אחים לנשק: עשרות נוצרים מבקשים להתגייס לצה"ל
הם נתונים ללחץ מצד המשפחות וסופגים איומים על חייהם. אבל זה לא מה שמונע מעשרות צעירים בני המגזר הערבי-נוצרי להתגייס לצה"ל. אחרי שבשלוש השנים האחרונות גדל מספרם פי שלושה, ועם כינונו של פורום מיוחד לקידום הנושא, הם מבהירים: "עשינו מהפך - דבר לא ירתיע אותנו"
תשעה חודשים אחרי שעוררו סערה בכנס שקיימו בעיר היהודית נצרת עילית, התכנסו בשבוע שעבר הפעילים לגיוס ערבים-נוצרים לצה"ל להרמת כוסית על הישגיהם בתחום. ההישגים הללו יירשמו בוודאי בדפי ההיסטוריה בהתייחס ליחסים המורכבים בין ערביי ישראל לבין המדינה.
למרות הביקורת החריפה מבית, ועל אף האיומים הרבים שספגו מחברי כנסת, אנשי ציבור וכלי תקשורת מהמגזר, העזו הפעילים, שהספיקו בינתיים להקים פורום מסודר )הפורום לגיוס העדה הנוצרית (, לקיים את הכנס בכפר הערבי יפיע.
"החלטנו לא לוותר ולקיים את הכנס בתוך הכפרים שבהם אנחנו גרים", הסביר מורן חלול, דובר הפורום. "הכנס נערך כאן במטרה להראות ששום דבר לא ירתיע אותנו. אנחנו לא חיים בסוריה, שבה אסור לנוצרים לדבר מכיוון שהם חיים תחת חסותו של שלטון מוסלמי, או בעיראק, שבה מפוצצים כנסיות.
"אנחנו חיים במדינה יהודית, חופשית ודמוקרטית. בתור נוצרים ישראלים אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהמדינה ולא כחלק מהציבור שמתנגד לה. אנחנו רוצים להשתלב. עד עכשיו אנשים בקהילה פחדו לדבר ועכשיו החלטנו לתפוס פיקוד על גורלנו".
חברי הקבוצה, שהולכת וגדלה למרות האיומים, מגדירים מחדש את זהותם. בדף הפייסבוק שפתחו לפני כמה חודשים הם הגדירו את עצמם "נוצרים ישראלים דוברי השפה הערבית".
כמו כן, בחודשים האחרונים עוד ועוד רכזי גיוס מטעם הארגון פועלים בכל ישוב ערבי שבו מתגוררים נוצרים ובמהלך השנה האחרונה הצליחו להעמיד את מספר הצעירים הנוצרים המתגייסים לצה"ל על 90 - מספר שיא, פי שלושה ממספר הצעירים שהתגייסו בשנת 2010".
בתשעת החודשים האחרונים עשינו מהפך", אומר אלי, רכז היישובים של הפורום. "חל זינוק חד במספר המתגייסים ואני מזהה גם שינוי ברצון ובאומץ להתגייס. כמובן שיש גם רבים שרוצים להתגייס אבל עדיין מפחדים - אך זה מובן, שהרי החברה סביבם מפעילה עליהם לחץ אדיר. חברי כנסת ערבים מסיתים נגד היוזמה ומקשיבים להם".
אלי מספר שהוא מזהה שינוי חד בעמדתו של הציבור הערבי נוצרי באשר לגיוס לצה"ל. "בעבודת השטח שלנו אנחנו רואים שהרבה אנשים שטענו נגד גיוס לצבא, בעדו היום", הוא אומר. "אני מדבר גם על הורים ומבוגרים שמעודדים את ילדיהם להתגייס לצבא. זה קורה הרבה גם בגלל שהיום יש יותר מודעות לזכויות הרבות שגיוס לצבא מקנה לאזרחים".
העלייה החדה במספר המתגייסים אינה ההישג היחידי שחברי הפורום הרימו לכבודו כוסית. כמה ימים לפני הכנס התבשר הפורום כי משרד הביטחון נענה לבקשותיו והסכים למנות רכז מיוחד מטעמו לקהילה הנוצרית באגף הביטחוני חברתי. עד כה טופלו החיילים הנוצרים על ידי רכז מהעדה הבדואית. אבל הבדלי התרבויות בין הקהילות והשוני המהותי בבעיותיהן, הפיל אותם בין הכיסאות והדבר הרתיע רבים מלהתגייס.
הוגה הפורום הוא ויהאב שליאן, רב סרן נוצרי המתגורר בנצרת. רס"ן שליאן זיהה את השינוי התפיסתי בקרב הצעירים בקהילתו, איגד סביבו כמה קצינים נוצרים, והקים מסגרת מסודרת שתספק לצעירי הקהילה תמיכה, עידוד וסיוע.
רבים טוענים שהסיבה לשגשוג היא המתיחות ההולכת ומחריפה בין הערבים המוסלמים לערבים נוצרים בכל רחבי הארץ. אחרים טוענים שהסיבה היא הירידה הדמוגרפית העקבית של בני הקהילה הנוצרית ביחס לאוכלוסייה בישראל, דבר שמעודדם להשתלב. ויש גם כאלה שאומרים כי התנאים קרובים לאלה שגרמו ליתר העדות הלא יהודיות - הדרוזים, הבדואים והצ'רקסים - לקשור את גורלן עם מדינת ישראל.
"מבחינת מספרים, אנחנו קרובים מאוד למספרם של הדרוזים בישראל", אומר אלי. "130 אלף נוצרים דוברי ערבית חיים בישראל בהשוואה ל-118 אלף דרוזים. פעם מספר הנוצרים בישראל היה כפול מזה של הדרוזים. אנחנו גם קולטים מה קורה עם הנוצרים במדינות ערב שסביבנו, איננו עיוורים.
"הממשלות מסביב מתנכלות לנוצרים וגם המוסלמים באותן מדינות מתנגשים עם האוכלוסיה הנוצרית. לכן המספרים רק ממשיכים לרדת. לכן עוד ועוד מאיתנו מתחילים להבין שאין ארץ אחרת להילחם למענה".
אלי השתחרר לאחרונה משירות קרבי בצבא וטוען כי הדרוזים עוד פחות מעורים מהנוצרים. "אני חושב שהבידול של הדרוזים מהמגזר הערבי קרה מזמן, בגלל שיש להם כפרים משלהם", הוא אומר, "וגם בכפרים שבהם יש מגזר אחר, הם הרוב, כך שאנחנו מעורים יותר".
ההתמודדות עם הלחץ החברתי מעסיקה את בני הנוער והיא מורכבת מאוד. אלי מסביר שבזמן שירותו בחטיבת כפיר הוא נלחם יחד עם חברו, גם הוא נוצרי, לקבל מהצבא אישור לצאת מהבסיס בלבוש אזרחי. "רציתי מאוד להגיע הביתה על מדים, אבל נאבקתי בעיקר בשביל המשפחה שלי", הוא אומר.
"הרי גם ככה זה לא היה להם קל עם יחסה של החברה אליהם ולא רציתי להכביד עליהם עוד. בזכות המאבק שלנו עכשיו כל נוצרי שמתחייל יכול לחזור הביתה כשהוא לא לבוש במדי א' אלא בבגדים אזרחיים".
הנרי זהר, תלמיד כיתה י"ב מנצרת, צפוי להתגייס בקרוב לצה"ל. גם הוריו התקשו להתמודד עם החלטתו. "כבר זמן רב אני חושב שכמיעוט קטן אנחנו צריכים לבנות את עצמנו בחברת היהודים להיות חלק ממנה", הוא אומר. "בסופו של דבר גם מבחינה דתית אנחנו אחד - ישוע היה יהודי, אמא שלו הייתה יהודיה וכך גם 12 תלמידיו".
מה גרם לך לרצות ללכת לצבא?
"אף אחד בבית שלנו לא הלך לצבא. בשלב כלשהו שמתי על השולחן את תעודת הזהות שלי ואמרתי לבני המשפחה:'זאת תעודת זהות כחולה. נולדתי בישראל, אני ישראלי והמדינה נותנת לי כל כך הרבה דברים, אז למה שאני לא אתן?' לדעתי לקבל רק זכויות בלי לעמוד בחובות זאת ממש גניבה".
לזהר חשוב להבהיר שהוא גאה בהיותו ישראלי. "כששמעתי שאנחנו יכולים לחזור הביתה על אזרחי החלטתי אבל אני לא מתכוון לעשות את זה", הוא מציין. "אחזור הביתה עם רובה ועל המדים. אני לא מתבייש בשום דבר - אני גאה במה שאני עושה למען המולדת שלי".
מהרגע שהנרי התייצב בכינוס של הפורום הוא החל לקבל עוד ועוד איומים על חייו. והוא לא לבד - מי שסופג איומים כמעט על בסיס יומי הוא הכומר גבריאל נדאף מנצרת, שפרס את חסותו הרוחנית על המיזם. שני כמרים נוספים שהביעו תמיכה ביוזמה פרשו מהקבוצה על רקע איומים והתנכלויות.
אחרי שהאב נדאף השתתף בכנס הראשון הוציאה מועצת המגזר הנוצרי הודעת גינוי חריפה נגדו ואסרה עליו להיכנס לאחת הכנסיות החשובות ביותר לעולם הנוצרי - כנסיית הבשורה. באותם ימים גם חברת הכנסת חנין זועבי שיגרה אליו מכתב תחת הכותרת: "אזהרה מפני פגיעה בעם שלנו, באחדותו ובמוסר האנושי והלאומי".
צמיגי רכבו של כומר אחר נוקבו ובפתח דלת ביתו הונח סמרטוט עם כתמי דם.
עם זאת, האב נדאף אומר שזה לא מה שירתיע אותו. "למרות כל האיומים, ההסתות והגל התקשורתי העוין, הודעתי לכולם שאני תומך בדו קיום ובהשתלבות בחברה הישראלית", הוא אומר.
"אני קורא לבני המגזר לשאת בנטל. אני לא מכריח את בני הנוער לעשות משהו שהם לא רוצים אבל המודעות לנושא חשובה. אנחנו רואים את המצב אצל השכנות ויש להבין שישראל היא הבית שלנו. אם אני אבוא לגור אצלך, תתני לי חדר. חשוב לי שערבים נוצרים בישראל יבינו שהעתיד שלנו הוא עתידה של מדינת ישראל. ולכן עלינו לתרום כמו שאר האזרחים, וגם לקבל את הזכויות".
בפורום מביעים חשש מהגינוי שהוציאה בימים האחרונים הפטריארכיה של הכנסייה היוונית האורתודוכסית בירושלים, המעסיקה את נדאף ככומר של הכפר יפיע. בהודעה גינתה הפטריארכיה את פעילותו של הכומר לעידוד הגיוס לצה"ל ושיבחה את הגורמים הנאבקים נגד הפעילות, כגון חברת הכנסת חנין זועבי. מורן חלול, שמדגיש כי הוא תושב גוש חלב הנמנה עם עקורי בירעם, ביקש ממשרד הדתות ומחברי ממשלה להתערב בעניין.
"הפטריארכיה רוצה להשתיק את האב גבריאל נדאף כאילו שאנחנו לא חיים במדינה דמוקרטית", אמר . "אם המדינה לא תעשה כלום אנחנו עלולים לפספס כאן הזדמנות היסטורית להשתלב בחברה הישראלית".
גם אלי מותח ביקורת על רשויות החוק, שלמרות התלונות הרבות שהוגשו על איומים והסתה עדיין לא עצרו אף חשוד. "אני מרגיש שהמדינה לא באה לעזרתנו", הוא אומר. "יש פה אנשים שרוצים להתגייס ולא נותנים להם. צריך לאפשר להם לעשות זאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם