חומת מגן: הצצה נדירה לביה"ס למאבטחים של נתב"ג
בזמן שאלפי ישראלים יפקדו את נתב"ג, עשרות לוחמים סמויים, שמוכנים לכל תרחיש ביטחוני, יסתובבו באולמות הנוסעים. את הלימודים הם עוברים בבית הספר לאבטחה של רשות שדות התעופה, הרחק מהעין הציבורית. חשיפה: כך מכשירים את האנשים ששומרים על כולנו
אחד המילואימניקים פנה לרמטכ"ל וביקש ממנו להצטלם איתו ועם חבריו למזכרת. הרמטכ"ל הסכים מיד. בזמן שחיילי המילואים המאושרים מיהרו למצוא את מקומם בתמונה - כמה שיותר קרוב לרמטכ"ל כמובן - הם חיבקו זה את זה, חייכו וחיכו לאות.
אבל האות לא היה פלאש של מצלמה - כשהאות הגיע אחד החיילים שחיבק את הרמטכ"ל בזמן הצילום שלף סכין והחל לדקור את גנץ בצווארו. שני המאבטחים מהיחידה לאבטחת אישים מיהרו לזנק אל התוקף ואל חברו, שאף הוא שלף סכין וניסה לדקור את הרמטכ"ל.
בסיטואציה שנוצרה על המאבטחים היה לפעול במהירות. בשלב הראשון הם נדרשו ליצור מגע ידיים עם שני התוקפים, אחר כך להמם אותם ואז להרחיקם מהרמטכ"ל ולהכניעם. מאבטח נוסף אמור לשמש כמגן חי ולגונן על הרמטכ"ל בגופו. האירוע, כמובן, לא קרה במציאות. לרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, שלום.
התרחיש האפשרי הזה בוצע בכיתת תרגול בבית הספר לאבטחה של רשות שדות התעופה. הוא ממוקם בנמל התעופה בן-גוריון ולשם הגיעו שני צוותים של לוחמי היחידה לאבטחת אישים. כולם אנשי קבע, לוחמים בחוליות האבטחה של הרמטכ"ל ואלה שמאבטחים גם קצינים בכירים.
האימון שנערך התרחש במסגרת סדרת אימונים שגרתיים שעוברים מאבטחי הרמטכ"ל אחת לכמה זמן. באימון השבוע, כמו במקרים אחרים, התרחישים בהחלט יכולים לקרות במציאות. וכשהם קורים המאבטחים אמורים לפעול במהירות ובמקצועיות כדי לנטרל את האיום.
אנשי יחידת האבטחה המטכ"לית הם לא היחידים שהתאמנו בבית הספר. במוסד, שפועל מאז שנות ה-80 במקביל לבית הספר לאבטחה של השב"כ, מכשירים גם מאבטחי אישים ומאבטחי מתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל. החניכים המסיימים את ההכשרה מוסמכים לשמש כמאבטחים במערך הממלכתי. פעם היו מכנים אותם ג'יארים. היום הם נקראים בוגרי קורס אחוד.
"ג'יארים הם מאבטחי המטוסים", אומר יקיר ניר גד, מנהל בית הספר. "ג'יאר זה הקוד שמופיע ברגע כרטוס הכרטיס של המאבטח ומכאן השם". האגדה האורבנית מספרת כי הכינוי ג'יאר בא מסדרת הטלוויזיה "דאלאס", שבה כיכבה הדמות המרכזית ג'יי אר. כמו המאבטחים הישראלים גם הוא נהג ללבוש חליפות ספארי. אבל זו, כאמור, רק אגדה.
אחד האירועים שהכי השפיעו על תפיסת האבטחה הישראלית התרחש בשנת 1972, אז נחתה קבוצת מחבלים ובראשם קוזו אוקמוטו בנמל התעופה בן גוריון. לאחר שנכנסו לאולם מקבלי הפנים הם שלפו מהמזוודות את כלי הנשק והרימונים שהיו מוסתרים בתוכן, וטבחו בנוכחים. 22 בני אדם נהרגו באירוע, עשרות נפצעו.
הפיגוע, שהתרחש בשער הכניסה לישראל, זעזע את הציבור ופגע אז באופן אנוש בענף התיירות. "האירוע הזה גרם לכך שיש לקחת בחשבון תפיסת אבטחה חדשה מול איומים מסוגים שונים, לרבות טרור", מסביר ניר גד.
ניר גד, אחת הדמויות המרכזיות בענף האבטחה הממלכתי, מעצב היום את תפיסת האבטחה הממלכתית והוא תורם לכך מניסיונו המבצעי הרב שצבר כששימש כקצין הביטחון של אל על, של משרד החוץ ברומא ואחר כך גם בקופנהגן. מאז הקמת בית הספר לאבטחה הוא זוכה להתעניינות עולמית.
"אנחנו מארחים כאן ביקור עד שני ביקורים בכל שבוע של משלחות מחו"ל", הוא אומר. "מנהלי שדות תעופה, קציני משטרה ויחידות מקבילות העוסקות באבטחה ממלכתית בחו"ל - כולם באים ללמוד כאן".
לפני שלושה חודשים הועבר בית הספר מקיסריה לנתב"ג, והיקף הפעילות בו גדל. כ-100 מאבטחים מוכשרים בכל שנה, עוד כ-400 מיחידות אחרות מתאמנים בו. בין המאבטחים המתאמנים באופן קבוע ניתן למצוא בבית הספר את לוחמי היחידה המטכל"ת, מאבטחי מסופי הגבול, מאבטחים של משרד הביטחון וגופים נוספים.
בשבוע שעבר אפשרו בפעם הראשונה לצוות "מעריב" להיכנס לבית הספר ולתעד חלק קטן מהאימונים בו. "קורס מאבטחים נמשך 9 שבועות", מספר ניר גד. הקורס נערך בתנאי פנימייה ודרישות הקבלה גבוהות מאוד.
"קהל היעד שלנו דווקא אינו משוחררים טריים", אומר ניר גד. "אנחנו מעדיפים לאתר כאלה שכבר עשו משהו אחרי הצבא לפני שהם באים לכאן. כאלה שהם כבר בדרך ללימודים, עומדים להתחתן, אחרי הטיול הגדול בחו"ל. אנחנו צריכים את האנשים שרוצים לעסוק באבטחה לאורך זמן. שיתמקצעו בעבודה הזו.
"לקראת הכניסה לקורס נדרשים החניכים לעמוד ברמת סף של כושר גופני", אומר גורם בבית הספר. "המועמדים צריכים לעמוד בריצת 3,000 מטר בגבול 13 דקות, ריצת 400 ב-70 שניות, כוח ידיים המאפשר 12 עליות מתח לפחות, 16 עליות מקבילים, כוח בטן ראוי וכוח דחיקה שנבחן בהרמה של 70 ק"ג בשכיבה. מתוך הפונים, רק 10 אחוז מסיימים את הקורס. 70 עד 90 אחוז מסיימים את הקורס מרגע שהוא מתחיל".
מרבית המאבטחים המוכשרים בבית הספר מוצבים כמאבטחים בנתב"ג. חלקם מוצבים כמאבטחים במעברי הגבול המופעלים על ידי רשות שדות התעופה, ובשדות הפנים-ארציים כמו שדה דב, חיפה, ראש פינה ואילת.
במהלך האימון בשבוע שעבר נדרשו הלוחמים ללא מעט אגרסיביות. קרבות ידיים, ברכיות לחזה של היריב, הטלות על הרצפה ועוד מהלכים תורגלו. הלוחמים היו עטופים במגנים, החל ממגני שיניים, ידיים וברכיים דרך קסדת ספוג ועד שכפ"ץ ומגן לאזור החלציים. במציאות לוחמים יידרשו להילחם, או יותר נכון להגן, כשהם חשופים ללא מגן.
יקיר ניר גד, מה קורה כשמאבטח נלחם מול יריבים חזקים וגדולים ממנו?
"אנחנו מלמדים את החניכים טכניקות של לחימה מאמנויות שונות. אנחנו קוראים לזה קרב מגע והמטרה היא שכל מאבטח יוכל להתמודד ולנטרל כל איום בזמן הקצר ביותר. בין אם מדובר במפגע שאוחז בסכין, אלה, רובה, אקדח, חגורת נפץ או באגרופים חזקים.
"המטרה העליונה שלנו היא לבנות את רוח הלחימה של המאבטח. אנחנו רוצים לגרום לכך שגם אם הלוחם נמצא בנקודת פתיחה ירודה, תהיה לו הרוח והמוטיבציה להילחם ולהכניע את היריב".
בכיתת הלימוד מקרינים את תחקיר האירוע שבו חדרו שלושה מחבלים למחסום קרני בגבול רצועת עזה בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. בתוך פחות מדקה וחצי חוסלו המחבלים, אך הם הצליחו להרוג שישה מעובדי המסוף ולפצוע אחרים.
אחד מהם היה מאבטח שרק יום קודם סיים את ההכשרה בבית הספר לאבטחה והגיע למסוף לתקופת חניכה וחפיפה. המאבטח נפגע משלושה כדורים ברגל, במותן וביד. למרות הפציעה הקשה הוא ירה מטווח קרוב מאוד במחבל והרג אותו. "זו מבחינתי רוח לחימה", אומר ניר גד. "למרות שהמאבטח נפגע משלושה קליעים הוא המשיך להילחם עד שהכניע את האויב".
בשב"כ ובמערכת הביטחון זוכרים את האסון שהתרחש בשגרירות ישראל בעמאן. במהלך תרגול מאבטחים שגרתי במרתף השגרירות ב-1999 ירה קצין הביטחון בטעות במאבטח שורק גפן ז"ל והרג אותו. הקב"ט שכח לפרוק את המחסנית מאקדחו, כפי שחייב אז נוהל הבטיחות. "אנחנו שמים דגש רב בכל מה שנוגע לענייני בטיחות", אומר ניר גד. "מאז האירוע בירדן שונו כל כללי הבטיחות".
אנחנו מתלווים לניר גד, שפותח את החדר הכי שמור בנמל התעופה בן-גוריון. זהו חדר שכולו כספת, והוא נמצא בבית הספר לאבטחה. למעשה זו הנשקייה של בית הספר ושם יש גם סדנת עבודה שבה מתקנים ומפתחים מרכיבים לכלי הנשק של המאבטחים.
רק אחרי שמציצים על הקנה בנשקייה אפשר להבין מה גודל השינוי שבוצע מאז האסון בירדן. כלי הנשק צבועים בצבעים שונים: כחול, אדום, לבן ושחור. כל צבע מסמל את החימוש לכלי נשק: חסרי קליע, נשק מעוקר, קליעי צבא, וקליעים חיים. כלי הנשק שבשימוש מערך האבטחה הממלכתי הם אקדחי גלוק, שהחליפו לפני שנים את אקדחי ה-FN. עכשיו גם מנסים להכניס לשימוש מבצעי את רובה התבור מתוצרת ישראל, שיחליף את רובה האם-16.
"כל מאבטח שמגיע לאימון מפקיד את האקדח המבצעי שלו כאן בנשקייה ומקבל כלי נשק לתרגיל", אומר אחראי הנשקייה. "כל מי שמשתתף בתרגיל יקבל כלי נשק בצבע זהה לזה של חבריו, כך שאם מתאמנים בחסר קליע לכולם יהיה את הרובה או האקדח בצבע המסמל את כלי הנשק חסרי הקליע. אם האימון מתבצע בנשק מעוקר, לכולם יהיו את הרובים המעוקרים המסומנים בצבע הרלוונטי. כך ניתן למנוע תאונות".
רגע לפני שהמוני בית ישראל יעברו בנתב"ג בדרך לחו"ל, מתגברים את מערך האבטחה. רוב המאבטחים לא יהיו גלויים לעין הנוסע או התייר, אבל הם יהיו דרוכים לתת מענה לכל סוג של תרחיש אלים - בין אם זה אירוע של תקיפת בכיר, או בטרור שמטרתו לפגוע באוכלוסייה הכללית. לכל התרחישים הללו ולאחרים מתאמנים עכשיו בבית הספר לאבטחה, הממוקם רק כמה מאות מטרים משער הכניסה של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם