כך הפכו קריאות המואזין לנושא החם בבחירות המקומיות
מ"קוקוריקו מואזין" ועד "להשתיק את המואזין" - מועמדים רבים בבחירות המקומיות גייסו לטובתם את הקריאה המוסלמית לתפילה והתחייבו להפסיק את "המטרד הציבורי". מול הביקורת על פגיעה בחופש דת טוענים המתמודדים: "זה מציק גם ליהודים וגם לערבים". אלא שהשופט סלים ג'ובראן שם סוף לקמפיינים השנויים במחלוקת כאשר קבע: "מדובר בגזענות"
מחרתיים ייערכו הבחירות המקומיות ברשויות השונות, ורבים מהתושבים שיצביעו בהן עשויים להכריע את הכף בעקבות סוגיות כגון החינוך העירוני, פינוי האשפה ברחוב או תיקון המתקנים בגן השעשועים בשכונה.
אבל בערים המעורבות נדחקו כל הנושאים המקומיים האלו הצידה במערכת הבחירות האחרונה לטובת נושא אחד - קריאות המואזין והפיכתן לכאורה למטרד ציבורי עבור תושבי העיר היהודים.
זה התחיל בירושלים עם שלטי "קוקוריקו מואזין" של פעיל הימין הקיצוני אריה קינג, המשיך בכרמיאל עם תשדירים של הליכוד שבהם נביל מזמין "להנחת אבן פינה למסגד חדש בעיר", והגיע עד יפו שבה הבטיח מועמד הליכוד ארנון גלעדי "להשתיק את המואזין".
אולם החלטה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט סלים ג' ובראן מיום חמישי האחרון הפכה את היוצרות, לאחר שהוא קבע כי הקמפיינים בכרמיאל וביפו הינם "גזעניים" ו"יביאו בוודאות קרובה לפגיעה חמורה בשלום הציבור וברגשות האוכלוסייה הערבית-מוסלמית במדינת ישראל" והורה לפסול אותם.
"הדו-קיום השברירי בישראל מנוצל בצורה צינית על ידי רשימות שמנסות לרכוב על גבו של הציבור הערבי,ואנחנו לא ניתן להן לעשות זאת", אמר ח"כ עומר בר לב (העבודה) שעתר לוועדת הבחירות המרכזית בראשותו של שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן בדרישה להפסיק את הקמפיינים בגלל האופי הגזעני שלהם.
"עלינו, נבחרי הציבור, מוטלת האחריות למנוע קמפיינים מכוערים כאלו ולהגן על כבודם וזכויותיהם של המיעוטים במדינת ישראל. מצער מאוד שראש הממשלה ושרי הליכוד אינם מורים לראשי הרשימות מתנועתם להפסיק את הקמפיינים האלו ואף לוקחים חלק פעיל ומסייעים למועמדים אלו בבחירות".
אך את המועמדים הביקורת הזו לא מרגשת. "אני לא נגד הציבור הערבי ולא נגד חופש הדת", מסביר ארנון גלעדי את הקמפיין שנפסל "חופש הדת חשוב, אבל יחד עם זה המואזין לא יכול לרמוס את החיים של אחרים".
הפתרון, לדבריו, הוא להפסיק את קריאות המואזין ולהפעיל גל שקט ברדיו, כך שרק מי שירצה להתעורר לתפילה ישמע אותו. "לדעתי זה לא עניין תרבותי או דתי. יש מואזינים שעושים את זה כדי להחצין את עצמם, יש כאלו שעושים את זה להכעיס".
באשר לטיעון שמדובר בעיסוק פופוליסטי שנועד לגרוף קולות, טוען גלעדי: "אני העליתי את הנושא לעיריית תל אביב ב-2009. היתה לנו ועדה, גיבשנו הנחיות, כללים ועקרונות, אבל אף אחד לא מתייחס אליהם.
"לכן אני חושב שצריך לטפל בנושא ולדאוג שיהיה חופש דת למוסלמים, אבל שהציבור האחר לא יסבול. בעיניי זה לגיטימי שבתקופת בחירות מעלים נושאים כאלו. הסתובבתי בחוגי בית, וזה נושא שמטריד את התושבים, גם היהודים וגם הערבים".
אבל הקמפיין שלכם דיבר גם על להחזיר את יפו לישראל, לא רק על המואזין.
"ההנהגה של יפו מקצינה את העמדות שלה חדשות לבקרים", אומר גלעדי ומדגיש כי הוא מתייחס להנהגה ולא לתושבים עצמם. "אחרי מבצע'עופרת יצוקה' הם הקימו סוכת אבלים. לדעתי הם מנסים לנתק את יפו ולהפוך אותו לפלסטינית ".
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, עם זאת, לא הסכים עם דבריו של גלעדי. בפסיקתו מיום חמישי קבע השופט סלים ג'ובראן כי "המשיבים מנסים לשוות למודעה כסות של דאגה לרווחת תושבי דרום תל אביב ויפו, אולם הוא מתמקד במאפיין ייחודי של האוכלוסייה המוסלמית ויוצא נגדה באופן בוטה, ישיר ופוגעני".
העיסוק בקריאות המואזין החל על ידי ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו עוד בקדנציה הקודמת, ופעילותו הובילה לכך שחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי הגישה הצעת חוק בנושא שזכתה לשם "חוק המואזין" וביקשה לאסור או להגביל את השימוש במערכות כריזה בבתי תפילה. ההצעה אמנם נפלה, אבל ניכר כי ברשויות רבות סירבו לזנוח את הנושא.
בשיחה עמו סירב גפסו להתייחס לעניין. "יש לי הרבה מאוד מה לומר בנושא, אבל אני לא חושב שצריך לעשות מהמואזין כותרת פוליטית", הפתיע גפסו. "אני לא חושב שבתקופה של בחירות צריך לעשות מזה אייטם. אני מטפל בבעיה הזו בשוטף כמו שאני מפנה את הזבל ודואג לחינוך. אני לא תופס על זה טרמפ פוליטי. לכן אני לא משתמש בדבר הזה, זה לא מופיע בקמפיין".
בעוד גפסו טוען כי הוא לא עושה שימוש פוליטי במואזין, נושא ייהוד נצרת תופס מקום נכבד בקמפיין שלו לראשות העיר. מטה גפסו הפיץ שלטים עם ציטוטים שלו כמו "נצרת עילית יהודית לנצח! " ו "לא אתן לשנות את צביונה היהודי של העיר. אמנע הקמת בית ספר ערבי ואפעל להקמת שכונות לתושבים יהודים. כל בקשה לסממן זר בעיר נענית בלאו מוחלט! נצרת עילית היא עיר יהודית".
"מי שחושב שאני גזען לא צריך להצביע עבורי", הגיב גפסו על טענת הגזענות שמופנית כלפי הקמפיין שלו. "אני לא גזען, אני ציוני גאה. נולדתי בתוניסיה ומגיל עשר אני גר בנצרת עילית. זו העיר שלי שנלחמתי בשבילה וחברים שלי נפלו עליה. אין לי כוונה לתת את העיר על מגש של כסף לאף אחד. נצרת עילית יהודית כמו שמדינת ישראל יהודית ".
גם אריה קינג, שהפיץ שלטים עם הסיסמאות "קוקוריקו מואזין" ו"לייהד את ירושלים", ואף תשדיר של רשימתו ירושלים מאוחדת נפסל לשידור, לא רואה בכך בעיה. "אני לא חושב שזה גזעני, אלא מדובר במציאות עגומה שמפריעה לכל מי שגר במקומות של אוכלוסייה ערבית. זו ציונות לשמה", אמר קינג.
"הפסקה הראשונה במגילת העצמאות מדברת על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. לייהד זו תפיסת עולם כללית, שצריך לשמר את הרוב היהודי בירושלים. מבחינתי, לייהד את ירושלים זה להמשיך את דרכו של בן-גוריון. כמו שיש משרד לפיתוח הנגב והגליל שמטרתו לייהד את הנגב והגליל, כך צריך לפעול למען ירושלים ולהניף את הדגל לייהד אותה".
הביקורות על הקמפיינים השנויים במחלוקת של המועמדים בערים השונות לא איחרו להגיע. ח"כ רובי ריבלין, תושב ירושלים, תקף את השלטים בדף הפייסבוק שלו.
"לייהד את ירושלים. זהו סלוגן הבחירות של אחת הרשימות המתמודדות בבחירות המוניציפליות בעיר המצלק את רחובותיה בימים אלה. מלבד העובדה שיש לבדוק אם אין במודעה כזאת משום עבירה על החוק והסתה, הרי שמבחינה יהודית ומוסרית זוהי חרפה.
"יהדות משמעותה חיים של קיום משותף עם הגר ללא סייג. אמירה פרובוקטיבית כזאת איננה רק עבירה על החוק, אלא גם מחבלת באמונה התמה שניתן לקיים מדינה יהודית שהיא גם דמוקרטית.
"מודעה זו מכריזה למעשה שמדינה יהודית איננה יכולה להיות דמוקרטית, וכיהודי, אני מתבייש. כל מי שיש לו נפש ואינו בהכרח יפה נפש, צריך להביע שאט נפש מהכרזות הללו". דוברו של ריבלין אמר בתגובה: "ח"כ ריבלין אמר את דבריו בצורה ברורה כירושלמי".
בסוף השבוע שעבר כאמור חיזק השופט ג'ובראן את דבריו של ריבלין כאשר קבע כי "הניסיון לעשות שימוש באוכלוסייה הערביתמוסלמית למען רווח פוליטי בא במקרים רבים על חשבון התמקדות בנושאים אחרים, חשובים לא פחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם