מסע בעיר הבה"דים: האם אנשי הקבע יסכימו לעבור לנגב?
155 מבנים על רבע מיליון מ"ר הולכים ונשלמים בלב הנגב. החזון להעברת בסיסי ההדרכה לדרום קורם עור וגידים, והחיילים הראשונים יתייצבו במקום כבר בסוף השנה. הפרויקט צפוי לשנות את פני התעסוקה בדרום. עכשיו נותר רק לשכנע את אנשי הקבע לעבור
הפעם נראה כי הדיבורים הופכים למעשים, ושאכן במהלך השנה הבאה יעברו אלפי חיילים אל הנגב ויגשימו את חזונו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון - להפריח את השממה. שבעה בסיסי הדרכה של תומכי לחימה עומדים לעבור ממרכז הארץ אל צומת הנגב.
הראשון שבהם, בסיס ההדרכה של חיל השלישות (בה"ד 11) - כבר בסוף השנה הנוכחית. יתר בסיסי ההדרכה יעברו בשתי פעימות נוספות: חיל הלוגיסטיקה (בה"ד 6), הרפואה (בה"ד 10), התקשוב (בה"ד 7), בסיס המשטרה הצבאית (בה"ד 13), ובה"ד חיל החינוך, כאשר את המהלך יחתום עד סוף שנת 2015 בית הספר לחימוש (בה"ד 20).
חברת "מבט לנגב", שבה שותפות מנרב, אלקטרה, ובינת, היא היזמית שזכתה במכרז. משרד הביטחון ישלם עבור הקמת הפרויקט כ-2.2 מילארד שקל, בנוסף לכ-6 מיליארד נוספים שיינתנו עבור הפעלת העיר למשך 25 שנים.
"אנחנו עומדים כרגע ביעד, אבל יש קושי שנובע בעיקר ממחסור בעובדים", אומר חנן צירט, ראש היחידה לתיאום, הקמה ופיקוח הנדסי במנהלת מעבר צה"ל לנגב שהוקמה במשרד הביטחון. "יש מצוקה קשה של כוח אדם, והיזם זקוק לתוספת כוח אדם וידיים עובדות".
לדברי מנכ"ל "מבט לנגב", אלון יעקב, החשש העיקרי הוא ממחסור בעובדים שיוכלו לבצע את עבודות הגמר דוגמת ריצוף, שבהם מתמחים בין היתר עובדים סינים, ואנשי משרד הביטחון נרתמו לטובת קידום מתן אשרות עבודה.
"הפרויקט הזה העיר את הנגב", אומר יעקב. "ביצענו עסקאות עם חברות בדרום הארץ, והעדפנו אותן בכוונה תחילה גם על פני עסקאות זולות יותר. התחייבנו בחוזה שלצורך תפעול המקום בעתיד שלושים אחוזים מהעובדים יהיו תושבי הדרום, ואני יכול לומר בפה מלא שתשעים אחוזים מהם יהיו תושבי הדרום".
עיר הבה"דים תתפרס על שטח של 2,500 דונמים, והיא תחולק על בסיס רובעים. הראשון הוא אזור המגורים שבו מוקמים 31 מבנים של ארבע קומות. בסמוך אליהם יוקמו כיתות הדרכה גנריות וייעודיות, כל בסיס לפי צרכיו. כמה עשרות מטרים משם יימצא טבור העיר הצבאית, ובו מרכז הסעדה, מרפאה, אולם כנסים ובו 500 מקומות ישיבה, מגרש מסדרים, מועדון, ספרייה, שק"ם ומיני-קניון שבו יוקמו בעתיד חנויות מזון מהיר.
בחלקה הצפוני של העיר מוקם רובע החימוש והלוגיסטיקה, ותנועת כלי הרכב במקום תותר רק בטבעת היקפית. על יד חדר האוכל יוקם "קיוסק קדמי" ובו מדים, נעליים וציוד צבאי, שבו יוכלו החיילים להחליף את ציודם האישי במידת הצורך, ויכלול גם שירותי כביסה וגיהוץ.
את מרכזה של העיר חוצה נחל אכזב שבמרבית השנה הוא ריק ויבש, אך בימי החורף הוא מנקז אליו זרימת מים. לשם כך הוקמו גשרים שבהם יוכלו החיילים לעבור מעל הערוץ, ונבנה גם גשר ייחודי למעבר טנקים וכלי רכב כבדים, כמו אלו המוכרים מעל נהר הירדן ברמת הגולן. בסך הכול עתידים להיבנות בשטח 155 מבנים שיכללו רבע מיליון מטר מרובע, באמצעות 900 פועלים.
בכמות העפר שהוצאה והובאה ניתן למלא ארבע פעמים את מגדלי עזריאלי או מגרש כדורגל בגובה שמונים מטר. כלונסאות הבסיס של המבנים (צינורות עגולים שיוצקים אל תוך הקרקע) מגיעים לאורך של 500 פעמים מגדל עזריאלי העגול או המרחק מחיפה לתלאביב. 160 קילומטרים של כבלי תקשורת ייפרסו בעיר, וצריכת החשמל עתידה להיות זהה לזו של קצרין בגולן או ירוחם הסמוכה.
"הרעיון שעומד בבסיס העיר החדשה הוא שכל השירותים החיצוניים שהצבא עסק בהם יינתנו על ידי הזכיין, ומה שיישאר בידי הצבא זה רק הליבה", מסביר צירט. על נושא אבטחת המחנה ישנה עדיין מחלוקת - האם יהיו אלו חיילים שיבצעו את השמירה או חברות אזרחיות. בכניסה וביציאה מהבסיס יעבירו החיילים כרטיס אלקטרוני, שבאמצעותו הם גם יקבלו מדים וארוחות.
כבר ביום הראשון יחכה לחייל על המיטה בחדר ציודו האישי, כשאת הנתונים יקבל הזכיין מבעוד מועד, ממש כמו בבית מלון. באזור המגורים יוצבו מחשבים ומדפסות לטובת למידה. "הגישה החדשה יוצרת דילמה למערכת הצבאית. בעבר חייל התגייס, שמר, וגם עשה תורנות במטבח. החיילים כאן לא ידעו מה זה תורנות מטבח, ואולי גם לא מה זה שמירה", אומר צירט.
מתקני הספורט וברכת השחייה המוקמים אינם מביישים את מתקני הקאנטרי הטובים בישראל, ובאצטדיון הכדורגל שמוקם גם הוא בימים אלו ישחקו אולי בעתיד הפועל ירוחם ואלופי המטה הכללי. בניית המבנים היא "ירוקה" לחלוטין ובימים אלו נבחנים מיזמים ירוקים להתפלת מים ושימוש בגז. מרכז מידע יקלוט את פניות החיילים ותלונות על תקלות, וכאשר למשל מקרן באחד מחדרי הלימוד לא יפעל כשורה או שמזגן לא יעבוד באחד מחדרי השינה, יידרשו מפעילי העיר לתת שירות מהיר.
עם כל השדרוג בתנאים והשינוי המהותי באופי הטירונות והקורסים שיחוו אלפי החיילים, בהקמת קריית ההדרכה ישנו בעיקר פוטנציאל גדול להעניק חיים לנגב. כביש 40 המוביל מבאר שבע לכיוון דרום היה רעוע בעבר, אך הוא כבר שופץ ושודרג ומסלול הנסיעה הורחב לשני נתיבים. פארק ענק שיוקם מחוץ לקריית ההדרכה יהיה פתוח לציבור הרחב. במקביל, שביל אופניים שיוצא מבאר-שבע ומגיע כיום עד רמת חובב, יימתח בעתיד עד צומת הנגב במסלול מקביל אל הכביש.
תחנת הרכבת שעתידה גם היא לקום במקום נמצאת עדיין בשלב הדיונים עם אנשי משרד התחבורה באשר לשאלת הכדאיות שלה. "זהו קו שיעבוד בעיקר בימי ראשון וחמישי", מסביר צירט ומוסיף כי אחד החששות משיפור תשתיות התחבורה היא שהוא עלול לגרום לאנשים לא לעבור דרומה. "יש הטוענים שזה יהיה'חרב פיפיות', שתפעל בכיוון ההפוך. אדם שיש לו כביש טוב או רכבת שבתוך שעה או פחות מגיע לכאן, יגיד'אני אשאיר את המשפחה במרכז ואבוא למקום העבודה, לא נורא'".
מלבד הבנייה המסיבית בצומת הנגב, עתידים לקום בעשור הקרוב שני בסיסים נוספים, האחד של אגף התקשוב והשני של אגף המודיעין, שיפנו שטחים יקרים במרכז הארץ שניתן יהיה להקים עליהם יחידות דיור ואולי אף להוזיל את מחירי הדיור הגואים.
באמצע השנה הקרובה עתיד להיפתח המכרז להקמת הקמפוס הטכנולוגי בבאר שבע, בהיקף של שבעה מיליארדי שקלים, שיוקם על יד אנדרטת הנגב ובית הלוחם בעיר, במקביל לקריית תקשוב אזרחית שנמצאת כיום כבר באכלוס. לאחר כמה שנים עתידה לצאת לדרך הקמת קריית המודיעין על יד ליקית, צפונית לעומר, בעלות 12 מיליארד שקלים, מהלך שיושלם ככל הנראה רק במהלך העשור הבא.
6,000 אנשי קבע הוא היעד שסימן צה"ל כפוטנציאל העברה לנגב יחד עם בני משפחותיהם, מהלך שייצור מקומות תעסוקה לאלפי תושבי הנגב. אך במערכת הביטחון טרם הצליחו לשכנע את משפחות אנשי הקבע לעבור לנגב בהמוניהם.
זו עשויה להיות אחת ההתמודדויות הקשות של הצבא ומשרד הביטחון, משום שללא העברת אנשי הקבע ובני משפחותיהם אל הנגב, המהלך המרשים שעתיד להימשך בבניית שני בסיסי ענק נוספים לא ישיג את מטרתו.
בשבועות הקרובים תתקיים שורת דיונים בנושא בהובלת משרד ראש הממשלה, שבמהלכם יידרשו נציגי משרד הביטחון לרתום את כלל משרדי הממשלה לנושא, כדי שהקמת בסיסי צה"ל תביא לשיפור משמעותי בשירותים הניתנים בנגב.
"מבחינה צבאית אנחנו עומדים ביעדים אבל מבחינה אזרחית אנחנו עדיין רחוקים מזה", אומר חזי משיטה, סגן בכיר לראש מנהלת המעבר לנגב, המוסיף כי אם משרד הביטחון לא יקבל סיוע ייתכן שתידרש האטה בקצב העבודות כדי למצוא פתרונות שיהיו לשביעות רצונם של אנשי הקבע.
"ההצלחה תימדד ביכולת שלנו להעביר אנשים להתגורר ולשרת בנגב ולכך נדרשת עזרה של כלל משרדי הממשלה. יש כאן שורת פרויקטים שבתוך דור או עשור ישנו את הנגב ויהפכו אותו מפריפריה למרכז, ויביאו אל הנגב דברים שלא היו בו בעבר.
"ישנו כבר ביקוש לקבלני בנייה ובעתיד תתפתח כאן תעסוקה במגוון מקצועות. מדובר במפגש אינטרסים לאומי, ונעשה הכול כדי להביא את אנשי הקבע אל הנגב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם