מכה לקרית שמונה: הטבת המס תקוצץ בכ-60 אחוזים
שר האוצר צירף 230 יישובים פריפריים נוספים למפת הטבות המס החדשה. אולם בגלל שתקציב הפרויקט לא יגדל משמעותית, רוב 167 היישובים שכלולים בו כבר שנים ארוכות ייפגעו בהיקף ההנחות. במשרד לפיתוח הנגב והגליל טוענים שהם מתנגדים למתווה המוצע, אך במשרד האוצר מתעקשים: "הם היו שותפים מלאים"
ההחלטה בעניין נדחתה לשבוע הבא בזכות שרת המשפטים, ציפי לבני, שבכלל התרעמה על כך שיש התנחלויות שצפויות ליהנות מהמפה החדשה - ובכך אפשרה לראשי יישובים רבים מצפון הארץ לדרום להתעשת ולצאת למאבק נגד המתווה המוצע.
על פניו, הבשורה שיצאה ביום רביעי שעבר הייתה מבטיחה: "230 יישובים נוספים יקבלו הטבות במס הכנסה", פרסם שר האוצר יאיר לפיד. אבל כעת מתברר כי במחיר הכנסתם של מאות היישובים החדשים למפת ההטבות, אין כמעט יישוב שכלול כיום במפה שלא יפגע בהיקף ההנחות להן יזכו התושבים בעתיד. הסיבה: התקציב לא צפוי לגדול מהותית והוא פשוט יתחלק על פני יישובים רבים יותר.
קריית שמונה, למשל, נהנית היום מהטבה מקסימלית של 22 אחוזים הנחה במס. עם אישור המתווה החדש בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב, תושביה יאלצו להסתפק בהטבה של שמונה אחוזים בלבד - קיצוץ של קרוב ל-60 אחוזים .
"הם יחזירו אותנו 35 שנים לאחור", אמר בדאגה ראש עיריית קריית שמונה, ניסים מלכה, ל מעריב. "במשך עשרות שנים העיר הזו הופגזה והתקשתה להתפתח ולהביא לכאן אוכלוסיות חזקות. ועכשיו, כשקריית שמונה סוף סוף מתפתחת ומושכת משפחות צעירות וגם מפעלים, באה הממשלה ומנסה להרוס הכל? ".
גם היישוב כפר ורדים שבגליל המערבי יספוג פגיעה משמעותית עד כדי ביטול כל הטבות המס לתושבים, שקיבלו עד כה הנחה של 13 אחוזים. סיון יחיאלי, ראש המועצה ויו"ר פורום יישובי קו העימות, מסביר: "הטבת מס אינה הטבה סוציאלית. כלומר, היא אינה מטיבה עם מעל ל-95 אחוז מהתושבים ביישובים ממדד חברתי-כלכלי נמוך ביותר. אלה זקוקים לסיוע מסוג אחר כגון השקעה בחינוך, חוגי העשרה, הכשרה מקצועית, תשתיות ועוד. הטבת מס למעשה משאירה באזור את אלו שאינם חלשים. זו כל הנקודה. אזור ללא תושבים חזקים וללא יישובים חזקים, יהיה אזור כושל".
ראשי הרשויות מסבים את תשומת הלב לכך שבעוד הם צפויים להיפגע, מי שירוויחו מהמהלך, למשל, יהיו תושבי הכפרים הדרוזים בצפון רמת הגולן שצפויים ליהנות - לאחר אישור מפת המס - מהנחה הגדולה בכ-50 אחוזים מזו שיזכה לה תושב בקריית שמונה. זאת בעיקר עקב מצבם הסוציו-אקונומי הנמוך וקרבתם לגבול הסורי.
במקורה, נועדה הטבת המס לחזק את הפריפריה באמצעות רשימה של 167 יישובים מוכרזים ומוגדרים. עבור משפחות רבות באותם יישובים, חוסכות הטבות המס מאות ואף אלפי שקלים בכל חודש. הרעיון העומד מאחורי ההטבות, כאמור, הוא לעודד הגירה ומגורים של תושבים חזקים כלכלית ביישובים מרוחקים ממרכז הארץ. כעת, היא צפויה לעשות "יישור קו" של כל היישובים המרוחקים מהעיר תל אביב, ללא היבטים ציוניים או ענייניים.
הדרישה לשינוי הקריטריונים במפת העדיפויות הגיעה לידי משרד האוצר לאור התערבות בג"צ בסוגיה בשורה של תביעות שהוגשו על ידי יישובים שדרשו גם הם להיכלל באותה הרשימה. רשימת היישובים נבנתה לאורך השנים בעיקר משיקולים ביטחוניים ולעיתים גם פוליטיים, לפי כוחם של ראשי הרשויות.
הללו דרשו ליהנות מההטבות מתוך דרישה צודקת לכאורה של שיקולי מרחק ממרכז הארץ ומתוך רצון להביא תושבים חדשים וחזקים ליישוביהם. מפת ההטבות החדשה כוללת בתוכה גם אלמנט של הטבה שלעולם לא תסייע באמת ליישובים שיזכו למרבית הנקודות.
מדובר ביישובים חלשים עם רמת הכנסה נמוכה, שממילא מרבית התושבים בהם לא נדרשים לשלם כמעט מס הכנסה. כך שבאוצר יכולים להיות מרוצים - הם גם היטיבו לכאורה עם היישובים החלשים, וגם לא הוציאו שקל: "זה כמו לתת אגוזים לחסרי שיניים", מסכם יחיאלי.
גורמים במשרד לפיתוח הנגב והגליל, שהופתעו לראות בתחילת השבוע כי שמו של השר סילבן שלום נחתם בהצעת המחליטים על שינוי מפת הטבות המס, מיהרו לדרוש את מחיקת שמו בפתיחת ישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון. הם גם הודיעו על התנגדותם למתווה המוצע של האוצר ודרשו להביא שיקולים אחרים ונוספים שלא נלקחו במפת ההטבות החדשה.
מאידך, מבהירים גורמים באוצר כי אנשי המשרד לפיתוח הנגב והגליל היו שותפים מלאים בהצעת ההחלטה ואף לקחו בה חלק. במשרד האוצר ביקשו אתמול שלא להגיב לדברים אלא הפנו לרשות המיסים, אשר מסרה: "המודל שהציג שר האוצר בממשלה מדבר על קריטריונים אובייקטיבים, ובהם אלמנטים של קווי רוחב, קרבה לגבול ומבחנים כלכליים-חברתיים, ולא על יישוב כזה או אחר. בשונה מהעבר, לא תהיה עוד רשימה מוגדרת אלא רשימה של קריטריונים מוגדרים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם