מרתף היין הגדול והעתיק בעולם התגלה בגליל המערבי
המרתף שנמצא בחפירות תל כברי שימש למשתאות פאר של נכבדי התקופה הכנענית לפני כ-4,000 שנה. היין הועשר בטעמים כמו נענע, קינמון ואפילו שרפי עצים
אחד החוקרים ניצב ליד כדי חרס שבתוכם אוחסן היין בחפירות תל כברי צילום: איי.פי
לא תאמינו אבל זה היה ההרכב המאוד מתוחכם של היין, שהוגש במשתאות פאר, רק לאורחים עשירים או נכבדים מאוד שפקדו ארמון מהתקופה הכנענית בארץ ישראל לפני 4,000-3,700 שנה.
צוות ארכיאולוגים ישר אלי-אמריקאי גילה בחפירות תל כברי ליד קיבוץ כברי בסמוך לנהריה בגליל המעריב שרידים של מה שהם הכתירו כ"מרתף היין העתיק ביותר והגדול ביותר בתולדות הציוויליזציות של המזרח הקרוב", וייתכן שהוא אף הקדום ביותר שנתגלה עד כה בעולם.
בחפירות נתגלו 40 כדי חרס - אחד מהם באורך של כמעט 90 ס"מ - בתכולה כוללת של 2,000 ליטר. בכל אחד מהם נתגלו שרידים )לא במצב נוזלי כמובן( של יין מתוק, חזק מאוד מבחינת שיעור האלכוהול שהכיל.
החוקרים מהמרכז לחקר ציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, ובהם ד"ר אסף יסעורלנדאו, ומהאוניברסיטאות ג'ורג' וושינגטון וברנדייס בארה"ב, שדיווחו על הממצאים ביום שישי בכנס בבולטימור, ביצעו אנליזה כימית לתכולות שריד היין בכדי החרס. כך הוברר הרכב היינות על טעמיהם הייחודיים כפי שהוגשו באותו הארמון.
החוקרים ציינו כי המתכון ליין דומה מאוד ל"יינות מדיצינליים" (תרופתיים) במצרים העתיקה. "רק אורחים חשובים מאוד התכבדו ביינות הללו", הדגיש ד"ר יסעור-לנדאו.
החוקרים מוסיפים וטוענים כי מיקום המרתף היה בקרבת אולם ששימש לעריכת משתאות עבור האליטה הכנענית או אורחים מחו"ל שהגיעו לארמון, וכי היין הוגש לא פעם יחד עם בשר עזים.
החוקרים מעריכים כי בשרידי הארמון יתגלו בשנים הקרובות חדרי אחסון נוספים ותתברר תכולתם. הממצאים שופכים אור חדש על התפתחות ייצור היין בכנען העתיקה. ההערכה היא כי מכאן התפשטה טכניקת הייצור של היין גם למצרים הפרעונית ולשאר מדינות אגן הים התיכון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם