זן חדש ואקזוטי של מדוזות פשט על החופים
כבכל קיץ גם הפעם פשטו נחילי המדוזות על החופים, אלא שהשנה מבחינים החוקרים בתופעה מעניינת: הפילוריזה המנוקדת, זן אקזוטי של מדוזה שמקורה במפרץ מקסיקו, החלה להופיע בארץ בכמויות גדולות יותר, והיא מאיימת על ההגמוניה של החוטית הנודדת
בשונה מעט מהשנים האחרונות, שבהן כבר במהלך יוני נצפו נחילים של החוטית הנודדת (סוג המדוזות הנפוץ בישראל), הפעם הן התמהמהו מעט והגיעו לארץ רק בתחילת יולי. לצד החדשות הטובות הללו, מול חופי הארץ הופיע השנה גם זן חדש של מדוזות, המכונה הפילוריזה המנוקדת. זן זה נפוץ בעיקר בחופי אוסטרליה ומפרץ מקסיקו, ולמרבה המזל אינו מפריש חומרים הצורבים את העור כמו החוטית המנוקדת.
למדענים לא לגמרי ברור כיצד הגיעה המדוזה האקזוטית הזו לאזורנו: "אני לא יודעת להגיד למה השנה יש יותר מדוזות מסוג פילוריזה מנוקדת", אומרת ד"ר הדס לובינבסקי, ביולוגית ימית במכון הלאומי לחקר ימים ואגמים. "הדברים הם מאוד דינמיים. יכול להיות שבגלל שיש פחות מדוזות מסוג חוטית נודדת אז זה אפשר למדוזות האחרות'להרים את הראש'. יכול גם להיות שהשנה טמפרטורת המים השתנתה ביחס לשנים הקודמות והפכה את תנאי המחיה לנוחים יותר עבורן, אבל עדיין מוקדם לדעת אם יש כאן שינוי מגמה ואם בכלל המצב הזה ימשך לאורך כל העונה".
ד"ר לובינבסקי מסבירה כי "המדוזות בדרך כלל נסחפות לחופים על ידי הרוחות המערביות. הרוחות האלה מתחילות להיות אינטנסיביות במהלך יוני, אבל השנה הן החלו רק בשבוע האחרון. כרגע, על פי הדיווחים שמגיעים אלינו, המסות העיקריות של המדוזות נמצאות מחיפה וצפונה. יתכן שעיקר הנחיל, שמגיע מאזור דרום, כבר עבר אותנו עד לשלב שבו התחילו הרוחות המערביות, ולכן מרבית המדוזות הן בחופים הצפוניים. נכון לסוף השבוע הראשון של יולי כמעט ולא היו מדוזות על החופים עצמם, ועיקר הדיווחים שקיבלנו היו על אנשים שספגו צריבות בעת ששחו במים".
כאמור, החוטית הנודדת היא ותיקת המדוזות שנוהגות לפלוש לחופי הארץ. לראשונה "עשתה עלייה" בסוף שנות ה-70, אז הגיעו הנחילים הראשונים שלה מים סוף דרך תעלת סואץ.
עד שלהי שנות ה-80 היא כבר דחקה כמעט לחלוטין את המדוזה המצויה, שהייתה הזן הנפוץ באזורנו. בנוסף למטרד שהיא מהווה ולצריבות הכואבות שלה, החוטית הנודדת גורמת לנזקים כלכליים של מיליוני שקלים. הנפגעים העיקריים הם הדייגים, וגם תחנות הכוח ומתקני ההתפלה, ששואבים כמויות גדולות של מי ים והמדוזות סותמות את פתחי היניקה שלהם.
הביולוגים סבורים כי היעלמותה הכמעט מוחלטת של המדוזה המצויה קשורה להתחממות הגלובלית, שהביאה לעליית הטמפרטורה של מימי הים התיכון. בנוסף, המדוזה המצויה ככל הנראה נפגעה מזיהום הים, ומהעובדה שאוכלוסיית הדגים שמתחרה על אותו מזון שממנה ניזונה החוטית הנודדת התמעטה באופן דרמטי, וכך התרבה זן זה בקצב מהיר ודחק אותה מהשטח.
פרטים ראשונים של הפילוריזה המנוקדת נצפו בישראל לראשונה כבר ב-1965, אולם רק בשנים האחרונות גדלה תפוצתה בחופי הארץ. לדברי ד"ר דרור אנגל, מהחוג לחקר ציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, ככל הנראה היא הגיעה אלינו בבטניהן של ספינות משא אשר שואבות מי ים כדי לאזן את עצמן בשעה שהן ריקות או שכמות המטען עליהן קטנה.
ברגע שהספינות מעמיסות עליהן מטען חדש הן משחררות את המים האלה, ואיתם השתחררו המדוזות שנקלטו בבית המחיה החדש שלהן בים התיכון. "אם התנאים מתאימים ואין אויבים או מתחרים, המדוזה יכולה להתפתח ולהתרבות בהצלחה", מסביר ד"ר אנגל. לדבריו, "במפרץ מקסיקו כבר קיימת התפוצצות אוכלוסין של מדוזות מסוג הפילוריזה המנוקדת, אבל באזור שלנו עדיין נדיר לראות אותה בכמויות גדולות".
עם זאת, ד"ר אנגל מסביר כי החוקרים עדיין אינם מכירים מספיק את הפילוריזה המנוקדת על מנת לדעת אם יש לה פוטנציאל לדחוק מחופי הארץ את החוטית הנודדת. "אנחנו משערים שיש ביכולתה של הפילוריזה להתחרות על אותו מזון של החוטית, אבל אנחנו עדיין לא יודעים זאת בביטחון.
אף על פי שהיא גם אוכלת, בדרך כלל היא ניזונה מכמויות קטנות מאוד של פלנקטון, ואת מרבית צרכיה מספקים תוצרי הפוטוסינתזה של האצות שהיא מגדלת בתוך הרקמה שלה. מדובר באצות שנמצאות בה בצפיפות גבוהה מאוד, וכיוון שהן מפחיתות את הצורך שלה לצוד, היא אינה מאופיינת ביכולת צריבה מפותחת. זאת שיטה טובה מאוד לשרוד, וכך מתקיימים גם האלמוגים ושושנות הים".
כך או כך, בשונה מהחוטית הנודדת, לפילוריזה המנוקדת עדיין לא הומצא שם עברי מאחר שהיא עדיין לא נפוצה בחופי ארצנו. חוקרי ים רבים בישראל מעדיפים להמשיך ולהשקיע את רוב מרצם בחקר החוטית הנודדת, שגם לגביה רב הנסתר על הגלוי. "כרגע אנחנו מתמקדים בחוטית כי היא הדומיננטית והבעייתית", מסכם ד"ר אנגל.
"אם נצליח לפצח את כל סודותיה של החוטית נתחיל להתמקד יותר בפילוריזה. אנחנו אוספים פרטים ומסתכלים עליהם, אבל עוד לא נכנסים בשלב הזה למחקר רציני שלה. בכל מקרה, אם אנחנו לוקחים כרגע את נקודת המבט של המתרחצים, הרי שמבחינתם הפילוריזה הרבה פחות מזיקה מאשר החוטית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם