"זרקו את החילונים לכלבים": גיא מרוז סוגר חשבון עם הרבנות

בבתי מלון לא מגישים קפה הפוך בשבת והאוכל לא מחומם כדי לא לאבד את הכשרות. אז איך ייתכן שיהודים מסדרים לנו את החדר וממלצרים בשבת? הצביעות חוגגת

סופ
גיא מרוז | 26/7/2013 6:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
שבת שלום ותודה ששוב באתם. זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש כי אני כותב את הטור אחרי קריאת הטוקבקים מהשבוע שעבר  כדי לראות איך להשתפר. מכיוון שהשיפור הקונסיסטנטי ביותר שאתם מציעים הוא מיתה בעינויים, אני תמיד בהלם שאתם מגיעים לקרוא שוב.
די עם הצביעות
די עם הצביעות איור: מור מרוז


אני רוצה השבוע להתרכז ברבנות הראשית ובהשפעתה על חיינו הדלים (בשעת כתיבת שורות אלה אין לי מושג מי הגיע לשלישיית הגמר ומי קיבל הכי הרבה מסרונים), ובעיקר בלמה לעזאזל אנחנו משתפים עם זה פעולה.
הנסיעה לרמת הגולן

כתבתי על כך רבות: אני אוהב מאוד את הרמה הסורית. אין דבר שיצער אותי יותר מהחזרתה לדיקטטורים מהמוצא העלאווי הנפוצים באזורנו. אני גם נוהג לישון ולאכול שם, והפעם קפצנו שוב למסעדת "הבוקרים" החביבה עלינו.

לא אכנס שוב לכל הפרטים (זה נמרח על פני אלפי תגובות בפייסבוק), רק אומר שהמסעדה הזו, כדי לשרוד, מתחפשת בשנים האחרונות לכשרה כדי לא להפסיד (ובצדק מסוים מבחינתה) את הקהל הדתי/מסורתי.

התחפושת

למה מתחפשת? כי יש משהו אדיוטי, תודו, במסעדה שעובדת בליל שבת ונקראת מסעדה כשרה. יש משהו אדיוטי במקום שמעסיק עובדים בשבת ומתיימר להיות ירא שמים. אבל הם כמובן לא אשמים.

זה אנחנו. לכל בית מלון שאנחנו מגיעים אנחנו מקבלים כגזירה את עניין היעדר הקפה ההפוך בשבת, החביתה, האוכל הטרי והבלתי מחומם, ולצד הצביעות החוגגת הזו - המוני יהודים שמסדרים לנו את החדר (בשבת), מגישים לנו לשולחן (בשבת), ויקחו בשמחה גם כסף (בשבת).

עכשיו , זה גם מגיע למסעדות ולבתי ההארחה שכה אהבנו בצפון. אם הם לא יראו תעודת כשרות, ידירו את רגליהם אלפי המטיילים יראי השמים ויגזרו עליהם דין מוות עסקי.

החשבון

אז את מי זורקים לכלבים למרות שאנחנו לא כשרים למהדרין? את החילונים. אנחנו הרי לא צמאי דם ולא חייבים לקבל חזיר שבושל בחלב אמו הגויה. אנחנו נשמח לכבד את חברינו המסורתיים, רק שיתנו לנו את המעט שאנחנו רוצים כשאנחנו יוצאים לחופשה.

כי זה הרי לא נגמר באוכל מחומם: זה ממשיך למוזיקה, קפה בבוקר, טלוויזיה בערב, ומידרדר בקלות להשפלות איומות לנשותינו ברבנות, בטקסים שמקומם מזמן בפח הזבל של ההיסטוריה, עד כדי הריסת חייהם של אנשים שצריכים השתלת אברים אבל הרב ממליץ בחום, תמיד בחום, שלא כדאי. גם את זה כבר ראיתי ולכן זה כל כך מרגיז.

אז מי הרוב פה, מי?

אז למה אנחנו משחקים איתם את המשחק הצבוע הזה? למה אנחנו לא מודיעים לכל המקומות האלה שלא נגיע אם ימשיכו להתעלל בנו באופן גסטרונומי או פגני?

איך זה קורה שאנחנו מאבדים את העקרונות שלנו כל כך מהר כדי להכיר בזכות הלגיטימית שלהם לנהל חיים כשרים למהדרין? לאלוהים הפתרונים.

ההצעה

למרות מה שנרמז בפייסבוק: לא, אני לא קורא לחרם על המסעדה במרום גולן ולא במקומות אחרים. אני כן קורא לכל המתחכמים למיניהם לחשוב שוב על פתרון אסתטי יותר. יכול להיות שעכשיו אתם שורדים כלכלית, אבל בטווח הרחוק זה לא באמת יעבוד.

בכל מקום שהרוח הרעה של הרבנות השתלטה עליו, תנו לנו חדרון, חדרונצ'יק שבו נוכל לחטוא מעט באוכל טרי, בקפה שלא חומם לא בחלב אמו ולא בחלב אחותו, בסתם קפה שהוכן בתשומת לב - ואז אולי גם ברבנות יתעשתו ולא יבוזו ויבזזו אותנו כשנבוא להתגרש.

ראו הוזהרתם

אגב, רוב מכריי כבר לא באים להתחתן. וזה חייב להיות תמרור הזהרה הענק שלכם: החרדים כבר לא סופרים אתכם ולא באים אליכם, וגם אנחנו נפסיק לבוא. וכאן אני קורא לנקיטת צעדי חירום: בואו נפסיק לבוא לרבנות עד שיהיה שם מהפך אמיתי ויתחילו להתנהג אלינו כאילו גם אנחנו יהודים. לא רק הם.

הצעה גאונית

משרד הבריאות מציע (וכנראה גם יקבע) לא לערוך יותר מרתונים בתקופת הקיץ בגלל מיקומנו במזרח התיכון וכל החום הזה מסביב. מקסים, מצוין - רק קצת מאוחר מדי, מבחינת משפחה אחת באשקלון שאיבדה את היקר מכל.

זה קרה במרתון אחד יותר מדי שנערך כאן בשיא החום. נכון, מרתונים בכל העולם גובים מחיר יקר, אבל כשכל הכתובות היו על הקיר מישהו בעיריית תל אביב החליט ללכת עם הראש בקיר. האם המישהו הזה ישלם מחיר? כן, מיד אחרי שברבנות יאשרו לנו לאכול מה שבא לנו ומתי שבא לנו.

בשורה משמחת

משהו באמת קורה. שר האוצר החליט להעביר את כל הארגונים שמטפלים בניצולי השואה תחת קורת גג אחד של משרד הרווחה. אני מכיר את הנפשות הפועלות, והאמינו לי שזו תחילתה של מהפכה, לא פחות.

בשורה פחות משמחת

שר הביטחון לשעבר מופז מצא 13 מיליארד שקלים בלתי מנוצלים במשרדי הממשלה. תזכורת: הוא האיש שגילה לשר האוצר ולראש הממשלה שיש גירעון של 40 מיליארד. ואנחנו עוד שקלנו לדרוך עליו.

שיחות עם כלב

כלב: תדע לך שאני מאמין לגמרי שהפעם המשא והמתן לשלום יצליח ויש סיכוי אמיתי לשינוי
אני: האמת שגם אני מאמין, אני שמח לשמוע שגם אתה חושב ככה. כלב: בטח, בטח, אין לי ספק שהפעם ביבי ייתן להם להבין שזה מה שהוא נותן - ודי.
אני: די עם מה? כלב: די עם כל הערבושים האלה שכל הזמן רוצים עוד ועוד ועוד
אני: מגעיל איך שאתה מדבר עליהם, תתבייש
כלב: שאני אתבייש? האם קראת את ספרה החדש של מירי רגב "ערבי זה לא מה שחשבת, אלא הרבה יותר גרוע"? 
אני: אני מודה שטרם הספיקותי.
כלב: אז של נעליך וכל זה. עכשיו זוז, אתה מסתיר לי את הסרט החדש על חייה ופועלה של חברת הכנסת איילת שקד, "חצי שנה של שכרון חושים", עוף.

סיום

ואל תשכחו יש לנו ארץ מפוערת, בעי"ן. לא כולם קונים בדיוטי פרי בושם במבצע אחד פלוס אחד. עכשיו מתברר שיש כאלה שלכאורה שמכניסים אותו לתיק חליפות גדול, ואז הולכים. שבת שלום.

נ.ב

לגבי  ההערות לטור מהשבוע שעבר  בעניין הרעיון לטיסה נוחה לכולם: אני יודע שמי שעשיר, בריא, יפה ומפורסם יותר טוב לו. אז מה? אסור לקטר?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

מדורים