שפץ ושכח: גיא מרוז ממריא לאמסטרדם ולא מתכוון לקחת סמים
אחרי השיפוצים והבלגן בבית, כמה מסקנות על אנשי המקצוע וגם משאלה אחת: לצאת לחופשה חלומית בחו"ל ולשכוח מהכול
שבת שלום ותודה שהסכמתם שאמשיך לחיות בישראל. אני כותב זאת כי ברוב התגובות שלכם בשבוע שעבר ביקשתם שאצא לגלות, ואם אפשר לא בחתיכה אחת. אני מודה מקרב לב שהסכמתם בכל זאת שאשאר במזרח התיכון, מול תימן.
אבל באותו הקשר, הנה חידה: שני טוקבקיסטים יוצאים ברכבת. אחד מחיפה, האחר מבאר שבע. באיזה שלב תישמע הקריאה הצודקת: "חנין זועבי מחבלת וגולדשטיין הצדיק צדק?" התשובה בספרי הבא, "הימין הוא שפוי - אלה אנחנו שלא מבינים ערבית".
למי שבטעות פספס, סיפרתי כאן בשבוע שעבר על השיפוץ שעשינו בביתנו הקט (ואגב, לא, אני לא שוחה בכסף כפי שכתבתם, אני דווקא טובע במשכנתא, אבל על כך בספרי הבא-הבא, "משכנתאות ועקרבים צהובים - מי מסוכן יותר ולמה").
למרות שיחסית שפר עלינו גורלנו וזכינו להכיר אנשי מקצוע מעולים, נתקלנו גם באויב הציבור מספר אחת: הטכנאי שלא הגיע, או אם תרצו המתקין שהגיע ולא הלך, או אם תתעקשו ההנדי-מן שהגיע, לא הלך, לא עשה, הרס ואז הלך. היו גם כאלה.
אני רוצה להקדיש את השורות הבאות למפגש פסגה בין מתקין מערכת הסאונד שרכשתי ובין איש הטלוויזיה. הטריק היה שכדי שפאר היצירה יעבוד, שני האישים המאוד עסוקים האלה, המאוד מומחים האלה, המאוד - איך אנסח את זה? - המאוד דורכים עליי כי אני אפס שלא יודע מה זה כבל 2HD מפוצל בלתי מתכלה, צריכים להיות באותה דירה באותו יום וממש באותה שעה, כי אחרת אחזור לשמוע חדשות ברדיו של השכנים.
להפגיש שתי אושיות עוצמתיות כאלה בדירה פלונית בתל אביב זה סוג של מבצע אנטבה. בואו נגיד שקל יותר יהיה לתאם פגישה בין גבי אשכנזי לאהוד ברק. ולא תשמעו ממני מילה אחת של שמחה לאיד על חקירתו הממשמשת של אשכנזי על עבריינות מהסוג הנלוז ביותר. הוא גברגבר והוא יצא מזה.
נחזור לאנשי הדממה. דממה, כי הם מעולם לא עונים לשאלות טריוויאליות כמו: אתה חושב שהמערכת תעבוד עד הערב? אתה חושב שתוכל לחכות פה עוד שעה כי אז הטכנאי של הוט יגיע? אתה חושב שיהיה שלום? אפילו חטפתי מבט מזלזל מאיש הסאונד בגלל השאלה "אמרו לי שאוכל לשמוע מוזיקה מהטלפון, זה יקרה היום?"
האנשים מהוט דווקא הסכימו לבוא שוב ושוב, רק לא בשעות שמר טכנולוגיה היה בבית. זה מין עיקרון אצלם: אנחנו נבוא מתי שנוח לך, אבל רק כשאנחנו יכולים. פייר. סיכמתי עם הטכנולוג הראשי שלא נורא, כשקונים מערכת סאונד לא תמיד צריך גם להשתמש בה. לא צריך להיות גרידי, אפשר רק להתבונן.
בסוף הנגר התערב. הוא עבר לגור אצלנו כי היה חסר איזה חלק בארון והוא פשוט לא היה יכול לראות אותי בוכה ועשה מעשה והחליט להציל אותי מעונשו של זה. עכשיו הכל עובד ואני די מרוצה. גם למדתי לא מעט מכל האירועים האלה.
אנשי המקצוע טובים מאיתנו בהרבה. הם אנשי מקצוע, ואנחנו עובדים בכל מיני דברים שכולם יודעים לעשות. לחבר שני חוטים לתקרה על סולם גבוה - זו מיומנות של יחידי סגולה, והגיע הזמן שנפנים את זה.
שני אנשי מקצוע מעולים לעולם לא ייפגשו יחד באותו זמן. הם יגיעו תמיד בנפרד. אם אתם רואים קבוצת אנשי מקצוע שהגיעו יחד לאותו הבית - הם אנשים שרק יעשו נזקים.
שיפוץ אינו דבר כואב. פיזית. נפשית הוא יכול למוטט. אנחנו עברנו את זה בשלום, חזקים יותר, שמחים יותר, עניים יותר ועייפים עד למאוד. לכן אנחנו יוצאים לחופשה.
בזמן שתקראו את השורות האלה אני מקווה שאהיה בלתי פיכח באחד הבארים שאני מחבב באמסטרדם. לא, אני לא עושה סמים, תודה.
ניסיתי בשנות ה-80 והיה לא משהו. אני כן שותה מדי פעם, בטח בזמן שאני לא עובד, ואני כל כך מחכה לחופשה הזו, שבאה אחרי יותר מדי זמן של עבודה בלתי פוסקת, ולכן:
1. לפגוש ישראלים. כן, למרות הקלישאה והמיתוס שבו אנחנו מנסים לחמוק זה מזה כל הזמן, אנחנו (למרות שהישראלי הממוצע יודע בדיוק איפה אנחנו גרים) מחבבים את המפגשים האלה ברחובות של הגויים. אנחנו עם בודד כל כך שלא יקרה כלום אם נשמח האחד למראה האחר בדיוק במקום שבו נהגו לטבוח בנו לארוחת בוקר.
2. לקצר את הפגישות עם הישראלים. בניגוד מוחלט למה שאמרתי לעיל, הפגישה אמנם נהדרת, אבל בואו לא נעשה ממנה טיול מאורגן לבית אנה פרנק. שלום-שלום, איפה טחנת הרוח המרכזית ויאללה לתייר הבא.
3. אני לא באמת מעוניין לשתות מים, אלא אם אין ברירה. אני אשמח לקפה ובירות בלבד. יש משהו בשיטוט על אופנים בקרירות של עיר התעלות הזו, בין בירה לבירה וקפה לקפה, שעושה את כל המזרח התיכון למקום ברור יותר.
4. אל תספרו לי מי בסוף נבחר להיות נגיד. אין דבר משמים יותר מהאינפורמציה הזו. גם אם ביבי מחליט לתקוף את איראן אני לא מעוניין לדעת. לעומת זאת, אם מירי רגב תכנס את ועדת הפנים - אני חייב לדעת מה היה שם כי זה מרתק וחשוב.
5. אני כאילו רוצה לקרוא הרבה. לקחתי איתי את ספרו האחרון של ליאו ליידרמן (שכמעט היה נגיד) "אם ייפול הכוכב שלי", וגם את הבסט סלר שלו "העגלה הגדולה - הרבה יותר סקסית ממה שחשבתם", אבל אם לא אספיק אנסה לכתוב בעצמי, וזה ברצינות.
אני כנראה עובר לצמחונות מיד אחרי ראש השנה, ואני שוקל להעלות על הכתב את המהפך הזה בחיי. כבר עכשיו ברור לי שיהיה קשה לוותר על שווארמה, ומנגד אי אפשר להמשיך להתחרפן מהתעללות בכבשים בצהרים ולחתוך אותם בערב משיפוד. זהו.
כלב: אתה נוסע לחופשה?
אני: כן, כן.
כלב: אתה יכול להביא לי משהו מהדיוטי פרי?
אני: מה למשל?
כלב: חליפון, בושם ואת הסיבה האמיתית שפרנקל עד היום לא סיפר לנו מה באמת קרה שם. זוז, אתה מסתיר לי את ליידרמן ואת מרים בנימיני רוקדים טנגו, זוז!
ואל תשכחו, יש לנו ארץ מפוערת, בעי"ן. לא כולם יוצאים לחופש. קרנית פלוג, למשל, מתה לחזור לעבוד. שבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם