המנהלת למפוני הגוש קטיף סוגרת את שעריה
ביקורת רבה על הגוף שהוקם כדי לתת מענה למפונים: עד היום רק כמחצית זכו בבתי קבע ורבים מובטלים עדיין. ''כל דבר לקח שנים''
אליעזר אורבך, יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף, לא חוגג את סגירת המינהלת. "מבחן התוצאה קובע", הוא אומר. "כל מה שהמדינה עשתה, הכל יפה. אבל שמונה שנים אחרי, רק 46 אחוז מהמגורשים נמצאים בבתים. שתי קהילות לא קיבלו קרקעות לבנייה, וזה עוד לפני שדיברנו על המשפחות שנפלו מבחינה כלכלית ולא יוכלו לבנות לעצמן בית בכלל. אפשר לספר סיפורים מפה ועד פתח תקווה. המצב רחוק מלהיות מזהיר".
באמצע יולי 2005 יצאה משלחת של בוגרים ובני נוער מיישובי גוש קטיף אל קיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. הם הגיעו אל אחד הבתים, נקשו על הדלת וביקשו לשוחח עם יונתן בשיא, בעל הבית.
בשיא המופתע קיבל את האורחים הלא קרואים בפירות ושתייה. "החלטתי לקחת על עצמי את תפקיד ראש מינהלת סל"ע כי אני חושב שאני מכיר אתכם ואוכל לעזור לכם יותר מאחרים", סיפר להם. הם ניסו לשכנע אותו שלא ישתתף ב"פשע הגירוש" כהגדרתם, אבל בשיא התעקש.
היום, כמעט שמונה שנים לאחר המפגש הטעון הזה, נסגרת סופית מינהלת סל"ע, שלפני כמה שנים שונה שמה למינהלת "תנופה ".
בימים שקדמו לעקירת הגוש וצפון השומרון ניסו התושבים בכל כוחם למנוע את הפינוי המתקרב, ופנו ישירות לכמה שיותר בעלי תפקידים במנגנון ההתנתקות וביקשו שלא ייקחו בו חלק. בשיא היה אחד מהם. כשהבינו שהמאבק אבוד, הם נאלצו ליישר קו. למרות התיעוב שחשו אל המינהלת, הם היו תלויים בה ופעלו מולה. בשיא שרד בתפקיד שנה בלבד. גם אחרי שלא נשאר שום ישראלי בשטח גוש קטיף, הוא המשיך לסבול מהצקות של פעילי ימין. השחיקה של התפקיד וההטרדות שחווה גרמו לו לעזוב ולשוב לתפקידו כיו"ר דירקטוריון בחברה חקלאית גדולה. אלא שההטרדות לא חדלו ושנה לאחר מכן הוא נאלץ לעזוב את קיבוץ שדה אליהו בגללן.
אחרי בשיא הגיעה צביה שמעון, שכיהנה קודם לכן כסמנכ"לית במשרד ראש הממשלה. היא נשאה בתפקיד ראש המינהלת שלוש שנים, הזמן הארוך ביותר מבין ראשי המינהלת. מנהיגי המפונים לא היו שבעי רצון מתפקודה. בסוף 2009 הגיע בנצי ליברמן, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון ויו"ר מועצת יש"ע, והפך ממי שנלחם בהתנתקות ומראשי המאבק נגדה לאיש העומד בראש המינהלת השנואה על המפונים. הוא ששינה את השם ל"תנופה".
המפונים אומרים שבתקופתו אכן חל מפנה ונעשו מאמצים רבים לפרוץ את מחסום הביורוקרטיה בדרך לסיוע. אחרי שנתיים ליברמן עזב ומונה לראש מינהל מקרקעי ישראל. במקומו הגיע הרב ד"ר אופיר כהן, תושב כפר דרום לשעבר, ששלושת ילדיו איבדו את רגליהם בפיגוע אוטובוס הילדים של כפר דרום בשנת 2000.
לפני כשנה וחצי, לאחר החתימה עם ראשי קהילות המפונים על הסדרת הפיצויים, החליטה הממשלה שהמינהלת תיסגר ב-1 ביולי - מחר.
דודי אברמוביץ, 50, פונה מהיישוב קטיף עם אשתו וששת ילדיו. זה שבע שנים וחצי הם מתגוררים בקראווילה במושב אמציה שבלכיש. השטח הבנוי- 110 מ "ר. רק לפני שלושה שבועות הם קיבלו את האפשרות לבחור את המגרש שעליו יבנו את בית הקבע שלהם, סמוך לאתר הקראווילות.
"רק עכשיו כל משפחה יודעת על איזה מגרש היא צריכה לתכנן את הבית", הוא מספר אברמוביץ. "כל דבר לקח שנים. שבעה חודשים של ויכוחים עם הארגונים הירוקים, שנה וחצי של ועדות תכנון ובנייה, משא ומתן ממושך בין המדינה ליישוב שקלט אותנו, שנה וארבעה חודשים בגלל רשות העתיקות שסרקה את השטח. ככה הזמן עבר".
אברמוביץ אומר כי שלוש שנים לפחות יידרשו לו ולמשפחתו לבנות בית אמיתי. "בימים הראשונים אחרי הגירוש אמרתי שאני חולם לחגוג יום הולדת 50 בבית הקבע שלי. כולם אמרו:'אל תהיה פסימי, תגיע לשם הרבה לפני'. היום אני כבר בן 50 וחולם לחגוג יום הולדת 53 בבית הקבע".
לפני כחודש, לבקשת שר השיכון אורי אריאל, החליט נתניהו להעביר את האחריות לטיפול במפונים למשרד השיכון. גם המפונים כבר השלימו עם סגירת המינהלת, אולם הם עדיין חוששים שלא תהיה כתובת שאליה יוכלו לפנות. "אנחנו תולים את תקוותנו באריאל, שכל השנים נעזרנו בו", הם אומרים. "אבל עד שלא נשב בבתי הקבע שלנו, אנחנו תלויים במדינה".
הרב אופיר כהן, ראש המינהלת האחרון, שמסיים היום את תפקידו, אמר: "עם סגירת המינהלת דאגתי לכך שהטיפול במשפחות, בקליטתן ובבניית היישובים יימשך בשלוש השנים הקרובות. זה יוביל לסיום תהליך הקליטה ברשויות החדשות. תקציב בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כבר הוקצה למשימה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם