צה"ל עזב, במטולה חוששים מהגרוע מכל
אחרי ההחלטה של מערכת הביטחון שלא לאבטח יותר את יישובי גדר הגבול, גילו אתמול תושבי מטולה שצה"ל מפנה את חייליו גם ממוצב המשטרה הבריטית המיתולוגי, שממוקם בתוך המושבה. ראש המועצה מאוכזב שאיש לא טרח לעדכן אותו על השינויים בסידורי הביטחון, התושבים חוששים מחדירת מחבלים שינצלו את העברת הכוחות ובצה"ל מנסים להרגיע: "מדובר בפריסת כוחות חדשה"
"אני לא מבין מה זו ההחלטה הזו", אמר אתמול בוקר. "אני חושב שההחלטה שגויה. אני מכיר את מטולה. בשנת 1976 הייתי מפקד הפלוגה שישבה כאן במושבה. אסור להזיז את הכוחות הללו. בעצם ההסתובבות שלהם והחיים שלהם שהיו שזורים בחיים שלנו 24 שעות ביממה הם השרו עלינו ביטחון".
המוצב הצבאי ממוקם במתחם המשטרה הבריטית, שנותר שומם כשהאנגלים יצאו מהארץ. משטרת ישראל הקימה במבנה תחנת שיטור מקומית ולפני כארבעים שנה כוחות צה"ל הכניסו למקום פלוגה של חטיבת 769. המקום גם שימש כמטה המרכזי ליחידת הקישור ללבנון (יק"ל).
החיים במטולה, בשפיץ של אצבע הגליל, אינם פשוטים. את המושבה הוותיקה מקיפה גדר הגבול והכפרים הלבנוניים נושקים ליישוב. "אנחנו רואים את החיזבאללה מולנו וחיים עשרה מטרים מהגדר ומהבתים של הלבנונים", מסביר בוקר. לדבריו, העלבון הגדול הוא מכך שאיש בצה"ל לא טרח לעדכן אותו בנוגע להחלטה להוציא את מפקדת הפלוגה ושתי מחלקות לוחמים אל מחוץ ליישוב.
"בדרך כלל בצה"ל באים ומעדכנים. ביישובים כאלה, שצה"ל נמצא בתוכם, יש שיתוף פעולה כי אנחנו שכנים. מבחינתי הם לא יכולים לנטוש ולהשאיר כוח קטן. אם השיקול הוא ביטחוני, זו טעות להעביר כל כך הרבה חיילים. יכול להיות שמדובר בשיקול כלכלי".
אך עזיבת המוצב אינה עוד אירוע נקודתי שבו תושבים מתלוננים על פגיעה בתחושת הביטחון האישית שלהם. לתחושת ההפקרה שותפים גם תושבים מחוץ למטולה. גיורא זלץ, ראש מועצת הגליל העליון מספר: "השינויים התחילו כבר לפני כשלוש שנים, כשצה"ל התחיל להסיר את השמירה מיישובי ההר.
"עכשיו מגיע המהלך הזה. אנחנו לא מבינים מה יקרה כאשר נזדקק את הכוחות שעזבו אותנו. אחד התרחישים של הצבא מדבר על ניסיון פיגוע חטיפה, אפילו בידי ארגון קיקיוני. הצבא בעצמו מדבר איתנו על תרחישים כאלה. ברור לנו שבתרחיש כזה הדקות הראשונות הן הכי חשובות ואם יש ביישוב חיילים כל האירוע ייראה שונה לגמרי ".
זלץ מוסיף שהחיילים ביישובים הצפוניים הם תעודת הביטוח של התושבים. "נכון שעולה למדינה פרמיות לכאורה לשלם להם, אבל הצבא חייב לדבר בצורה ברורה איתנו", הוא אומר. "אנחנו גרים פה וחיים פה. אנחנו הצבא על אזרחי ואם יש חלופות לשמירה אז בואו ותדברו איתנו. לא ייתכן שהצבא יאמר שהוא אחראי ויעשה כאן מהלכים בלי לשתף אותנו. אנחנו לא יכולים להעביר תחושת בטחון לתושבים כשאנחנו בעצמנו לא מרגישים בטוחים, וזה התסכול הגדול".
בצמוד למוצב הצבאי פועלים המכולת והסופר מרקט של מטולה ומסביב לו חיים עשרות תושבים בבתים פרטיים. לחיים הללו התרגלו התושבים ומבחינתם צמצום הנוכחות של חיילי צה?ל מובילה לפגיעה קשה בתחושת הביטחון שלהם. לדברי הרצל בוקר, אלוף פיקוד הצפון לשעבר גדי אייזנקוט, ניסה בעבר להוציא את החיילים מתוך המוצב במטולה מתוך גישה שאומרת שלא ייתכן שבלב אוכלוסייה אזרחית לחלוטין יסתובבו לוחמים וכלי רכב צה"ליים.
במכולת "השכונתית של סם" יושבת רחל זמירי. חיילי מילואים מסתובבים בחנות וקונים לעצמם חטיפים וקפה לפני שהם יוצאים לסיור. "זה חמור מאוד שהם עוזבים", היא אומרת.
"אני מרגישה מאוד בטוחה כשהבסיס נמצא פה". בצבא טוענים כי לא מדובר בהסגת כוחות אלא בשינוי מערך האבטחה בגבול הלבנון, אבל את זמירי ההסבר הזה לא מספק.
"רק בשבוע שעבר הפסיקו בצבא את השמירה שהייתה לנו ועכשיו הם עוזבים ואנחנו מרגישים מנותקים. זה מפחיד. השמירה כאן מנעה גניבות והגנה עלינו מפני חדירות", היא אומרת.
בוקר יודע שבסופו של דבר הוא יהיה זה שיצטרך לתת תשובות לשאלות התושבים. "למי באים בדרישות? אליי, לראש המועצה. ואני לא יכול להגיד להם לכו לצבא - אני זה שצריך לתת תשובות. היום אין לי קשר ישיר למפקד החטיבה".
בוקר מבקש לדבר על ההחלטה להפסיק את השמירה. "במקרה של הפסקת השמירה נתנו לנו התרעה ואפשרות להיערך ואמרו לנו שהולכים להוציא את החיילים. הוצאנו מכתבים וניסינו למנוע את מימוש ההחלטה אבל לא הצלחנו עדיין. במקרה הזה, כשהפלוגה המבצעית יוצאת מהיישוב, מבחינתי המשמעות של הדברים היא שיש פה מצב של התנתקות הצבא מהגורמים האזרחיים.
"אנחנו נצטרך לעשות הערכת מצב כי בסך הכל יש לצבא אחריות לשמור על הגבול והוא ימשיך לבצע את המשימה הזו. אבל אם נמשיך עם הנתק הזה - גם אנחנו יכולים למנוע מהצבא להיכנס ליישוב שלנו ולהשתמש בתשתיות שלנו. לא יכול להיות שנעבוד עם הצבא בלי שיתוף פעולה".
אולי באמת כבר לא צריכים כוח שמירה כל כך גדול בתוך המושבה?
"הכל בגבול הצפון בסדר, עד שקורה אירוע הכי קטן כמו ב-2006, ואז זה אומר שבשנייה תפרוץ מלחמה. נכון שהכל שקט ורגוע אבל אנחנו חיים כאן בשגרת חירום. בכל רגע אנחנו יודעים שהמצב יכול להשתנות וניכנס למצב חירום".
אל"מ במיל' קובי מרום, לשעבר מפקד הגזרה המזרחית בלבנון, אומר שהכל עניין של הסברה. "הצבא היה צריך להסביר לתושבים את המהלך, להרגיע אותם ובטח שלעדכן את ראש הרשות", הוא אומר.
"ההחלטה היא סבירה. המערכת הצה"לית בנויה על מערך הגנתי והפריסה החדשה לא צפויה לפגוע בתושבים. ראש המועצה צודק שחייבת להיות הידברות אבל התושבים לא צריכים להיות מודאגים".
אבל מעבר לחשש מהמצב הביטחוני נאלץ בוקר להתמודד גם עם מצב כלכלי בעייתי. המועצה המקומית במטולה, שפועלת תחת הנהגתו עברה לא מעט משברים כלכליים ולא אחת התקשתה לשלם את שכר העובדים. בני המושבה כבר יצאו בעבר להפגנות בסמוך לגדר הטובה ולכניסה ליישוב במחאה על התייחסות הממשלה למקום.
"חלק גדול מהקשיים שלנו נובעים מזה שהיישוב נמצא בקרבה לגבול והמדינה מתייחסת אליו כאילו הוא בין גדרה לחדרה- בפריפריה של תל אביב, וזה לא נכון", אומר בוקר. "נוסחאות מענקי האיזון לא מתחשבות בנו. אני רואה את הלבנונים בונים עוד ועוד בים ומתקרבים אלינו. אני שמח על מה שקורה שם ומעודד את הבנייה, כי ככל שיחיו שם אנשים זה טוב יותר ומייצר שקט.
"אבל מצד שני אנחנו רואים איך הם כל הזמן מתגרים בנו ובוחנים את התגובות שלנו במקרה של ניסיון חדירה. יש מסביב לחלק גדול במטולה חומה שמקשה עליהם לעבור, אבל אנחנו לא מוגנים לחלוטין. אני מצפה מהמדינה שלנו להבין מול מה אנחנו מתמודדים ולעשות הכל כדי לעזור לנו לשמור על גבולה הצפוני של ישראל".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל יומם וליל למען ביטחון תושבי הצפון. עם זאת, צה"ל אינו מפרט את הערכותו המקצועית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם