מצדיעים לתושבי הגליל - וממשיכים לבטל להם את ההטבות וההקלות
ועידת הגליל נפתחת היום בטבריה בנוכחות הנשיא וראש הממשלה. אבל הסיסמאות על העתיד המזהיר שצפוי לחבל הארץ הצפוני לא יצליחו להסתיר את ההווה העגום שלו. אמהות הפסיקו לעבוד בגלל ביטול הסבסוד של מעונות היום, ביישובי קו העימות אין שמירה, והמשכורות ימשיכו להיות מהנמוכות בישראל

הם יספרו לנו היום על כביש 6, חוצה ישראל, שיגיע לקריית שמונה, על מסילת הרכבת שאוטוטו נסללת, על האוניברסיטה ומפעלי הענק עתירי הידע והטכנולוגיה שבקרוב יקומו ויהפכו את הגליל למכרה הכסף הבא של מדינת ישראל. התוכניות כבירות והעתיד אולי מרגש, אבל גם השנה האחרונה הוכיחה כי ההווה מכאיב. את שנת 2013 מסיימים תושבי הגליל עם חור גדול יותר בכיס ואולי גם בלב.
כך, לדוגמא, לאחר שנים שבהן נהנו תושבי קריית שמונה ויישובי קו העימות מסבסוד משמעותי במעונות היום למשפחות עובדות, נאלצים התושבים לשלם כעת מחיר אחיד בהתאם לתעריפי משרד הכלכלה, ממש כמו תושבי תל אביב וירושלים. מדובר בתוספת תשלום של כ-650 עד 2,500 שקלים לילד.
ההטבה בוטלה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, ואמהות רבות נאלצו מאז לעזוב את שוק העבודה ולהישאר בבית עם הילדים. במקביל, פוטרו מטפלות רבות במשפחתונים. גורל דומה צפוי לעשרות העיתונאים בחדשות המקומיות לאחר שהממשלה בחרה לסגור את מהדורת החדשות המקומית ששודרה מקרית שמונה לכל הגליל וצפון הארץ.
המצב בקרית שמונה חמור במיוחד מכיוון שגם כך נמוך השכר החודשי הממוצע בשליש מאשר במרכז הארץ. זאת ועוד: הפער בין דורשי העבודה בגליל לבין אלה שבמרכז הארץ עדיין עומד על 140 אחוז יותר, ועוד לא דיברנו על ההשקעה הנמוכה בחינוך.
וזה לא נגמר בזה. לפני מספר חודשים נמוגה גם ההטבה שניסתה למשוך צעירים לפריפריה בתמורה למענק בסך 100 אלף שקלים לרכישת דירה ראשונה. התוצאה: מעט הדירות שנבנות בגליל עולות כעת יותר. רק לפני חודשיים נלחמו ראשי יישובי העימות נגד הפסקת השמירה של צה"ל על היישובים.
שלא במפתיע, נתקלה המחאה במענה אטום. כתוצאה מכך מנסים עדיין רכזי הביטחון וראשי היישובים למצוא פתרון שיאפשר להם במסגרת התקציבים הזעומים שלהם לתת מענה לתחושת חוסר הביטחון הפלילית וגם הביטחונית שקשורה לאויבים שמעבר לגדר המערכת בגבול לבנון.
"חייבים לדאוג לתוכנית הטבות ליישובי הגליל", אומר שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות ויו"ר המרכז לשלטון מקומי, "בלי הטבות- שום דבר לא יקרה כאן. למשל, צריך לבטל את מענקי התעשייה במרכז הארץ ולהעבירם לגליל. הצעירים כאן מתחננים למקומות תעסוקה בשכר הגון ולא בתעריפי מינימום ומשרות כפיים. זה מתחיל בזה ונמשך בחינוך, במחירי הקרקעות ועוד".
ד"ר דורון לביא מהחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי ומראשי חברת "פארטו", הוציא השנה דוח המראה כי הפערים המעמיקים בין הפריפריה, ובה הערים קריית שמונה וחצור הגלילית, לבין מה שמכנים בצפון כ"מדינת תל אביב", הגיעו למימדים מדאיגים:
"לממשלה יש רצון אמיתי לקדם את הפריפריה ובאזור הדרום היא עושה עבודה נהדרת, אבל הכלים שמתאימים לבאר שבע לא רלוונטיים לגליל העליון או לגולן, כי אין כאן עוגן כלכלי שאפשר לפתח סביבו משהו. צריך להסתכל על הצרכים הייחודיים של הגליל ומשם להתחיל.
"בעוד שהמוקד המרכזי שהניע את באר שבע וחיפה היה שלטון מקומי חזק, שפעל בהדדיות עם השלטון המרכזי בפעולה הדדית, באצבע הגליל יש שלטון מקומי מפוזר ומסוכסך בינו לבין עצמו, שלא הצליח ליצור גוש ממוקד מול הממשלה".

"הגליל איבד מהפוקוס הלאומי גם בעקבות מעבר בסיסי צה'ל לנגב, ואנחנו רואים הגירה מכאן לנגב ולמרכז הארץ בעקבות המהלך", מסביר סמי מלול, ראש עיריית קריית שמונה בעבר המרכז כיום את פורום ערי הפיתוח והפריפריה במרכז לשלטון מקומי.
"צה'ל דורש מאנשי הקבע לעבור מהגליל למתחמי הצבא החדשים בנגב. הגליל הפסיק להיות אזור בעל עדיפות לאומית, בניגוד לדרום שנמצא בפריחה חסרת תקדים. אין כיום לתושב בישראל סיבה לעבור לגליל מלבד אידיאולוגיה או בחירה באיכות חיים על פני רמות שכר נמוכות, והעדר תעסוקה ומוסדות תרבות".
מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר בתגובה כי "המשרד ממשיך כל העת ליזום ולקדם פרויקטים שמטרתם חיזוק הגליל ועידוד ההתיישבות באזור".