בסוף המדבר יש ים: החקלאות הימית פורחת בנגב
דגי נוי מרהיבים, אלמוגים לקישוט, סרטנים לטיפול בבריחת עצם והיי-טק להאכלת תושבי אסיה. תעשיית החקלאות הימית משגשגת בישראל, ודווקא במיקום לא צפוי: הנגב הצחיח. מה שהתחיל כתחביב של משוגעים לדבר הפך היום כבר לשוק פורח ומשגשג
מתברר שהתחביב השני הנפוץ בעולם הוא גידול דגי נוי, והוא מפותח במיוחד במדינות מערביות. קיימים מעל אלף מינים של דגי נוי ואלפים רבים של סוגים שלהם. כ-80 אחוזים מדגי הנוי שמקורם במים מתוקים גדלים בחוות חקלאיות. השאר עדיין נלכדים בטבע, כמו רוב דגי הנוי של מי הים.
השוק העולמי של דגי הנוי התרחב והתעצם בשני העשורים האחרונים, ואיתו גם המסחר הבינלאומי בדגים אלו. מה שהתחיל כתחביב של משוגעים לדבר הפך היום לשוק פורח ומשגשג.
מו"פ ערבה הוא ראש החץ בפיתוח מוצרים חדשים בתחום דגי הנוי הימיים. טיפוח דגי הנוי תחת פיקוח מאפשר יצירת עמידות אצל הדגים ואפשרות להעביר אותם ממקום למקום בקלות יתרה, שלא כמו במקרה של הדגים הניצודים באוקיינוסים.
את המחקרים הקשורים בגידול דגי נוי החלו במו"פ ערבה תיכונה לפני 12 שנים, בעקבות התפתחות הענף בערבה. ההשקעה להקמת משק דגי נוי נעה בין מיליון ל-2 מיליון שקלים. תוצאות המחקרים שנערכים במו"פ מסייעות להקמת חוות הגידול לייצוא, ועד כה עשר חוות לגידול מוצרי ים הוקמו בערבה - שבע מהן חוות לגידול דגי נוי טרופיים.
את הייצוא מ-24 חוות דגי הנוי בארץ מרכז רן אפשטיין ממושב חצבה, חלוץ מקימי חוות הדגים בערבה. 15 שנה הוא מגדל דגי נוי, ובהם גופי, מולי, פלטי, ניאון-טטרה, דגי זהב ועוד, שאותם הוא מייצא לאירופה. היתרון של ישראל על פני יצואניות המזרח הרחוק כמו סינגפור הוא קרבתה לאירופה.
לדברי אפשטיין, בחמש השנים האחרונות השוק באירופה נחלש בשל המצב הכלכלי. בעקבות זאת הוא חיפש מוצרים חדשים לגידול ולייצוא, ומצא את שחיפש - סרטנים. הלהיט החדש שהוא מטפח כעת הוא ייצור חומרי רבייה לסרטנים למאכל, המשווקים למזרח הרחוק, ששם אמצעי התשלום טובים יותר.
זהו פיתוח חדשני בתחום ההיי-טק של החקלאות הימית, שנרשם כפטנט ואשר פותח בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון במימון חברת השקעות ישראלית. במהלך מחקר שעלותו 2 מיליון דולרים פותח פטנט עולמי בסרטן טרופי למאכל בשם "ברכיום רוזנברגי", שמקורו באינדונזיה ומלזיה.
עוברי הסרטנים עוברים התערבות טיפולית הורמונלית, מה שגורם לנקבות להשריץ בעתיד רק זכרים. הללו גדולים בהרבה מהנקבות, כך שהיבול לכל מטר ברכה גדול יותר. "במזרח הרחוק יש לזה משמעות גדולה. למי שקונה מאיתנו חומר רבייה יש 40 אחוזים יותר יבול. בעולם קיימת מצוקה של חלבון מן החי, והסרטן הזה, המגודל על שטחים של מיליוני דונמים במזרח אסיה, מספק לתושבים שם את המזון שהם זקוקים לו", מסביר אפשטיין.
על הפיתוח הזה נרשם פטנט עולמי על שם חברת "טיראן" בבעלות חיים אביעוז, שמימנה את המחקר. זו השנה השנייה שמייצרים בערבה עוברי סרטנים, ומוכרים אותם למכוני רבייה במזרח הרחוק - בסין ובווייטנאם, בכמות של מאות אלפי עוברים לשנה.
"רק עכשיו התחלנו בייצור המוני של העוברים הללו. יש שם ביקוש גדול מאוד. המחירים שאנו דורשים גבוהים מאוד - כמה דולרים לחיה, והשמיים הם הגבול. אם לא יהיו מתחרים, זה נראה משהו מאוד מבטיח", מספר אפשטיין.
סוג נוסף של בעלי חיים ימיים שגדל בערבה הוא סרטנים כחולים של מים מתוקים שהובאו מאוסטרליה, ושהביאו לפיתוח פטנט בדמות תכשיר סידן. יוסי בן-חוה הקים ביישוב צופר חווה לגידול סרטני נוי. "כל העולם גידל סרטנים למאכל ואני גידלתי לנוי", הוא אומר.
הוא לא תיאר לעצמו שבתהליך הגידול הוא יגלה תופעה מדהימה: שלדם של הסרטנים שגידל בן-חוה נבנה בתוך שלושה ימים, בעוד שסרטן של מים מלוחים מגדל בדרך כלל שלד במשך 3-4 שבועות . כך התברר שמין הסרטנים שבחווה שלו מהווה מכונה לייצור סידן.
במחקר שנערך בשיתוף עם ד"ר אמיר ברמן ופרופ' אמיר שגיא מאוניברסיטת בן-גוריון עלה כי לבנייה המהירה של שריון הסרטנים אחראי חומר בשם סידן פחמני אמורפי. השלב הבא היה קבלת אישור משרד הבריאות לשווק את הסידן הטבעי כתוסף מזון, אלא שתהליך הפקת הסידן מהסרטנים יקר מאוד ועולה כמה אלפי דולרים.
"אני ושותפי החלטנו שאנחנו לא מוכרים את החברה ולא עושים' אקזיט' אלא מפתחים את המוצר בעצמנו, ומייצרים גרסה מלאכותית שלו". לשם כך הקימו השניים חברה, "אמורפיקל" שמה, שהצליחה לסנתז את החומר ולהפיק סידן סינתטי בכמויות מסחריות, המיועד לטיפול בבריחת סידן ולקיצור תהליכי החלמה בניתוחי שלד וגפיים. במחקרים שנערכו בבתי חולים בארץ נמצא כי החומר שהם מפיקים בונה עצם במהירות רבה יותר לעומת הסידן הרגיל שקיים בשוק.
לפני כחודש ימים הם פרסמו מוצר בשם "דנסיטי", שנמכר רק דרך האתר של החברה, בעלות של מאתיים שקלים לחודש. במקביל נחתם בימים אלה הסכם על אספקת המוצר עם חברת התרופות הגדולה ביותר בסין, "צ'יינה מאוקו". " אנשים הסתובבו עם כאבי עצמות, ובתוך שבוע ימים הכאבים נעלמו", אומר בןחוה בסיפוק.
במושב כמהין שבאזור פתחת ניצנה מוקמת בימים אלה חוות סרטני נוי לייצוא. אלעד וןשפיגל, שהגיע לכאן מארה"ב, ושותפו אלון איפרגן, שהיה חוקר במו"פ ערבה בתחום הדגים, הקימו חווה לגידול סרטנים המיועדים לנוי. הם יגדלו בה סרטן הקרוי "קרדינה קנטוננזיס", והם מתכננים לייצא בין 15 ל-20 אלף יחידות בחודש. "הסרטנים האלה צבעוניים וייחודיים, והם מבוקשים מאוד באירופה. הם יודעים לחיות באקווריומים גדולים אבל גם בקטנים", מספר ון-שפיגל.
ביישובי רמת הנגב מייצרים גם דגים למאכל: במשאבי-שדה וברביבים מגדלים את דג הברמונדי, למשל. זהו דג שיובא לארץ מאוסטרליה, שבה החלו בגידול הדג האנין הזה לפני כחמש שנים, וכיום מייצרים ממנו 500 טון בשנה - אשר כולם מיועדים לשוק המקומי.
הדג גדל במים מליחים גיאו-תרמיים שנשאבים מהאדמה מעומק של 700 מטרים. את הדג הזה אפשר לגדל רק ברמת הנגב ואסור להוציאו מהאזור: בהיותו דג טורף, יש חשש שיאכל דגים אחרים. הדג - אשר יש לציין כי הינו כשר - מיועד למסעדות גורמה, אך אפשר גם להשיגו בשווקים. את המים שבהם חיים הדגים ממחזרים, ומשקים בהם את מטעי הזיתים.
ברמת הנגב מקימים בימים אלה חווה חקלאית לייצור דגי מאכל, שתהיה הגדולה ביותר במזרח התיכון, כפי שמבטיח מנהל מו"פ רמת הנגב יענקל'ה מוסקוביץ'. החווה ממוקמת באזור התעשייה של המועצה ותייצר אלפיים טון דגים בשנה, ובהם ברמונדי, דניס ודגי איכות אחרים.
ענף הנוי הימי הפך לחלק בלתי נפרד מתעשיית האקווריומים. בנוסף לדגים וסרטנים, ישנו ביקוש גובר והולך לאלמוגים לקישוט האקווריום. בתחנת יאיר שבחצבה הוקמה חווה ניסיונית לגידול אלמוגים במערכות סגורות של מי ים מלאכותיים.
גידול נמרץ של אלמוגים מאפשר ניטור ושליטה בתנאים הכימיים והפיזיקליים הדרושים לגידול מואץ, כמו גם להגברת העמידות של האלמוגים בפני טפילים ומחלות. חלק מהמערכות חשופות לאור שמש טבעי, וחלק מוארות באמצעות תאורה מלאכותית.
מטרתו של פרויקט האלמוגים במו"פ ערבה הוא בחינת מגוון מינים המבוקשים בשווקי הייצוא, תוך עמידה על יכולתם לגדול ולשרוד בתנאי הגידול המלאכותיים הנהוגים בארץ. אלמוגי האבן, שלהם צבעים חזקים, הם הזנים המבוקשים ביותר, אם כי הם גם קשים יותר לגידול.
הם נחשבים יוקרתיים והמחיר בהתאם - פי חמישה ממחירו של דג נוי סטנדרטי. את האלמוגים מגדלים כיום לצורכי מחקר, כשבעתיד הכוונה היא לשווקם לשוק האקווריומים, לשיקום שוניות אלמוגים שנפגעו בטבע וגם להשתלות עצם בתחום הרפואה.
בקיבוץ קטורה שבערבה הוקם לפני יותר מעשור מפעל לייצור אצות של חברת "אלגא" בהשקעה של 8 מיליון דולרים. המפעל מייצר מיקרו-אצות ומוצרים המבוססים על אצות. החברה היא אחת מהיחידות בעולם לייצור אסטקסנטין, המיועד לשוק תוספי התזונה והבריאות.
המפעל משתרע על שטח של 25 אלף מ"ר ונראה כמערכת סגורה של צינורות בגווני ירוק ואדום החשופים לשמש. קרינת האור החזקה האופיינית לאזור גורמת להגברת ריכוז הפיגמנט האדום באצה. מה שנותן את הצבע האדום הם הקרוטנואידים - נוגדי חמצון שהחזק ביניהם הוא אסטקסנטין, שהשפעתו נוגדת החמצון גבוהה פי 500 מוויטמין E ופי 200 מבטא-קרוטן וקרוטנואידים נוספים.
זהו חומר מעכב חמצון המחזק את פעילות המערכת החיסונית של הגוף והשומר על מערכת הלב וכלי הדם ועוד. ריכוז הצבע מגיע לכדי 5-4 אחוזים מהמשקל היבש של האצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם