איך מחליטים למי להצביע בבחירות המקומיות?
במחקר שנערך באוני' חיפה עלה כי המצביעים לא בוחרים במועמד בשל מדיניותו או מלחמתו בשחיתות, אלא ברצון לשפר את שירותי העירייה
-דיווח: 2 נעצרו בחשד לביצוע הפיגוע בפסגות
-כותרות בעולם הערבי: "מת גדול הרבנים היהודים"
-סיסי: מורסי הודח כדי למנוע מלחמת אזרחים
צעירים מתאמנים בשלשול פתק לקלפי צילום: אבשלום ששוני
לדברי ד"ר איתי בארי, ראש התוכנית 'מוסמך במנהל שלטון מקומי' בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה ואחד מעורכי המחקר, העובדה כי הציבור העניק חשיבות בינונית בלבד למדיניות שמציג המועמד גרמה לאנשי בית הספר לקיים את העימות. זאת במטרה להדגיש לציבור את חשיבות המדיניות והנושאים שהמועמדים מעמידים על סדר היום.
כאמור, לקראת העימות ערכו ד"ר בארי, יחד עם ד"ר דורון נבות וד"ר ישראל ויסמל-מנור סקר בקרב 886 משתתפים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל. מהממצאים עולה כי הסיבות המרכזיות לכך שאנשים משתתפים בבחירות המקומיות הם הרצון לשפר את איכות חייהם (3.4 במדד של 1-4) והרצון לשפר את השירותים המקומיים (3.37).
חשיבות המדיניות של המועמד הייתה בינונית בלבד, וכך גם הרצון להפחית את השחיתות (3.17 ו-3.1 בהתאמה).
ההשתייכות של המועמד למפלגה מסוימת נמצאה כבעלת ההשפעה הנמוכה ביותר בהחלטה האם להצביע בבחירות המקומיות ולמי להצביע בבחירות המקומיות (2.37 בממוצע).
בצורה דומה, גם לשיוך הפוליטי-מפלגתי של הבוחר עצמו הייתה השפעה מועטה על הנטייה להצביע. "ממצאים אלו מצביעים על בגרות ובשלות של הבוחר המקומי. הוא משכיל להפריד בין השתייכות פוליטית-מפלגתית שלו עצמו, העדפות פוליטיות בבחירות הכלליות והכרעות פוליטיות מקומיות.
"כלומר, בבחירות המקומיות, בבואו של התושב לקלפי, שיקולים רציונאליים, מקומיים וקהילתיים העומדים בפניו גוברים על שיקולים פוליטיים-מפלגתיים במישור הארצי, וטוב שכך", אמר ד"ר בארי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם