורדון, 14 שנה בעירייה, הייתה הראשונה שהבינה שהיא צריכה להחליט עם מי היא הולכת, עם ראש העירייה החדש או עם החוק. בהתחלה נתקלה בגפסו כשזה ביקש למנות את פקיד הקבלה בעירייה לתפקיד בכיר. גפסו שלח את האיש להגיש מועמדות במכרז לתפקיד "מנהל אגף תיאום בין העירייה למשרדי הממשלה" ומצא מולו את היועצת המשפטית מזכירה לו שאין שום סיבה בעולם למנות ראש אגף לאגף שכלל לא קיים ולא היה קיים בעירייה מעולם.
במקרה אחר, כשגורדון הוציאה צו הפסקת עבודה שיפוטי לאולם אירועים שפעל בניגוד לחוק במבנה שייעודו בכלל לתעשייה, הורה ראש העירייה לא למסור את צו בית המשפט לעבריינים. כשגם בית המשפט המחוזי אישר את עמדתה של היועצת המשפטית וציווה להפסיק את הפעילות הבלתי חוקית במקום, החליט גפסו להתעלם והנפיק באופן אישי את הרישיון בלי שבעלי האולם הגישו אפילו בקשה. בהזדמנות אחרת התנגשו השניים כשעו"ד גורדון סירבה לאפשר לגפסו לסדר עבודה בחסות העירייה למאמן טניס שרעייתו מכהנת כחברת מועצה וכסגנית ראש העיר, אחרי שהריחה שמדובר בניסיון גס לקנות את הצבעותיה.
בסיפור נוסף, שנחשף כאן בעבר, הוקלט גפסו כשהוא סוחט לכאורה באיומים חבר מועצה, תוך שהוא ובכיר נוסף בעירייה מזהירים אותו שאם לא יבצע את מה שחפץ גפסו, תפוטר גרושתו מתפקידה בחברה הכלכלית של העירייה. כשהגרושה פוטרה ורצה לבית הדין לעבודה, התערב ראש העירייה בהליכים המשפטיים, הורה ליועצת המשפטית לחתום על מסמכים משפטיים שהוא עצמו היה מעורב בהכנתם ולהגיש אותם לבית הדין. גורדון, שסירבה לשתף פעולה עם המהלך הזה, נאלצה להודיע שהיא מתפטרת מייצוג החברה הכלכלית העירונית בתיק.
בפעם אחרת, כשהודיעה לו שישיבת מועצה שזימן מנוגדת לחוק בשל פגמים כאלה ואחרים, כינס גפסו את הישיבה בלעדיה והזמין מעל לראשה עורך דין חיצוני, שכלל לא עובד עם העירייה, על מנת שיאשר את מהלכיו במקומה. סדרת ההתנגשויות האלה ורבות אחרות גרמו לראש העירייה להבין שעם התנהגות כמו שלו, לא טוב לו שיועצת משפטית נודניקית כזו יושבת בעירייה. הוא ביקש לפטר אותה ופנה לשם כך למשרד הפנים.
גורדון, מצדה, פנתה לבקש סעד ממבקר המדינה, וזה, לאחר שבדק את הדברים, עיכב את הליך הפיטורים ולאחרונה הודיע לראש העירייה כי הוא מתכוון להוציא לה צו הגנה. "בירור התלונות העלה לכאורה כי המתלוננת נקטה פעולות לחשיפה ולמניעה של מעשי שחיתות בעירייה", קבע נציב קבילות הציבור במשרד מבקר המדינה, עו"ד הלל שמגר.
לכאורה, מדובר בסיפור שמטופל יפה. עו"ד גורדון פונה בקריאות עזרה לכל משרדי הממשלה, הללו מגבים אותה על הנייר, שולחים מכתבים חריפים למי שצריך, ואפילו צו ההגנה של המבקר בדרך. רק לכאורה. בפועל, ראש העירייה מצפצף על כל אלה. אם מבקר המדינה לא מאפשר לו לטרוף את הדג, החליט, עדיף פשוט לשאוב לו את המים. גפסו דילל את המחלקה המשפטית של עו"ד גורדון עד הקצה. ממחלקה של שלושה עורכי דין ומתמחה נותרה היום היועצת המשפטית עם מזכירה בלבד. כוח האדם המדולדל הזה משתק לחלוטין את העבודה. כתבי אישום נגב עברייני בנייה או רישוי כלל לא מוגשים, בהיעדר משאבים, אבל לאף אחד זה כנראה לא מפריע. משרדי הממשלה לא ממש מתערבים. לשמעון גפסו, המצוי לפני בחירות, האיפוק האכיפתי הזה נפלא.
עו"ד גורדון לא לבד. גם מבקר העירייה, עו"ד ערן בר-רבי, שהעז להתריע על מעשים לא חוקיים שביצע גפסו, יובש לחלוטין. לא מאשרים לו עובד בחצי משרה, לא מאפשרים לו להוציא עבודות למיקור חוץ, לפני עשרה חודשים נלקחה ממנו אחרונת העובדות, ומאז אין לו אפילו מזכירה. הוא מגיע בבוקר לעבודה, מקליד מכתבים, שולח פקסים ועונה בעצמו לטלפונים. זה אחרי שראש העירייה קיצץ בעשרות אחוזים את תקציב הפעילות שלו.
בר-רבי, סגן אלוף במילואים בפיקוד העורף, המבצע עשרות ימי מילואים בשנה, מצא שאפילו התגמולים שמשלם המוסד לביטוח לאומי עבור ימי המילואים שלו מועברים לפעולות במחלקות אחרות. גם אותו, כמו את עו"ד גורדון, כבר מכירים היטב במשרדי הממשלה הרלוונטיים. אותו ואת מכתבי התלונה שלו על ביקורות שמונע ממנו גפסו לבצע. "ביקורות חיצוניות שנקבעו על ידי ואושרו בוועדת הרכש נעצרו על ידיך בטענה כי הביקורות מיותרות ו/או יקרות", כתב לראש העירייה באחד ממכתביו. "בעניין הביקורת שנועדה לבחון את נושא החינוך המיוחד בעיר ואת תקצוב משרד החינוך פסלת, תוך הטענה כי אתה סבור שאין מקום לבחון את העניין, שכן ידוע לך שהכל תקין".
"יש למנוע תופעה שבה מבוקר יכול למנוע ביקורת", הזכיר לפני כשנה לממונה על הביקורת ברשויות במשרד הפנים, אך לשווא.
שמעון גפסו, כאמור, הוא תופעה ייחודית. במהלך כל הקדנציה שלו חשפנו כאן בשורת תחקירים עוד ועוד פרשיות בהתנהלותו הנגועות בשחיתות. חלקן הובילו לחקירות משטרה ולהמלצות לכתבי אישום. זה החל במסיבת הניצחון הראוותנית שלו, עם להקה ואוכל מכל טוב, שמומנה על ידי אנשי עסקים פרטיים בעלי אינטרסים כלכליים בעיר. זה המשיך בסדרה ארוכה של מכרזים שנתפרו היטב לפי מידותיהם של כל מכריו ופעיליו. כשאלו הגיעו עם כישורים נמוכים, הורדו דרישות הסף במכרזים לרמות נמוכות באופן קיצוני, רק כדי שיוכלו לזכות בהם. בחלק מהמכרזים לא נדרשה אפילו תעודת בגרות.
במשך תקופה ארוכה נאלצים חברי מועצת העיר לממן מכיסם הפרטי עתירות לבתי המשפט כדי שאלה יכפו על ראש העירייה לקיים ישיבות מועצה, כמתחייב בחוק. משרד הפנים מסתכל באירועים הללו מהצד כאילו כל זה לא נוגע לו. לא המכרזים, לא ישיבות המועצה, לא ההתנכלות לשומרי הסף.
גפסו, יודע כל מי שמכיר אותו, סובל מפעם לפעם מהתקפים של פנטזיות לא ברורות. לפני הבחירות הקודמות הוציא מנשר לתושבים, ובו פיאר את פעולותיו כאחד ממקימי התנועה לאיכות השלטון וכמי שמכהן בהנהלתה עד היום, אף שבתנועה מעולם לא שמעו עליו. במקרה אחר, שהייתי נוכח לו, התפאר בפני צמרת העירייה על פעולות חשאיות שלו מעבר לקווי האויב, שרק ראש הממשלה, שר הביטחון והוא עצמו יודעים עליהן.
מי שספג את האש הקשה ביותר עד כה היה גזבר העירייה עופר לוי. 26 שנה הוא עובד בעירייה. עובד מוערך שהחל בתפקיד זוטר והתקדם עם השנים. כשהגיע גפסו והתחיל לנהוג בקופה הציבורית כאילו אין חוקים, החלו גם בזירה של עופר לוי הקרבות. לוי, מצדו, סירב לחתום על הנחיות שנראו לו מנוגדות לחוק. גפסו, מצדו, לא ממש אהב את זה.
פעם אחת חיכה שלוי ייצא לחופשה כדי להעביר מאה אלף שקל לקבוצת הכדורגל המקומית, אף שלא היה לה אישור על ניהול תקין וכשהוא מדלג על הצורך להחתים את הגזבר. פעם אחרת הגיש תקציב למועצת העיר כשהוא מסתייע במשרד חיצוני במקום בעופר לוי, כפי שמחייב אותו החוק.
לפני קצת יותר משלוש שנים אירע הפיצוץ הגדול. זה היה כשלוי התבקש לאשר דרישה דחופה לתשלום עבור טיסה לאילת לראש העיר ולמנהלת לשכתו, כולל לילה במלון "הרודס", לצורך השתתפות בכנס בינלאומי לאנרגיה מתחדשת. לוי, ששאל את עצמו מה למנהלת הלשכה ולאנרגיה מתחדשת, ביקש אישור מהמחלקה המשפטית. גפסו, שהשתולל מזעם, ביטל את נסיעת מנהלת הלשכה וגם את נסיעתו שלו "לנוכח הקיצוצים בתקציב" והחליט לנקום.
כמה ימים אחר כך הורה לבטל ללוי כינוס מקצועי של גזברים בתל אביב. לוי, שהכינוס היה חשוב לו, בחר לנסוע בכל זאת ולשלם את דמי ההשתתפות מכיסו. בדרך לכנס קיבל סדרה של שיחות טלפון מאיימות מגפסו, שבין השאר הבטיח לו שאם יגיע לכנס, הוא בעצמו ידאג שהמארגנים יכריזו מעל הבמה שעופר לוי הגיע אליו בניגוד להחלטת ראש העיר שלו.
זה אמנם לא קרה, אבל כמה שעות אחר כך הגיעו אל המלון בתל אביב שליחים של ראש העירייה ומסרו בידיו של הגזבר שני מכתבי תלונה, שהוכנסו גם לתיקו האישי.
הסיפור הזה הצטרף לפרשה אחרת שאירעה כמה ימים קודם לכן, כשלוי לקח חלק בשימוע שנערך לאחד מעובדי הרשות. במהלך השימוע, כשלפתע עלו עדויות על חשדות למעשים פליליים ועל קשרים פסולים בין עובדי הרשות העירונית לחניה לבין החברה הפרטית שמפעילה שירותי חניה עבור העירייה, הביע לוי את עמדתו כי יש לערב בעניין את המשטרה. גפסו דרש לסגור הכל בבית.
למבקר המדינה סיפר אחר כך גפסו שהוא היה זה ששלח את לוי למשטרה. המבקר לא התרשם וקבע כי גפסו לא אומר את האמת. לוי הגיש תלונה למשטרה, וזו פתחה בחקירה שבאחת מהסתעפויותיה מצא את עצמו גפסו חשוד בעצמו בפלילים. התיק אמנם נסגר מחוסר ראיות מספיקות, אבל האירועים הללו הספיקו לגפסו עד מעל לראש, ובתוך כמה ימים הוא זימן את עופר לוי לשימוע לפני פיטורים.
לוי מיהר, כאמור, לפנות אל מבקר המדינה, וזה הוציא לו צו הגנה, שתחתיו הוא עובד עד היום. "הליכי הפיטורים התבססו על שיקולים זרים ונפתחו בין היתר בתגובה למעשיו של המתלונן, אשר מילא את תפקידו כשומר סף האמון על הבטחת תקינותה של העירייה וביקש למנוע מעשי שחיתות", כתב השופט שפירא.
אלא שכמו בעניינה של גורדון, גם הצו של עופר לוי שומר עליו, אבל לא מצליח להגן על מה שקורה סביבו. גפסו החליט להכריז מלחמה על כל מה שעושה לוי. הדברים הגיעו לשיא כאשר בין השניים התגלע ויכוח באשר לחוקיות העסקתו של עובד מסוים, וגפסו החליט בתגובה לא לחתום על משכורותיהם של כל עובדי העירייה וגמלאיה, סיפור שנפתר רק בהוראת בית הדין לעבודה.
כשלוי דרש לנכות משכרם של מי שאינם מחתימים שעון נוכחות, ובהם עוזרו של ראש העירייה, הורה גפסו לנתק אותו ממערכת דיווחי הנוכחות של העובדים. במקביל, דאג לנתק אותו גם מהמערכת הממוחשבת שמקשרת בין העירייה למשרדי הממשלה, מהלך שהביא לעיכוב העברת תקציבים ממשלתיים לעירייה. כשגפסו החליט לפטר עובדים בשל קיצוצים ולהפריש עובדים מבוגרים לפנסיה מוקדמת, הייתה הגזברות של עופר לוי זו שספגה ראשונה את הצמצומים שפוגעים עד היום ביכולת התפקוד שלה.
"הדרג המקצועי בעירייה מודר מפעילותה השוטפת", הודיע לאחרונה ראש תחום ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לשר הפנים גדעון סער, כשהוא מזכיר לו את ממצאי מבקר המדינה המספרים כיצד גפסו ממנה בעלי תפקידים בחוזי בכירים ללא מכרזים.
זה שלוש שנים וחצי שוכב במשרד המשפטים תיקו הפלילי של גפסו בגין סחיטה באיומים של חבר מועצה וממתין להחלטה. שנתיים וחצי ממתין לתורו התיק עם ההמלצה לכתב אישום בגין קבלת שוחד.
"זה לא נורמלי", אומר פקיד בכיר בעירייה. "הרי שום בנק לא היה מאפשר למנהל סניף שיש נגדו המלצה לכתב אישום על קבלת שוחד או סחיטה באיומים, להמשיך לנהל את הבנק במשך שנים רק מפני שהפרקליטות מתמהמהת. שום גננת שיש המלצה להעמיד אותה לדין על התעללות בילדים לא הייתה נשארת כל כך הרבה זמן בתפקידה רק מפני שהפרקליטות עוד חושבת מה לעשות בתיק שלה. אבל כאן מדובר בכספי ציבור, אז לאף אחד לא אכפת". במשרד המשפטים מסרו בתגובה שההחלטה בתיקים הללו תתקבל בקרוב מאוד.
בינתיים, כאמור, משמשים הגזבר, היועצת המשפטית והמבקר שק החבטות של ראש העירייה. הוא משמיץ אותם בכלי התקשורת, ובמכתב לתושבי העיר כתב על השניים הראשונים כי "המכשול הגדול ביותר שעמו אני מתמודד הם שני אנשים שמקבלים משכורת נדיבה מאיתנו, התושבים, על מנת לשרת את העיר, אך בפועל כל מעייניהם נתונים לפגיעה בה".
לפני כמה שבועות, בתום ישיבת הוועדה לביקורת המדינה שאליה זומנו, צולמו השניים על ידי בנו של גפסו. עוד באותו יום הועלתה תמונתם אל דף הפייסבוק של "יהודים בנצרת עילית", שבו משתמש גפסו לפרסום פעולותיו, תחת הכותרת "מחבלים".
אז עם מה אנחנו נשארים אחרי כל הסיפור הזה? עם משרד הפנים ששולח מכתבים, עם משרד המשפטים שמתלבט כבר שנים בכובד ראש אם להגיש כתבי אישום, עם משרד המבקר שמוציא צווי הגנה ועם שלושה שומרי סף שאחרי כל זה נדרשים משום מה להתמודד לבדם עם ראש עירייה נבחר שלא סופר ממטר כלום מכל אלה. אין שום סיבה שזה יימשך.
תגובת שמעון גפסו: "שומרי הסף" לכאורה, הם לא שומרי סף, אלא שומרי הכיסא של עצמם, והם הפכו לכאלה רק מרגע שנודע להם שהם עומדים על סף פיטורים בגין חוסר מקצועיות. כל פעילותם בעירייה נועדה להכשיל מהלכים, להפריע את עבודת ראש העיר ולשבש את עבודת המערכת העירונית. כשיש לך אויב מבית, יש לך שתי אפשרויות: או להתמודד איתו, כפי שאני עושה, או להרים ידיים ולשתק כליל את עבודת העירייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם