מחיר ההרתעה: גיא מרוז קורא לסגור את בית"ר ירושלים
אם פעם אחת יסגרו את בית"ר ירושלים לעונה בגלל ההתנהגות המגעילה של אוהדיה - הזוהמה הזאת תיפסק אחת ולתמיד
כן, אף פעם אתה לא יודע לשער את הרעש הציבורי שתעשה פסקה זו או אחרת. גם הפעם לא התחלתי אפילו לדמיין. הטלפון מדובר צה"ל שהעיר אותי ביום שישי בצהרים הבהיר שיש דמיון ויש חיים.
אבל זו כנראה עונת המלפפונים. כשאיילה חסון התקשרה הבנתי שהסתבכתי באמת. למי שפספס את הפרקים הקודמים, באירוע לכבודו של זקן השבט שמעון פרס ניגשה אישיות ביטחונית בכירה (בלא מעט מקומות כתבו שזה גבי אשכנזי למרות שאני מעולם לא דיברתי על שם כלשהו) לאשתי, רכנה ולחשה לה דבר מה באוזן.
דקה אחרי זה התברר שהוא החמיא לה בדרכו: "את אחלה כוסית", אמר , והלך משם עם רעייתו. אז ככה: לא כתבתי מי זה כי זה לא כל כך קריטי - לא מדובר בהטרדה מינית ובואו נירגע, מדובר סתם בגסות ודיבור לא מקסים מהסוג שאתה נורא לא רוצה לשמוע, בוא נגיד, מרמטכ"לים לשעבר למשל.
מקסימום מאוהדי בית"ר. אני מתנצל בפני גבי אשכנזי. מעולם לא חשבתי שזה יהפוך להיות פרשת השבוע. כולה התנהגות ישראלית דוחה וממוצעת. זהו. אפשר לצעוד לבטח לפרשה הבאה.
אומרים את זה הרבה על רשות השידור, אומרים וצודקים, אומרים ולא עושים דבר. אני רוצה לדבר דווקא על בית"ר ירושלים ועל אירוע שכמעט לא עסקו בו השבוע מרוב מהפכות מצריות ופיצוצים סורים נוגים.
"קומץ" (שזו מילה אחרת לכמה עשרות חלאות אדם) של אוהדי בית"ר עשו חגיגה קטנה בדרך לאימון הראשון של קבוצתם הנשגבת והכניסו מכות על הכיף כיפאכ לפועלים ערבים במקדונלד"ס המקומי לזכר זה שהבעלים השמאלנים ("וההומואים") לא הסכימו לפתוח סניף בעיר הקודש אריאל.
בלי קשר זו גם החלטה מטומטמת, אבל זה לא העניין כרגע. אחרי שסיימו להכניס מכות למגזר ולהזכיר לו מי הגזע השולט המשיכו לאצטדיון, ופתחו בשירה בציבור מלבבת ובשירים משמחי לבב כמו "מוות (שוב) לאריאל הרוש", או הניגון העתיק: "הרוש, הרוש, למה אתה לא מת?"
הרוש , למי שלא בקיא, הוא שוער שהעז להגן על השחקנים הצ'צ'נים, והאוהדים של בית"ר לא סולחים ולא שוכחים. הייתה גם נוסטלגיה כמו "לאה רבין את זוכרת שאת מתה?" ונוסטלגיה מעורבבת עם תפילה וכמיהה כמו "יגאל עמיר לחופש נולד". הייתה בהחלט אווירה.
המשטרה הגיעה, עצרה כמה אנשים - ששוחררו כמובן אחרי כמה שעות - והקבוצה מלוכדת וחזקה מתמיד. ואלו אני אומר: לסגור את הזוהמה הזו. לסגור, אגב, כל קבוצה שאוהדיה מתנהגים כך. אתם יודעים מה יקרה אם יסגרו את בית"ר לעונה בגלל התנהגות אוהדיה? אוהדיה לא יתנהגו ככה יותר.
קוראים לזה: הרתעה. כנ"ל הפועל, כנ"ל מכבי, כנ"ל שמשון רמת השרון לשחייה צורנית. כן, אני יודע שיש עוד כמה בעיות במדינה, אבל ההתנהלות החוזרת הזו של הפמיליה ושאר עמותות הטוהר חייבת להיפסק. לסגור ולפתוח. אפשר מצדי רק לסגור.
מילה אחת ל"חברה" של נוי, שהלכה לעולמה לפני שבוע, החשודה שגנבה את מכשיר הטלפון שלה ואז גם מחקה את התמונות שהיו בזיכרון כדי "לוודא" הריגה.
לאחל לך שתשתמשי בכסף מהגנבות רק לתרופות יהיה מיושן ולא מספק רגשית. אולי צריך לקוות, בהנחה שהרשעות המשוגעת הזו נכונה, שלהבא תצלמי ותהיי קרובה למין האנושי רק דרך זכוכיות משוריינות בבתי חולים לחולי רוח, כי אין מקום אחר לאנשים כמוך.
השבוע התפרסם מחקר: איך לזהות שאנחנו בגיל הבלות, או "גיל המעבר", כפי שהוא נקרא במיטב מכבסות המילים האנושיות. היו שם כל מיני דוגמאות כמו פחד מטכנולוגיה, הסתגרות בבית ותחושת בוז כלפי המנהיגים שלך, כי הם הרי צעירים הרבה יותר ממך וזה אסון לאומי.
לי יש פרמטר אחר שמסביר לי כמה אני בלוי ובלתי מחובר. בכל פעם שאני נתקל במדור רכילות בעיתון או בטלוויזיה - אני לא מזהה במי מדובר.
פעם הכל היה ברור: אריק איינשטיין נראה ליד כסית עם אשתו לשעבר של שלום חנוך. היה לי ברור במי מדובר. היום אני באפלה מוחלטת, ואשתי משמשת לפעמים כמורת נבוכים, גם כי הזיכרון שלה עוד עובד וגם כי היא כזכור כוסית שצעירה ממני באיזה עשור תוסס.
אני: מה הכתבה הזו עכשיו בגיא פינס?
אורלי: שרלה שרלילשטיין קיבלה עכשיו קמפיין ענק
אני: ולמה זה חשוב?
אורלי: כי אתה יודע מי לא קיבלה את הקמפיין הזה?
אני: מי?
אורלי: נוגה נוגתי, האקסית של יעקב דאון-לי.
אני: דאון כמו מטוס?
אורלי: לא דאון כמו עצוב. הוא שינה את השם שלו אחרי שזרקו אותו מהווילה של מאוכזבי יאללה באקסטרים.
אני: ולמה זה חשוב?
אורלי: אתה יודע מה? אין לך שום רגישות חברתית.
צודקת. פה אני גם בדרך כלל מבין שנשארו לי מעט מאוד שנים לחיות, ואני לא יכול להכיל את כל המידע הזה למרות חשיבותו. ואגב, גיל הבלות זה לא מה שסיפרו לכם. גלי החום זה רק כי אנשים מלאי נעורים, ויטאליות ורצון לדרוס אתכם נופחים עליכם בדרך לעוד קוקטייל משובח מלא סלבס סוג אל"ף-אל"ף
דמיינו שלא תהיה יותר השאלה הישראלית הזו: "מה לרשום לך בחשבונית?" מכירים? אתה קונה נעלים ושואלים אותך: "לרשום נעלי עבודה?" אתה קונה סרגל, שואלים אותך: "לרשום חומרי בניין?"
לא מזמן שאלו אותי את השאלה ועניתי בלי למצמץ: צוללת. "אתה בטוח?" שאלה המוכרת ברשת ששמה מתחרז עם קרימינצקי. כן, עניתי, זה מה שהמנהל חשבונות אמר לי.
אחרי התלבטות קצרה אכן כתבו לי צוללת. אז דמיינו שלמרות שאנחנו הישראלים המצאנו את זה (מיד אחרי שהמצאנו את "שוטף פלוס תשעים"), השאלה הזו תעוף מן העולם. לא יהיה עולם יותר טוב? ותוסיפו לזה שאולי יסגרו את בית"ר. לא גן עדן?
כלב: תגיד, זה לא מוגזם, עונש של שמונה חודשי מאסר למי שעשו לינץ? בערבי?
אני: למה מוגזם?
כלב: כי הם לא הצליחו. שמונה חודשים אתה נותן על ערבי מת, לא על ערבי מדמם. אבל הייתה להם טעות בסיסית אחת, לחבר'ה מהלינץ'.
אני : מה הטעות?
כלב: הם לא לקחו איתם עזרה מקצועית מהפמיליה. טוב, עוף, אתה מסתיר לי את הכתבה הבלעדית של ידיעות אחרונות על הליצנית הדרוזית האילמת, זוז
ואל תשכחו יש לנו ארץ מפוערת, בעי"ן. לא כולם יקומו מוקדם לתפילות בספטמבר. יש מי שסתם יקבלו עוד שעה של אור כי האריכו את שעון הקיץ, יש אלוהים.
שבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם