ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

במאהל ארלוזורוב אין לאן לברוח מהקור והגשם

היה קר אתמול במתחם מחוסרי הדיור בלב תל אביב, והיום יהיה עוד יותר קר. אבל בניגוד לרוב אזרחי המדינה, לשוהים במאהל אין תנור ואין מחסה מפני הסערה. פה לא מחכים לפתיתי השלג הלבנים, רק מחכים שגל הקור יעבור - וכמה שיותר מהר

בשבוע שעבר מת אדם במרכז תל אביב. הוא לא נרצח, לא נהרג בתאונת דרכים, אפילו לא התאבד. הוא פשוט מת, ככל הנראה כתוצאה ממצבו הבריאותי שהתדרדר בתקופה האחרונה, במהלכה התגורר, אם אפשר לקרוא לזה ככה, בשולי מתחם האוהלים בפארק הציבורי ליד תחנת רכבת ארלוזורוב במרכז תל אביב. למעט צוות מד"א שהוזעק למקום וקבע את מותו, ואנשי חברה קדישא שטיפלו בקבורתו, איש לא ידע, איש לא שמע.

אתמול בבוקר, כשהקור של הסופה החל לתת את אותותיו ברחבי הארץ, עמד אחד מחבריו של האיש ושרף את מה שנותר מחפציו האישיים. "צריך לשרוף, כי אין מה לעשות עם זה, אבל זה גם טוב נגד הקור", הוא אומר.

השכן, קבלן עבודות בניין במקצועו, הגיע למאהל מחוסרי הדיור מיישוב בצפון, שם השאיר אחריו אדמה חרוכה אליה יתקשה לחזור בעקבות שורת עיקולים וחובות עתק אליהם נקלע לאחר שהתרגש והתקשה לעמוד בתשלום המזונות.

היה קר אתמול במאהל ארלוזורוב, קר מאוד. היום יהיה עוד יותר קר. אבל בניגוד לרוב אזרחי המדינה, לשוהים במאהל אין לאן לברוח. אין תנור להיצמד אליו כשהקור מתחיל להקפיא את העצמות. פה לא מחכים לפתיתי השלג הלבנים, רק מחכים שגל הקור יעבור - וכמה שיותר מהר.

במהלך השנתיים האחרונות, מתחת לאף של כל המדינה בערך, הפך המתחם אליו הופנו מספר מצומצם של דרי הרחוב שאכלסו את שדרות רוטשילד בשלהי מחאת האוהלים, למקום מגוריהם של עשרות אנשים שאיבדו בשלב מסוים את הדרך, נפלו ממסלול הריצה האינסופי בו כולנו משתתפים ומאז לא הצליחו לחזור. רבים מהם נכים, חלקם אינם יכולים לעבוד וחיים על קצבאות, אחרים חולים, ובתקופה האחרונה החלו להתמקם במקום גם אנשים עובדים.

"שכולם ידעו, יש פה גם סטודנטים, יש פה אנשים שהולכים לעבוד", אומרת מיכל, המתגוררת באוהלים במתחם מזה מספר חודשים. "הולכים בבוקר לכל עבודה שמוצאים ואחר הצהריים חוזרים לאוהל".

את גל הקור שחודר לעצמותיהם של הישראלים בימים אלו, דיירי המאהל יעבירו מכורבלים בעוד מעיל או שמיכה שמישהו תרם להם, באוהל ארעי. "הנה, אתמול באו אלינו עובדים מהבניינים הגבוהים שם, אמרו שאספו 5,000 שקל וקנו לנו מזון ושמיכות", מספרת מיכל ומצביעה לעבר הבניינים הגבוהים במתחם הבורסה הסמוך.

בקצה הצפוני של המתחם, יוסי (60) מתכונן לסופה ומחזק בחבלים את האוהל שלו - הממוקם מטרים ספורים מהמדרכה על ציר ארלוזורוב הומה האדם - לעצים הסמוכים. הוא פה כבר כמה חודשים, עבד שנים באחת מרשתות הקמעונות הגדולות עד שחלה ומאז "עובד במה שיכול".

כמו לא מעט דיירים במתחם, הוא גרוש ואב לילדים. "אין כסף לשכר דירה אז אני פה, פשוט מאוד", הוא אומר. "המצב בחוץ קשה, קשה מאוד. בסוף כולם יבואו לפה". באוהל המרכזי במתחם יושבים כמה דיירים, מצטופפים סביב קומקום הקפה שמחובר לכבל החשמל היחיד שמגיע למקום.

מוטי, אשקלוני לשעבר ("הייתי אשקלוני, היום אני כלום"), שההסתבכות שלו החלה לאחר שנפצע בתאונת עבודה והפך לנכה, הגיע לכאן היישר ממאהל רוטשילד אליו הצטרף לאחר שנזרק מדירתו בדיור הציבורי. "מה אני, אוויר?", הוא שואל. "תראו מה אתם עושים לאנשים!".

"מי יראה אותך בכלל. כל יום עוברים פה אלפים, אני רואה איך הם מפנים את המבט כשאני מסתכלת עליהם", אומרת מיכל. רגע לאחר מכן מתקרב אדם המחזיק שקית בידו, מבקש לתרום מעט בגדים שמשפחתו אספה לטובת הדיירים במקום.  "יש גם אנשים טובים", אומר אחד הדיירים.

בינתיים, האש שהבעיר הקבלן לשעבר מתגברת. העשן שמיתמר מהמדורה, בה הניח צינורות פלסטיק ונחושת, בטח לא יוסיף בריאות לאף אחד מתושבי האוהלים. "זה מסרטן", אומר לו אחד הדיירים". בתגובה שואל אותו הקבלן לשעבר: "זאת הבעיה שלך, העשן?"

את אחד האוהלים שהוקם לא הרחק משם, בו מתגוררת אישה, מכסה ברזנט ענק עליו מרוח פרצופו של לא אחר מראש הממשלה, בנימין נתניהו. "הנה, ביבי דואג לחלשים, סתם משמיצים את הממשלה", אומר אחד הדיירים בסרקזם לא אופייני לדיירי המתחם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...