נשים ערביות בפוליטיקה? במגזר עדיין לא בשלים למהפכה
רק 22 נשים מהמגזר הערבי והדרוזי ייקחו חלק בבחירות המוניציפליות הקרובות. למרות הכישורים והניסיון הענף שלהן, שיעור ההתמודדות של הנשים בבחירות נמצא במגמת ירידה והדרך לשבירת ההגמוניה הגברית ושלטון החמולות עדיין ארוכה
זועבי אינה לבד במערכה. נכון לרגע זה מתמודדות בכל הארץ 22 נשים ערביות (ובהן אחת דרוזית) במקומות ריאליים למועצות המקומיות ולעיריות. מיראדה חסון, פעילה דרוזית ציבורית ותיקה, היא אחת מהן.
חסון שואפת לכהן בעתיד כחברת הכנסת הדרוזית הראשונה בתולדות מדינת ישראל, אבל קודם לכן עליה לעבור משוכה לא פשוטה ולהיבחר בבחירות המוניציפליות הקרובות למועצת היישוב דלית אלכרמל.
"אני רוצה לעשות קריירה פוליטית בדליה ואחר כך להתמודד במישור הארצי ולרוץ לכנסת, אבל זה מאוד קשה לאישה בכלל ולאישה דרוזית בפרט אף שהכישורים שלי עולים על הכישורים של הרבה גברים שנמצאים בפוליטיקה", מעידה חסון.
מאז קום המדינה ועד היום כיהנו בכנסת שלוש נשים ערביות בלבד: חוסניה ג' בארה (מרצ) שכיהנה בכנסת ה-15, נאדיה חילו (עבודה) שכיהנה בכנסת ה-17 וחנין זועבי (בל"ד) שנבחרה לכנסת ה-18 וה-19.
במישור המוניציפלי המצב עוד פחות מזהיר. מאז הקמת המדינה ועד היום נבחרה רק אישה ערבייה אחת לעמוד בראש מועצה מקומית. החלוצה הייתה ויולט חורי מכפר יאסיף אשר כיהנה במשך תשע שנים כחברת מועצה וב-1974 נבחרה לעמוד בראש המועצה.
אם ח"כ חנין זועבי תחליט להתמודד, היא תנסה לשחזר את ההישג של חורי ולקבוע תקדים: להיות האישה הערבייה הראשונה שתעמוד בראש עיר. החלטתה כרגע תלויה במידה רבה בשאלה אם ראש העירייה הנוכחי של נצרת, רמזי ג'רייסי, ירוץ לכהונה נוספת. במגזר הדרוזי כיהנה חברת המועצה כרמלה קרא ב-1999 במועצה של דלית אל-כרמל לכמה חודשים ספורים.
מיראדה חסון (52), אלמנתו של סא"ל רמזי חסון, יכולה לשמש דוגמה מובהקת לקשיים שיש כיום לנשים לנסות לפצח את הקוד הגברי בפוליטיקה המקומית. "אני אם לחמישה ילדים, סבתא לשני נכדים", מספרת חסון.
"אשת תקשורת פוליטית, סטודנטית לתואר ראשון לגיאוגרפיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, בוגרת האוניברסיטה הפתוחה תל אביב בנושא מנהיגות נשים. למדתי ניהול בשלטון המקומי באוניברסיטת חיפה ועברתי קורסים חברתיים בבית ספר לפעילים.
"בשנת 1990 ייסדתי את מועדון נשות אנשי צבא הקבע וגמלאי צה"ל הדרוזים. עמלתי רבות למען קידום מעמד האישה בכרמל. עד הבחירות האחרונות הייתי גם פעילה בקדימה ומקורבת לציפי לבני".
אולם למרות הניסיון המוכח שיש לה, חסון מתקשה לשבור את המחסום המונע שילוב נשים. "הילדים שלי כבר גדלו. אספתי את עצמי מכל הבחינות והחלטתי שהגיע הזמן שלי לפרוץ קדימה. רציתי לרוץ בראש רשימה בבחירות למועצת דלית אל-כרמל, אבל הרעיון שאישה תתמודד בראש הרשימה עורר התנגדות רבה.
"הבחירות אצלנו הן עדיין לפי המשטר החמולתי שבו הגבר והמשפחה נותנים את הטון ובעקבות הלחצים שהיו עליי ויתרתי על המקום הראשון, ואני מתכוונת להתמודד על מקום בתוך הרשימה, כנראה במקום השלישי ברשימה של ראש המועצה כרמל נאסר אל-דין", אומרת חסון.
"אישה בחברה גברית צריכה להוכיחה שהיא טובה מהגברים, אבל בסופו של דבר יש אצלנו עדיין פוליטיקה חמולתית. מבחינה זאת חזרנו עשרות שנים אחורה. משפחות מעדיפות להריץ גבר ולא אישה ולתמוך בראש מועצה או חבר מועצה מהחמולה. למרות זאת אני מאמינה שאבחר ושאמשיך אחר כך לכנסת", מוסיפה חסון.
"אני מקווה שהיא לא תירתע ותתמודד על ראשות העיר נצרת", מגיבה חסון לכוונותיה של ח"כ זועבי להתמודד בבחירות המוניציפליות הקרובות. "זה חשוב לציבור הנשים במגזר הערבי. אנחנו יכולות לתרום המון. ראיתי שהרבה פעמים התפיסה שלי כאישה היא הרבה יותר רחבת אופקים משל גברים".
גם סועאד שחאדה (64), אם לחמש בנות ומקום שני ברשימת מרצ למועצת עיריית חיפה, מחזיקה ברקורד מרשים. היא מנהלת המרכז הקהילתי הרב-תחומי בשכונת ואדי ניסנס, פעילה בתחום קידום מעמד האישה וקידום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, חברה בוועדת החינוך של המדעטק, מנחה מפגשי נשים מכל העולם בשיתוף בית גולדה - משרד החוץ, חברת מועצת "נשים ליד ראש העיר" חיפה, חברת מועצת בית הגפן וממקימות שדולת הנשים החיפאיות הערביות.
כמו כן, בשנת 2000 נבחרה שחאדה לאחת מ-25 הנשים המצטיינות בתחום הפעילות למען הקהילה בחיפה ואף הייתה מועמדת לתפקיד שגרירת ישראל בפינלנד. "זה הוכח שאנחנו מנהלות טובות יותר. גם אני מחזיקה אצבעות לחנין זועבי. היא בטח תוכל לנהל את עיריית נצרת טוב יותר מגברים פונדמנטליסטים", אומרת שחאדה.
"בחברה הישראלית הכללית יש תופעה של הדרת נשים והיא חזקה עוד יותר במגזר הערבי", אומרת שחאדה. "זה לא עניין של מסורת. אני, למשל, ערבייה נוצרייה ואני רחוקה מכבלי המסורת. במגזר הערבי האישה עדיין במקום השני, אחרי הגבר. זה עניין של קיפוח כללי ולא רק בפוליטיקה".
עם זאת, ניכר כי מועמדותה של שחאדה כבר הניבה תוצאות. "בעקבותינו רשימת חד"ש שילבה גם היא אישה ערבייה במקום השני למועצת העיר. הם אמרו:'מה פתאום שלמרצ תהיה אישה במקום השני ולנו לא'. הלוואי שזה יהיה מודל לחיקוי במקומות נוספים בארץ".
לפי עולה נג'ימי, רכזת פרויקט ארצי של ייצוג נשים ערביות בשלטון המקומי מטעם קואליציה של ארגוני נשים, המספר של 22 נשים ערביות (ובתוכן אחת דרוזית) במקומות ריאליים למועצות המקומיות ולעיריות מצביע על מגמת ירידה בשיעור ההתמודדות של נשים במגזר הערבי.
"בשנת 2003 התמודדו 249 נשים ערביות ונבחרו רק שתיים. בשנת 2008 התמודדו 149 נשים במגזר ונבחרו רק שש - שתיים בנצרת, אחת במעיליא והשאר בגוש חלב, אבל אין אף אישה שהיא ראש מועצה".
לדבריה , אחת הסיבות לכך היא כלכלית. "קמפיין עולה כסף, ולנשים ערביות אין יכולת להרים קמפיין בחירות. אצל הגברים במגזר הערבי פוליטיקה היא מקצוע, הם מתפרנסים ממנה, בעוד נשים צריכות להיכנס לפוליטיקה בהתנדבות".
נאדיה חילו, שכיהנה בכנסת ה-17 מטעם סיעת העבודה, מקווה שחנין זועבי, סועאד שחאדה ומיראדה חסון יצליחו ויעודדו נשים ערביות נוספות להיכנס למעגל. "לצערי, הבחירות המוניציפליות מוכרעות עד היום על ידי החמולות. המרחבים הציבוריים עדיין חסומים בפנינו אף שבמשך השנים הצטיידנו בהשכלה ובכישורים. החברה הערבית עדיין חוסמת את דרכן של נשים וממשיכה למקם אותן בתפקידים יותר מסורתיים בתוך הבית".
"החברה שלנו חייבת להבין שאם אנו מדברים על עידן חדש ושיפור המצב של האוכלוסייה הערבית, חייבים לתמוך בנשים ולפנות להן מקום", אומרת חילו. "אם זה לא יקרה, לא יהיה אצלנו'אביב ערבי' במובן המקומי ולא נזכה לראות מהפכה אמיתית".
"הדבר היחיד שיכול להשפיע לטובה זה לשריין מקומות לנשים באמצעות חוק", מוסיפה חילו. הצעתי הצעת חוק כזו בכנסת והיו גם הצעות דומות, אך הן לא עברו. צריך להמשיך בניסיונות האלה. המהפכה צריכה במקרה הזה לבוא מלמעלה ולא מלמטה, אבל קשה לי להיות אופטימית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם