משה ליאון, המריונטה של דרעי וליברמן
כולם מבינים כי אם יבחר ליאון, ליברמן ודרעי יכהנו למעשה כראשי עיריית ירושלים, והליכוד לא רוצה לספק לליברמן עוד כוח

הליכוד עצמו, בתוקף הנסיבות, לא שלח נציגים בכירים להשיק את הקמפיין, חוץ מאשר את יובל שטייניץ וסגן השר אלקין. פוליטיקאים ותיקים של הליכוד, תושבי ירושלים, כמו רובי ריבלין, דן מרידור או בני בגין, נעדרו. ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הליכוד, אפילו לא שיגר מברק ברכה.
זו בדיוק הבעיה ברגע זה. נתניהו ואנשיו לא רוצים את ליאון ומעדיפים כנראה את הליכודניק השני, ראש העיר ניר ברקת. השרים של הליכוד, כמו גם נתניהו, לא רוצים לספק עוד מוקד כוח לליברמן. כולם מבינים כי ליאון, תושב גבעתיים עד לפני חודש וחצי, יהיה המריונטה של ליברמן את אריה דרעי בעירייה. לא כולם רוצים להשתתף בתיאטרון הבובות הזה.
ליברמן, שמשקיע במרוץ הזה את כל כוחו וקשריו הענפים, הגיע לאירוע חצי שעה לפני הזמן. בניגוד לאחרים, שבאו לזרוק כמה מילות עידוד על המועמד שהם בקושי מכירים, ליברמן מכיר את ליאון היטב, ודאג לקדם אותו לשורה של תפקידים בעבר. בניגוד לאחרים, ליברמן גם הכין נאום.
הוא ציטט את העיתונאי השנוא עליו ביותר, נחום ברנע, שירד לחייו של ברקת אחרי שנבחר, לפני חמש שנים. "חמור נשאר חמור גם כאשר שמים עליו את הכתר", כתב אז ברנע. "בירושלים משלמים ארנונה כמו בניו-יורק ומקבלים שירות כמו בדמשק", הוסיף ליברמן חידוד משלו. מעניין מאין הוא יודע. הוא הרי תושב ההתנחלות נוקדים.
ועכשיו למועמד עצמו. מה נאמר ומה נגיד על משה ליאון, שהוא בבסיסו איש טוב וחביב, אבל בעל כריזמה של אבן שחוקה בחומת העיר העתיקה. אני משוכנע שאילו רואה החשבון ליאון היה מתמודד על תפקיד גזבר העיר, הוא היה זוכה ברוב קולות מוחץ. אבל ראש העיר? ועוד ירושלים? בשנת 2013?
נדמה לי שגם הנוכחים בכנס אתמול בקראון פלאזה לא כל כך הבינו למה צריכים להנחית עליהם מועמד מבחוץ, אם הוא לא אלוף בדימוס, או כלכלן בעל שם וניסיון, או אפילו פוליטיקאי שהוכיח את עצמו ויכול באמת להפוך את ירושלים על פניה, כפי שצריך.
ליאון עצמו הצדיק את הרפוטציה האפרורית שלו. הנאום שלו היה מופת של שבלונות ("ירושלים היא בטבורו של עולם") עם הבטחות מתוך ספר הבחירות של כל מועמד ("דלתי תהיה פתוחה בפניכם"). חזון סוחף לא היה שם. בעצם, מה זה משנה? גם אם ייבחר, ליאון יעשה את מה ששני שולחיו יאמרו לו.