ייתכן שאנשים כמו יגאל עמיר לא גדלים כאן יותר?

שבוע לפני חגיגות השנה לרצח הפוליטי הכי מוצלח במזרח התיכון, לא הגיע הזמן להרוס הכל מחדש?

סופ
גיא מרוז | 1/11/2013 6:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
שלום ושוב תודה רבה שבאתם. בזמן כתיבת שורות אלה מתנפצים שברי החלום שהיה לי על שלום לרסיסים  קטנים יותר ממה שאפילו אורי אורבך היה רוצה שהם יישברו, ואני מבין שבעוד שחלומי מתנפץ חלומו מתממש.
גיא מרוז
גיא מרוז  איור: מור מרוז

אני יודע (לפני שהוא מתחיל לצעוק) שאורי אורבך, נפתלי בנט ואורי אריאל רוצים שלום יותר ממני, זה ברור. אני רק לא משוכנע שהם רוצים שלום עם מי שמכונים במיטב חגינו "עמלק" וגרוע מזה.

בזמן כתיבת שורות אלה מתארגנות המשפחות השכולות להפגנת ענק מול הכלא שבו שוכנים מיטב הרוצחים של ילדיהם והוריהם. אין לי טיפה סימפטיה לטרוריסטים, הלוואי שהרוצחים שביניהם לא היו מגיעים לעולם למשפט, אבל אי אפשר בכל פעם לרצוח שוב ושוב את הסיכוי (האפסי, אני יודע, האפסי) לשלום.
עוד רצח

אנחנו שבוע בדיוק לפני חגיגות השנה לרצח הפוליטי הכי "מוצלח" שהיה במזרח התיכון, ושוב מנסים שני הצדדים לרצוח את הסיכוי לשלום. בארבעה בנובמבר נזכור כולנו שעברו כבר ח"י שנים למוות הכפול ההוא - האיש והשלום שניסה להביא - וננסה בכוחות משותפים להרוס הכל מחדש: טילים לכיוון אשקלון, איומי רצח על ציפי לבני, איזו שכונה נפלאה יש לנו!

אז אני רוצה בזהירות להציע משהו: אולי באמת כדאי לרצוח רק עוד מישהו אחד כדי לחסל סופית את הדיבור המיותר הזה על שלום? מה אתם אומרים? אולי רק עוד רצח אחד ודי, כדי שסופית ייפול לנו האסימון שהשלום הוא לא משהו?

כמה שנים אפשר להסתפק באיומי סרק-סרק? לא הגיע הזמן למעשה? השנים עוברות, הזיכרון הולך ונחלש, ואתם - רק איומים. נכון, הבאתם השבוע יריקה על אלוף במילואים שהוא גם חבר טוב של לבני, אבל תאמינו לי, כשמאלן מפוחד ליהודים גאים - זה לא זה. אתם משחקים בקקי.

תשאלו כל היסטוריון טוב כמה כבר מחזיק רושם של רצח אחד על דור שמבין שמלחמה היא הפתרון המעשי היחיד? אני לא רוצה להיכנס לעניינים שלכם ולהמליץ על שמות, אבל יש מועמדים לא רעים ואפילו השמירה עליהם היא כבר לא מה שהייתה פעם.

ויכול להיות שהדור הזה הוא לא מה שהיה פעם. יכול להיות שאנשים כמו יגאל עמיר כבר לא גדלים כאן יותר. אולי כי כולם עסוקים בלסמס כל היום ל"אקס פקטור" או ל"הכוכב הבא", ושוכחים את הכוכב המרכזי ומה צריך לעשות לו ומהר.

וגם בתחום היצירתי אתם מאכזבים מאוד לאחרונה. מזמן לא ראינו איזה מנהיג במדי היטלר, ואל תגידו לי יאיר לפיד. את יאיר לפיד כולם שונאים עכשיו, זה הכי טרנד. נראה אתכם מביאים איזה פוטושופ שווה עם ציפי לבני כדי שנדע באמת כמה היא מסוכנת.

אבל אתם תקועים בשטויות שלכם מול הטלוויזיה ומפקירים את השלום, כלומר את המלחמה, וחבל. לפחות לזכר המנוח יצחק, אל תפקירו את המלחמה על המלחמה, כי זה מה שחשוב, נכון? שנצמח ונגדל ונהיה מדינה יהודית צודקת ומלאה ביהודים צודקים לפחות כמו אורי אורבך הצודק, אחרת בשביל מה היה כל הכיף הזה של להקים את המדינה אם לא נדמה כולנו לשר אורבך?

אגב, אני מחבב מאוד את אורבך, אני פשוט לא מצליח כבר שנים להבין מה הם רוצים, האורבכים. איך אחרי שנעשה את כל מה שהם אומרים נוכל לחיות כאן חיים נורמליים?

ואל תגידו לי "פושעי אוסלו". ראינו את אוסלו וראינו את השלום שלכם. אז ככה: אוסלו מעולם לא נעשה עד הסוף, כנראה בגלל הטמטום של הצד שני, וגם אנחנו לא הברקנו.

אבל מה אני מבלבל לכם את המוח כשאתם יודעים מה צריך לעשות? אז יאללהנמאס לנו מהמתח הזה-כן-יהיה-רצח-פוליטי-לא-יהיה-רצח-פוליטי. די להססנות

נ.ב.

אני לא באמת מתכוון שתרצחו מישהו, בסדר? האמת, אני די מתחנן שלא. סתם אני עצבני היום כי מצאו לי המוגלובין נמוך וגם כנראה לא יהיה שלום.

ההמוגלובין

שנים אתה מסתובב בתחושה שהכל בסדר והנה מתברר שאתה על סף מוות, לפחות מבחינה קלינית. ההמוגלובין שלי נמוך. די נמוך. כמה? בוא נגיד שנמוך יותר מהרייטינג של "הכפר". כן , עד כדי כך.

זה מה שהגיע מהמעבדה, ושנייה אחרי שנפרדתי מכולם ניסיתי להבין למה בכלל בדקתי. מה זה ענייני כמה המוגלובין מסתובב אצלי? האם הוא, ההמוגלובין, בדק כמה אני מסתובב אצלו? למה החטטנות הזאת? כמו רבין, לרדת לכל הפרטים הקטנים. מיותר.

הנה, תראה איך רבין גמר, ככה אתה רוצה? מאז שגיליתי שההמוגלובין שלי עשה חרא של תוצאה אני מדבר אל עצמי ללא הפסקה. אולי כדי לנצל את הרגעים האחרונים, אולי כי אני מרגיש קצת בודד בלי כל ההמוגלובין שיש לכל בני האדם. מה שבאמת מוזר הוא שברגע שאורלי קראה לי את התוצאה השערורייתית של ההמוגלובין שלי, הרגשתי מיד לא טוב. סחרחורות וחוסר יציבות כללי.

עכשיו אני צריך לחזור על כל הבדיקות וגרוע מזה. בדיקות דם סמוי בכל מיני מקומות. אני שואל, אם הוא סמוי כל כך יפה ומתאמץ לא להתבלט - למה להלבין את פניו ברבים ולגלות אותו לכולם? סמוי? שיישאר סמוי. אין כבר כבוד לכלום פה. שימחתי אתכם, אה? אני הולך למות. הטוקבקים שלכם נכתבים בטח מעצמם. יכול להיות, אבל אני מבטיח להמשיך להציק לכם עוד קצת לפני הסוף הקרב. ואפרופו:

הסוף הקרב

חשבתי על זה השבוע לא מעט. אנחנו החילונים הולכים למותנו בידיעה די ברורה ששום דבר מסעיר לא יקרה שם, אחרי מותנו. קצת תולעים, קצת חול, זהו.

הציבור החרדי מתכונן כל חייו לרגע הזה של העולם הבא, ואני מדמיין את החרדי הטוב, שבאמת קיים מצוות מכל הלב, שבאמת עשה רק טוב כדי להגיע למקום מעולה בגן עדן, והנה כמוני, הוא מגיע לשם וכלום - רק תולעים וחושך. זו בטח אכזבה עצומה שאפשר ממש למות ממנה.

בשורה משמחת

מחירי המים יוזלו בקרוב

בשורה פחות משמחת

מדובר בהוזלה של שני אחוזים שתאפשר לכם לדפוק אמבטיה ארוכה שבה תשברו את הראש איך תשלמו את שכר הדירה, את עלות מוצרי היסוד ואת חשבון החשמל.

אבל בכל זאת, הוזלה. ואל תשכחו, יש לנו ארץ מפוערת, בעי"ן. לא על כולם מאיימים ברצח אם הם יעזו להמשיך בשיחות עם הפלסטינים. יש מי שכבר רצחו אותם מזמן. שבת שלום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

מדורים