תיקים באפלה: האם המשטרה רודפת את פעילי המחאה?
במשטרה החליטו, בצעד חריג, לבחון מחדש את התיקים הפליליים נגד פעילי הגל השני של המחאה החברתית בקיץ 2012, ובהם דפני ליף. המפגינים, המאשימים את המשטרה בעדויות שקר, בסחבת מכוונת ובמעצרי שווא, מסרבים להתרשם ולראות בכך "אצילות שלטונית"
הסיפורים שלהם דומים: הם נעצרו בהפגנה שבה השתתפו מאות אנשים, הם הואשמו בתקיפת שוטרים למרות אלימות משטרתית שננקטה כלפיהם והוגש נגדם כתב אישום על אף שמצלמות תיעדו את המתרחש.
משה מנקין נעצר עשרים פעם, הוגשו נגדו ארבעה כתבי אישום ובשניים מהם הוא זוכה. "כמעט בכל המקרים כשמגיעים למשפט נשארים סעיף אחד או שניים מתוך עשרה, וברוב המקרים התלונה מבוטלת", הוא אומר.
"למשטרה לא אכפת להדביק האשמות. הם יגידו שתקפת שוטר, שהתנגדת למעצר. הם יודעים שלא יקרה להם כלום. אף פעם לא שומעים על שוטר שקיבל עונש על עדות שקר או על כך שעצר מישהו לשווא".
מנקין נעצר יום לאחר ההפגנה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, ב-22 ביוני 2012, באשמת תקיפת שוטר - אותו שוטר שגם דפני ליף הואשמה בתקיפתו, ציון בן-שושן. "נסעתי לתחנת המשטרה כדי לשחרר חברים שלי שנעצרו, ולא נשמעה אף טענה על תקיפת שוטר", שוטח מנקין את גרסתו.
"למחרת הלכנו בשדרות רוטשילד, ולפתע שוטר הצביע עליי והורה לעצור אותי באישורו של דני לוי (שהיה אז מפקד תחנת לב תל-אביב - י"פ), ללא שום ראיות. הופתעתי מכך שאפשר לבוא לאזרח באמצע הרחוב ולעצור אותו סתם".
המהלך של בחינת התיקים לאחר שהוגש כתב האישום חריג מאוד. הפעם האחרונה שבה ניתנה חנינה גורפת לאחר הגשת כתבי אישום הייתה בהתנתקות, אך אז הייתה זו הכנסת שהעבירה חוק מיוחד שביטל את העונשים שנגזרו על כ-300 "עברייני התנתקות", מחק את הרישום הפלילי נגדם והפסיק את ההליכים המשפטיים שעמדו תלויים בעניינם.
הפעם מדובר בקבוצה קטנה בהרבה, המואשמת בעברות של התקהלות אסורה, התפרעות ולכל היותר בתקיפת שוטר. עורכי הדין המייצגים את הפעילים - אביגדור פלדמן, גבי לסקי וברק כהן - הצליחו להביא לגניזת חלק מכתבי האישום.
עו"ד ברק כהן, המייצג חלק מהפעילים, מברך על הודעת מחלקת התביעות, אך גם לא יוצא מגדרו. "הגשת כתבי האישום לא נבעה מתוך התמקדות בהיבטים הראייתיים", הוא אומר, "אלא יותר בגלל העניין הציבורי שנבע מכך שהמשטר ראה באותה שעה צורך בהגשת כתבי אישום נגד פעילים פוליטיים.
"במובן הזה האפקט של הגשת כתבי האישום הושג, כי המטרה הייתה הפסקת הפעילות הפוליטית ולא מיצוי ההליכים הפליליים. עם שוך סערת הרוחות העניין הציבורי קצת שונה, והשיקול כעת הוא אם נכון למצות את ההליכים הפליליים או להיחשב כמין מנגנון אציל שבאדיבותו החליט להושיט יד לערך של חופש הביטוי ולוותר על כתבי האישום. זה הסיפור האמיתי".
אם אכן זו הייתה המטרה, היא הושגה. פעילים רבים מעידים על כך שמאז גל המעצרים לאחר ההפגנה ברוטשילד וב"ליל הבנקים", ב-24 ביוני 2012, שבמהלכו נופצו חלונות בנקים, הרבה פחות הורים לילדים משתתפים בהפגנות. כמו כן, ישנם אנשים שפשוט חוששים ליטול חלק בפעילויות מחאה.
"המשטרה עוצרת אנשים גם בשביל להרתיע אחרים וגם בשביל לדאוג ישירות שהם יצאו ממעגל הפעילים", אומרת לירון אחדות, שנעצרה בליל הבנקים. "כשמתנהלים הליכים נגד אדם כלשהו הוא יחשוב פעמיים אם להצטרף להפגנה, ואצל חלק מהפעילים השחרור הותנה בהתחייבות לא להתקרב להפגנות".
למרות שאחדות מתייחסת לסיפור המעצר שלה בקלילות, היא מודה כי התהליך מאוד לא נעים. "שנתיים מאוחר יותר אני עדיין מתעסקת עם זה. זה גוזל זמן, ואני לא יודעת בפני מה אני עומדת. אחרי המעצר עקבו אחריי, וזה מלחיץ לדעת שמתייחסים אליך כאל פעיל טרור".
כמו כן מתארת אחדות תחושת חוסר אונים מול המשטרה: "השוטרים אלימים, הם מוסרים עדות שקר בלי למצמץ. הם עוצרים את מי שהם רוצים, ואף שוטר לא נותן על כך את הדין".
הסחבת המשפטית באה לידי ביטוי בקביעת דיונים וביטולם, ובדחיית תחילת המשפט. אובדן ימי העבודה גרם לחלק מהפעילים לאבד את מקור פרנסתם. חלק מהנאשמים, שהותשו מהמאבק המשפטי, הגיעו כבר להסדרי טיעון עם המשטרה והודו במיוחס להם.
כך למשל, דקלה צנציפר נעצרה באלימות ונגררה על הרצפה על ידי שוטרים. התלונה שהגישה למחלקה לחקירות שוטרים נסגרה. המשפט התנהל במשך שנתיים, כולל ניהול דיונים בכל שבועיים, ולאחרונה היא הסכימה להסדר טיעון באשמת התזת מים על שוטר ונגזרו עליה 60 שעות עבודות שירות.
תומך מפתיע בפעילי המחאה הוא עו"ד איתמר בן-גביר, המייצג נאשמים פוליטיים מהימין. "המשטרה פועלת הרבה פעמים בצורה חסרת כל בסיס משפטי ומגישה כתבי אישום הזויים. רק לאחרונה ייצגתי שלוש נערות, בנות 14-15, שנעצרו ללילה שלם בטענה שהדביקו מדבקות שכתוב עליהן 'כהנא צדק'. למה עצרו אותן? בשביל לגרום להן לא לעשות זאת שוב".
תגובת דובר המשטרה: "כפי שהובהר, המשטרה החליטה לבחון את התיקים הנוגעים להפגנה שהתקיימה במועד 22.6.12 בתל-אביב. התיק המוזכר בפנייה (התיק של דפני ליף - י"פ) מצוי בהליך משפטי, וראוי שהשיח בעניינו יתנהל במישור המקצועי ולא באמצעי התקשורת.
"אין בדחייה זמנית של דיון שביקשה התביעה מבית המשפט או לבחינה המתבצעת כדי לשנות זאת. למותר לציין כי בשום אופן לא מוגש כתב אישום בהיעדר תשתית ראייתי. ההחלטה של גורמי התביעה על הגשת כתבי אישום מבוססת על שיקול דעת מקצועי ועל בחינה מדוקדקת של הראיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם