שר הטבעות: הבן של גיא מרוז מתחתן עם גויה
הבן שלי הודיע שהוא מתחתן. אחרי ההתרגשות הגדולה נודע לי שאני הספונסר של הטבעת
עם לבדד ישכון. מאז בדידותו של שגריר ישראל במצרים לא הייתה כזו בדידות. אולי פעם אחת, עת התנגשו שתי יחידות המוח הבודדות במוחה של חברת כנסת מסוימת, אבל באמת, רק אתם כאן. אתם ואני הקטן. את כולם נשאה הרוח, את כולם לקח הצ’רטר, כדי להתענג על עוד קצת דיוטי פרי במעט הזוזים שנותרו בכרטיס האשראי הדהוי מהקיץ האחרון.
וכן, אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון ובעיקר שזה לא היה בישראל, אבל למה לא? המצב מעולם לא היה טוב יותר, תשאלו את שטייניץ. המצב מעולם לא יהיה טוב יותר, תשאלו את יאיר לפיד.
ולא כל כך חשוב לנו מי אשם: העיקר שכל כך טוב לנו, כפי שמצביעים כל המחקרים, הסקרים ומכון דחף ואשתו. אבל מי שבעיקר מאושר הוא אני, כי הבן שלי, שנולד לפני דקה וחצי והיום כבר מתקרב לשלושים, מתארס, כי ככה נהוג כשעושים את זה עם גויה.
הבן היקר שלי, שאברו נקטם בטקס רב משמעות לפני 27 שנה כדי לבוא בבריתו של אברהם אבינו, יוצא עכשיו עם שיקסה מקסימה כדי להתחתן איתה ויום אחד להביא לעולם ילדים שיצטרכו להחליט מי טוב יותר, ישו המדמם או אבינו שבשמים, שרק אלוהים יודע איך הוא נראה באמת והאם הוא רואה אותנו ממטר. אבל אתחיל מההתחלה, ברשותכם כמובן, יהודים טובים שלי:
הבן הגדול שלי מתגורר בניו יורק כבר חמש שנים. הוא סיים את לימודיו ממש עכשיו, והתחיל התמחות כאנימטור בשלושה ממדים שלמים. הכל הולך די בסדר. נכון, אם הייתה לנו דירה ספייר היינו מוכרים אותה כדי לממן את מיזם הלימודים הזה, אבל הסתפקנו בהלוואות שהוא לקח מהעם האמריקני וכולי תקווה שיום אחד גם יצליח להחזיר. בעד. רק לא ממש יכול לשתף פעולה.
הילד ששירת בשירות קבע במודיעין והסתובב בדרך כלל עם עלמות חן יהודיות כשרות נפל ברשתה של דבי - בחורה מקסימה, רק לא משלנו. אנחנו רוצים מאוד שהיא תהיה משלנו, ובביקור הנוכחי, למשל, כשהם מתארסים, אנחנו שופכים עליה טונה חומוס כדי שתאהב אותנו ומספרים לה אינספור סיפורי גבורה, בעיקר מתקופת השואה.
יום אחד היא אפילו הזילה דמעה, אבל אני לא יודע אם זה קרה בגלל הסיפור על מרדכי אנילביץ’ בגטו ורשה או כי נהג מונית שוב אמר לה שלהפעיל מונה זה אידיוטי.
בחזרה לסיפור המרכזי. יום אחד מתקשר הילד ואומר: “אבא, תשמע משהו...” הסבר קצר: כמעט בכל שיחה שבה הוא אומר פתאום “אבא, תשמע משהו...” זה נגמר בהעברה של מזומנים מעבר לאוקיינוס.
זה לא שהילד מנצל את אביו מולידו. בסך הכול הילד צריך לאכול, ולפעמים בתפוח הגדול נגמר הכסף ואין טלי מהבנק שתגדיל את האשראי. וגם בפעם הזאת לא טעיתי. התברר שהוא מודיע שזהו, הוא
מתכוון להציע לדבי להתחתן וזה אושר גדול. אבל יש עוד משהו קטן: אני צריך לממן את הטבעת.
שטויות, חשבתי, נקנה לו טבעת קטנה בשוק הפשפשים ליד משה מהשטיחים וכולם יהיו מרוצים, גם מי שפעם הכניסו יהודים למחנות. אין בעיה, אמרתי לילד, תהיה טבעת. באיזה צבע אתה רוצה? הייתה שתיקה די ארוכה.
“אבא”, המשיך המתבולל הצעיר, “הטבעת צריכה לעלות לפחות 8,000 דולר. ככה זה פה, אחרת ינדו אותי מהעדה הקתולית והיא תירק עליי בפומבי. בסנטרל פארק!”
עכשיו הייתה שתיקה באמת ארוכה. הילד שלי, שחינכתי על ברכי א”ד גורדון (או לפחות עברתי איתו פעם ליד בית ספר באותו שם), רוצה עכשיו שאביא 8,000 דולר כדי לקנות איזו טבעת לבחורה שאנחנו אפילו לא יודעים מה ההורים שלה עשו במלחמת העולם השנייה.
נכון, הם היו באמריקה ולא יצאו מפנסילבניה כבר ארבעה דורות, אבל לפני זה? ולפני זה? ומאיפה קיבינמט אביא עכשיו 8,000 דולר רק כדי לממן טבעת עוד לפני שאכלנו דג מלוח בחופה? ואיזו חופה תהיה עם המשפחה שלה, שאולי הייתה קוזאקית פעילה בערבות סיביר?
צלצלתי לבנק. הם לא ענו. שמתי לב שהם מתחמקים מהשיחות איתי כבר תקופה ארוכה. אולי זה קשור למשבר הקודם שהיה בערוץ עשר, או לשמועות שהיו על מעריב.
בלי קשר, למרות שהילד נראה מאוהב, החלטתי שאני לא משחק במשחק הטבעת. יכול להיות שבאמריקה אם אין טבעת אין חתונה, אבל אצלנו זה אחרת. אנחנו חוסכים על הטבעת וזורקים הכל על השטות של האולם והמלצרים עם הדברים הקטנים והטעימים בהתחלה.
הודעתי לילד שאני לא מממן את הטבעת ומצדי הוא יכול לכנס את מועצת הביטחון.
התגובה לא איחרה לבוא. האמא של השיקסה המקסימה הודיעה באבירות אלוהית שהיא תורמת למיזם את טבעת האירוסים הישנה שלה, ובעזרת שינויים שייעשו בארץ הקודש ויעלו פרוטות תהפוך לטבעת אירוסים מעולה!
איזו אמא, איזה לב יהודי ענק! איפה מוצאים אנשים כאלה אם לא בפנסילבניה? ואיך ניצלו 8,000 דולר מחשבוני, כי ברור שבסוף הייתי משתתף במשחק, כי כמה ילדים יש לך שאתה כל כך אוהב? במקרה שלי ארבעה (ויום אחד, בי נשבעתי, יהיה פה עוד אחד, עדיף אחת).
אני אוהב נורא את הילד הגדול שלי, אני אוהב את כולם אבל אליו אני הכי רגיל, כי הוא פה כבר המון שנים. אני מודה שהמחשבה שעכשיו יש לו מישהי בעולם שהוא אוהב יותר ממני היא לא פשוטה.
גם זה שהיא לא צאצא ישיר של יהודה המכבי לא מקל, אבל ברור לנו כמה היא נהדרת ובאמת שיהיה רק טוב. אז יכול להיות שבעוד כמה שנים יהיו לי נכדים שישירו במקהלה של הכנסייה (אני לא בטוח שמקהלת רננים טובה יותר), ובכלל, לא משנה מי יהיה האלוהים שלהם - העיקר שרוחו תשרה עליהם והם יהיו שווים ומוכשרים כמו כל אלה מהצד
ואל תשכחו יש לנו ארץ מפוערת, בעי”ן. לא כולם מתחתנים עם הילד שלי. יש כאלה שהתחתנו עם אנשים רגילים לגמרי.
שבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם