האם חסידות גור תכריע את הבחירות לראשות עיריית ירושלים?
שלושה חודשים לפני הבחירות לראשות עיריית לירושלים נאבקים ניר ברקת ויריבו משה ליאון על הקול החרדי. ברקת שלח את מקורבו רמי לוי למסע שכנועים ואילו ליאון נפגש עם חברי הכנסת משה גפני ויעקב ליצמן. עם זאת, מי שעשויה להכריע את התוצאות היא דווקא חסידות גור, שכבר הלכה נגד עמדתו של כלל הציבור החרדי

נכון להיום, כשהקמפיין עדיין לא ממש בשיאו, נראה שגם ברקת וגם ליאון מתאמצים מאוד לזכות בקול החרדי, שמהווה נתח משמעותי מאוד ממצביעי ירושלים, כל אחד במטרה להכריע את הכף עבורו.
בשבוע שעבר נודע ל"מעריב" כי ברקת הגיע לחדרו של חבר הכנסת מאיר פרוש כדי לשוחח איתו.
על הפרק עמד ניסיון לשכנע את חבר הכנסת לתמוך בראש העיר לקראת הבחירות הקרובות. פרוש, המכהן במקביל בתפקיד יו"ר אגודת ישראל בירושלים, נחשב לאיש המוסמך לקבל את החלטת המפלגה מטעם הפלג החסידי, המרכיב יחד עם הפלג הליטאי (דגל התורה) את מפלגת יהדות התורה בירושלים.
לפגישה בין השניים הגיע ברקת ללא יועציו החרדים, מכיוון שקיימת מתיחות בין היועצים לבין חבר הכנסת פרוש, המצוי עימם בסכסוך קשה. כזכור, פרוש הפסיד לברקת במרוץ לראשות העיר לפני חמש שנים, וזו הייתה פגישה ראשונה מאז הבחירות ההן. מדובר היה בפגישה ראשונה בין השניים מאז.
ברקת הגיע לבדו, מספר גורם חרדי שהבחין בפגישה בכנסת.
"הוא הגיע ללא היועצים החרדים שלו בשל הסכסוכים שהם סוחבים איתם ממהלך הקדנציה", אמר הגורם. "היועץ שלו אברהם קרויזר מסוכסך גם עם ח"כ משה גפני, המכהן כיו"ר דגל התורה (הפלג הליטאי), המרכיבה יחד עם אגודת ישראל את יהדות התורה, ונראה כי לאור ההיסטוריה הזאת בסוף החרדים ילכו עם משה ליאון למרות הניסיונות של ברקת להתקרב אליהם".
בנוסף לכך, ברקת נפגש לפני כחודש עם יו"ר ש"ס אריה דרעי בניסיון לשכנע אותו לתמוך בו בבחירות הקרובות. כחלק מהשיחות ברקת לא שכח לדבר גם עם סגני ראש העירייה המכהנים, יצחק פינדרוס ויוסי דייטש.
במקביל למאמציו של ראש העיר, ממשיך משה ליאון, המתמודד השני על התפקיד, להיפגש עם החרדים בניסיון להביא אותם לתמוך בו. עם זאת, גורם חרדי בכיר ביהדות התורה אומר כי שום דבר עדיין לא נסגר עם ליאון.
"נערכות עימו שיחות בדיוק כמו אלה שנערכות עם ברקת, כך שעוד לא קיבלנו החלטה", ציין הגורם. "מבחינתנו אם אורי לופוליאנסקי יחליט פתאום שהוא מתמודד כי השופט יאפשר לו, הוא יהיה המועמד שלנו".
משה ליאון כבר הספיק להכנס עם חברי הכנסת החרדים משה גפני, מאיר פרוש ויעקב ליצמן, ואף ערך שיחה עם סגני ראש העירייה החרדים יצחק פינדרוס ויוסי דייטש.
למעט ברקת עצמו, גם אנשיו עובדים שעות נוספות כדי להשיג את הקולות הדרושים לראש העיר. הם הספיקו להפגש עם בכירים חרדים על מנת לשכנע אותם לתמוך בו. בשבועות האחרונים נפגשו איש העסקים רמי לוי וסגן ראש העירייה קובי כחלון, עם מנחם שפירא ושבתאי מרקוביץ ממפלגת יהדות התורה בניסיון לשכנע אותם לתמוך בברקת. בשבוע הקרוב אף ייפתח מו"מ רשמי בעניין.
"כולם רודפים אחרי החרדים ומוכנים להציע להם הצעות שונות על מנת שיתמכו במועמד כזה או אחר", אומר גורם במטה של משה ליאון. "ברקת העלה הילוך בחיזוריו אחרי החרדים ובהצעות קונקרטיות שהוא מוכן לתת להם". לדברי גורמים חרדים, אנשיו של ברקת אף מוכנים לתת להם את תיק התכנון והבנייה, המשמעותי ביותר.

"כחלון ורמי לוי מנהלים משא ומתן וכבר קיימו מספר פגישות שבהן דיברו על ההיסטוריה של הקדנציה האחרונה", מרחיב הגורם החרדי. "רמי וקובי באו על דעתו של ראש העיר ואמרו כי מפלגה שתבוא ראשונה תיקח את הבכורה.
"ההזדמנות שלכם כמחותנים הראשונים תהיה בקדנציה הבאה. עוד לפני שהם סוגרים עם המפדל ושאר המפלגות". לדברי הגורם כחלון ולוי הציעו לחזק את הסטטוס קוו בנושא השבת, שהתרופף בקדנציה האחרונה.
"הם הבטיחו שיעמדו לימיננו בנושא של פתיחת הסינמה סיטי בשבת, שכרגע עומד בפני בג"צ, ועל כך שהמקוםיהיה סגור בשבת. גם בנושא מתחם תחנת הרכבת שהפך לאזור בילוי פופולרי בשבתות, הם הבטיחו לפעול יותר כדי שיהיה סגור בשבת.
"הם אמרו שניר ברקת רוצה ללכת לשותפות אמיצה, דבר שלא עשה בקדנציה האחרונה, וגם רוצה הלתמקד בנושאי תקציבים לתרבות, דבר שלא היה בקדנציה האחרונה. כמו כן הם אמרו שעיר בראשות ברקת תשקיע יותר בחינוך החרדי, עניין שיביא לצמצום הפערים בין האוכלוסיות בעיר, ואף אמרו ידאגו לבתי ספר חרדים בשכונות מעורבות".
מקורבים לברקת אמרו ש"ברקת לא ייתן בשום סיטואציה ובשום מקרה את תיק התכנון והבנייה לחרדים והעמדה העקרונית הזו לא תשתנה. לעומת זאת ליאון לא יכול להימנע מלתת לחרדים את תיק התכנון והבנייה כי אין לו שום אפשרות לזכות ללא החרדים תוך מענה לכל דרישה שלהם".
ל "מעריב" נודע כי פגישות אלה היו בלתי פורמליות, אולם נעשו על דעתו של ראש העירייה ברקת. "אלו הצעות שאנחנו שקולים וטרם הכרענו בסוגיות שעל הפרק", סיכם הגורם. בסביבתו של ברקת דחו את הדברים ואמרו כי אלה שיחות לא רשמיות ואין שום הצעה קונקרטית על השולחן.
מסתמן שקרבות השכנועים נמשכים גם בזירת הציבור הדתי-לאומי כשגם ברקת וגם ליאון משקיעים את מרצם בניסיון למשוך את האנשים המשפיעים לכיוונם. בימים האחרונים נפגש ליאון עם ראש ישיבת מרכז הרב, הרב יעקב שפירא, בניסיון לשכנע אותו לתמוך בו. מנגד, גם ברקת נערך לקרב על כל קול ושכר את שירותיהם של שני משרדי יחסי ציבור במיוחד למגזר הדתי-לאומי.
במטה של ליאון מאשימים את ברקת בכך שלא מינה רב ציוני דתי במהלך החמש השנים האחרונות למרות ההבטחה שנתן, ושלא דאג לבתי הספר הדתיים. "ברקת דיבר על האוכלוסייה הדתית אבל בתי ספר כמו הימלפרב ונווה עציון, שלמדו בהם תלמידי הציבור הדתי לאומי, עברו בסופו של דבר לרשותו של הציבור החרדי", אומרים אנשיו. "כמו כן, בית הספר הימלפרב, שביקש להתרחב לטובת חטיבת ביניים, לא קיבל את מבוקשו והשטח יועד לתלמוד תורה חרדי".

בינתיים נראה שהחרדים עוד לא החליטו במי לתמוך. עם זאת, דבר אחד ידוע - אם הם יבחרו ללכת עם ליאון, ייאלצו יועציו החרדים של ברקת לעזוב את תפקידם. בשיחות סגורות אומר אחד היועצים כי במידה והחרדים ילכו עם ליאון הם ישקלו בחיוב לעזוב את התפקיד. "אנחנו יועצים חרדים, לא רפורמים", אמר.
משקל רב תתפוס בבחירות הקרובות חסידות גור, שבבחירות הקודמות תמכה בברקת בניגוד לעמדת הציבור החרדי. נדמה שהפעם אנשי החסידות לא יעזו ללכת נגד עמדתו של הציבור החרדי.
"בפעם הקודמת חסידות גור נלחמה על חייה מול המועמד החרדי מאיר פרוש, בגלל סכסוכים פנימיים", מסביר מקורב לחסידות. "הפעם המצב שונה לחלוטין וחבר הכנסת יעקב ליצמן, שהוא כידוע חסיד גור, מיודד עם ליאון, כך שהמצב שונה לחלוטין. הפעם אין לחסידות בעיה עקרונית בעניין תמיכה בליאון".
לדברי סגן ראש עיריית ירושלים יצחק פינדרוס, נראה שגם ברקת וגם ליאון מציעים לגורמים המעורבים פחות או יותר את אותן הצעות. בשיחות הרקע שערך איתם הוא מדבר על חשיבות השירות בעירייה.
"החידה הגדולה מתייחסת למי יצליח לשנות את דפוסי השירות בעירייה כך שהיא תשקיע יותר בשירות", הוא אומר. "המטרה היא לשפר את העבודה כך שהיתר בניה לא יצא רק אחרי ארבע שנים. כתושבי העיר מצפים החרדיםמאיתנו להוביל בנושא השירות וזה מעבר לנושאי חרדים-חילונים. בסוגיות האלה שני המועמדים מביעים רעיונות פחות או יותר זהים".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "אין שחר לדברים ולא ברור על בסיס איזה מידע הם מבוססים".
לגבי בתי הספר עציון והימלפרב נמסר "בית הספר עתיד להתרחב בשטח הסמוך לבית הספר לטובת חטיבת הביניים. התכנית מקודמת בעירייה ובמשרד החינוך וקיימת פרוגרמה מאושרת. בניגוד לנטען, לא הועבר שטח לחרדים על חשבון שטח של הימלפרב. בית הספר נווה עציון – בית הספר ממ"ד נווה עציון הינו בית ספר עירוני, ממלכתי – דתי, חשוב ומצליח. העירייה פועלת יחד עם הנהלת בית הספר לפיתוחו, קידומו וחיזוקו. הטענה כי הועבר לחרדים אינה נכונה".
בנוגע לטענות בנושא הרב הראשי לירושלים נמסר כי "ראש העיר ירושלים ניר ברקת יזם כבר לפני כשמונה שנים מינוי רב ראשי ציוני לירושלים, לצד רב חרדי, דבר הראוי בעיר ש-70% מהתושבים היהודים בה אינם חרדים. ברקת עתר כנגד ראש הממשלה דאז שרון בנושא ומנע מינוי שני רבנים מהמגזר החרדי לעיר. בקדנציה הנוכחית, כפי שהבטיח ברקת, שונה וקובע באופן סופי בחסות בג"צ הליך הבחירה לרבנים, כך שכשיתרחש יבטיח בחירת רב מהמגזר הציוני וייקח בחשבון את כלל האוכלוסייה בעיר, כולל האוכלוסייה המסורתית והחילונית, ללא קשר למספר הפעמים בהם הם פוקדים את בתי הכנסת.
"לצערנו ההליך מוקפא בשלב זה על פי הוראת בית המשפט בשל עתירה בנושא וללא קשר לעירייה, אך העיקרון שנקבע הוא החשוב ואנחנו מקווים כי ההליך ייצא לפועל בקרוב ובסופו לירושלים יהיה רב ציוני כראוי".