עבריין, צעצוע: איך הפכו קטינים לרוח החיה של פעולות "תג מחיר"?
ככל שפעילות "תג מחיר" מתעצמת, עקומת גיל החשודים יורדת. אנשי חקירות מפעילים אמצעי מעקב מודיעיניים ומתמודדים עם ילדים, לפעמים לפני בר מצווה, ששותקים בחדרי החקירות. "אתה יושב מול ילד ולא יודע אם לחקור או לשלוח אותו לפסטיגל", מספר חוקר

חקירה מאומצת של משטרת מחוז ש"י ושירות הביטחון הכללי הצביעה על הילדים שנעצרו לאחר מכן כחשודים בביצוע המעשה. בידי החוקרים היו ראיות שנאספו מזירת האירוע, שלטענתם קשרו את הילדים החשודים להשלכת הבקבוק. נראה היה כי התיק סגור ומפוענח.
אך אז קרה דבר חסר תקדים: הילדים העצורים שתקו בחקירתם למרות הלחצים ותנאי המעצר הקשים. מעצרם הוארך בכמה ימים, שגם בהם לא עלה בידי החוקרים לשבור את הילדים. ללא הודאה לא ניתן היה להרשיע את הילדים, והם שוחררו לביתם.
מאוחר יותר הסביר "החשוד המרכזי בפרשה" כי כבר בהיותו בכיתה ה', שלוש שנים לפני מעצרו, קרא את החוברת שכתב פעיל הימין נועם פדרמן במטרה לסייע לעצורים החשודים בפעילות לאומנית, וממנה למד כי כל מילה בחקירה מיותרת.
מקרה זריקת בקבוק התבערה הוא רק אחד מתוך אירועים לאומניים רבים ביהודה ושומרון שבהם מעורבים קטינים, שחלקם מצויים עדיין בגילאי חטיבת הביניים. השתתפותם של קטינים בפעילות לאומנית אמנם אינה חדשה, אך לאחרונה נתקלים גופי החקירה והאכיפה בנערים צעירים יותר ויותר שמוצאים את עצמם בחדרי החקירות. חלקם הופכים ליעדי חקירה של מחלקות המודיעין במחוז ש"י ושל החטיבה היהודית בשב"כ עוד לפני שזכו להתגלח בפעם הראשונה.
התופעה בלטה במיוחד במסמך שהופץ בקרב קציני משטרה ומג"ב ואשר פורסם השבוע ב"מעריב". במסמך הופיעו פניהם ופרטיהם של תשעה מורחקים משטחי יהודה ושומרון, שארבעה מתוכם היו קטינים. שלושה מהם תפסו את תשומת לב גופי המודיעין כבר בגיל 14 ו-15 ונמצאים תחת מעקב כמעט מתמיד.

"המקרה של בת-עין חריג מאוד גם בחומרת המעשה ותוצאותיו, אבל במיוחד בהקשר של השתיקה", אומר גורם משטרתי העוסק בנושא הפשיעה הלאומנית. "אנחנו רגילים שעצורים בחשד למעשי 'תג מחיר' ואלימות נגד ערבים שותקים - זה קוד מאוד ברור אצלם. אבל כאן החוקרים ישבו מול ילדים, והם פשוט לא נשברו. יש עצורים שאתה לא יודע אם לחקור או לתת להם כרטיסים לפסטיגל. ראינו דברים כאלה בעבר, אבל לא בהיקפים כאלו".
דבריו של הגורם המשטרתי קיבלו משנה תוקף בשבועות האחרונים, שבהם נעצרו לפחות תשעה קטינים בגילאים בין 12 ל-16, חלקם לאחר שנתפסו משליכים אבנים לעבר רכבים פלסטיניים בגוש עציון. שלושה אחרים נלקחו מביתם ביישוב בבנימין בשעת לילה מאוחרת, וקטין נוסף נעצר לאחר שהשחית רכבים פלסטיניים יחד עם שני בגירים נוספים והשבוע הוגש נגדו כתב אישום.
במקרים רבים החשודים הצעירים משוחררים מבלי שהוכח קשר כלשהו בינם לעברות, ולעתים קיימת גם להיטות יתר של גופי החקירה. כך לדוגמה, לאחרונה נעצרו שני נערים תושבי בית-אל לאחר שהתבדחו בקבוצת ווטסאפ כי שרפו רכב בכפר סמוך ליישוב. הם נחקרו ושוחררו.
המקרים המטרידים יותר נוגעים לנערים שפוגשים את מערכות החוק באופן שיטתי: בשנה האחרונה הורחקו משטחי יהודה ושומרון בצו מנהלי 13 אזרחים, חמישה מהם קטינים ושלושה מהם מתחת לגיל 17. במהלך השנה זכה ח', תושב ירושלים, להיות המורחק הצעיר ביותר, כשקיבל את הצו לפני שמלאו לו 16 שנה. בשב"כ ובמשטרה מייחסים לח', כמו גם לשני נערים נוספים בני גילו שהורחקו מיהודה ושומרון, פעילויות "תג מחיר" ופגיעה ברכוש פלסטיני. הכישלון במציאת ראיות נגדם הביא את גורמי החקירה להוציא את צווי ההרחקה.
בפרקליטות הצבאית, אחד הגופים המאשרים את הצווים הללו באופן כללי, פסלו בחודשים האחרונים כמה צווים נגד פעילים ביהודה ושומרון שביקש שירות הביטחון הכללי, אך דווקא אלו נגד הקטינים אושרו. המשמעות היא שנגד שלושת הקטינים המדוברים הופעלו אמצעים מודיעיניים שהניבו ממצאים שקשרו אותם לפעולות לאומניות - אמצעים שהפעלתם חריגה מאוד בכל הנוגע בטיפול בפשיעת נוער, ולרוב הם כלל אינם אפשרות קיימת.
"זה בהחלט דבר שהייתי מגדיר כמעט חסר תקדים", אומר הגורם המשטרתי ששוחחנו עמו. "אני לא מכיר את המקרים הפרטניים, אבל באופן רחב תופעה של הפעלת מודיעין שהנשוא שלה הם נערים בגיל כזה אומרת דרשני. אני לא אומר את זה כדי לטעון שלא צריך להפעיל מודיעין - אני בטוח שכן-אלא כדי לשאול איך הילדים האלו הגיעו למצב כזה שקציני מודיעין אוספים עליהם מידע".

השאלות שעולות מהמצב הזה קשות, והן נוגעות גם באחריות ההורים. בחלק מהמקרים ההורים מגבים את ילדיהם או טוענים שהממסד נטפל אליהם לשווא. הורים אחרים מנסים להניא את בניהם מהמעשים, אך לא תמיד בהצלחה.
א', אביו של יהושע (שם בדוי), נער תושב ירושלים שנתקל לא אחת בצדו הפנימי של תא המעצר, מתאר: "הבן שלי נמצא מגיל 14 בקשר כמעט תמידי עם שוטרים ואנשי חוק אחרים - לפעמים באופן מוצדק ולפעמים לא. היינו מקבלים טלפונים בשעות הקטנות של הלילה שביקשו מאיתנו לשחרר אותו ממעצר. ניסינו לדבר איתו, עם המורים ועם החברים שלו, אבל הוא היה נחוש. לקח לנו הרבה זמן להסביר לו שיש דרכים נוספות להילחם על ארץ ישראל חוץ מלהיעצר. היום ברוך השם הוא מצא דרכים אחרות להביע את האידיאולוגיה שלו, והוא מבין שהוא עדיין אוהב את הארץ באותה מידה".
לדברי א', גם אם לעתים ההורים עושים ככל שביכולתם וידם קצרה מלהושיע, לעתים הם לא עושים די: "אתה רואה מצבים הזויים - נערים בני 13 או מבוגרים יותר בשנה-שנתיים נעצרים לאחר שהם עושים שטויות, שגם מבחינת היעילות שלהן הן חסרות תוחלת.
ההורים מעודדים אותם ומפנים אצבע מאשימה לחוקרים. זה מכמיר לב לראות ילדים בגילים כאלו במעצר, אבל גם עלינו יש אחריות. זה לא שהמשטרה והשב"כ צדיקים - הרבה פעמים הם רואים צל הרים כהרים-אבל במקרים המובהקים צריך להעמיד את הילדים במקום וזה לא תמיד קורה. זה חבל, כי מי שנפגע בסוף זה הילדים".
א', שנגד בנו עדיין תלוי ועומד הליך משפטי, מספר כי מעורבות הבן במפגשים בעייתיים עם החוק מתישה ומטרידה את כל הצדדים. "מדובר בשיחות בשעות קשות, בביקורי בית של שוטרים ושל אנשים נוספים שלא תמיד ברור לאיזה גוף ביטחוני הם שייכים ובבקשות לרסן את בננו, שבסוף הוא הילד שלך ולא ראש ארגון פשיעה. אתה שואל את עצמך כל הזמן איפה טעית.
גם העניין הכלכלי מכביד - עורך דין והנסיעות עולים כסף. אנחנו ההורים חייבים לעשות יותר כדי למנוע את התופעות הללו, אבל גם המערכת. עוד לא פגשתי בשוטר שאמר לי שמצב שבו ילד בן 14 הינו יעד לחקירה הוא דבר טבעי". גם הורים רבים אחרים, חלקם ממשפחות המוכרות לרווחה, מבקשים סיוע בטיפול מערכתי בילדיהם.
נראה שחלק מהמצב הופנם במשרדי הממשלה השונים, שהחלו לאחרונה להפעיל את תוכנית "הרועה העברי", שתכליתה , כפי שהוגדר במשרד החינוך, היא "חיזוק הרוח הערכית המפעמת בלבם של נוער הגבעות וניתובה לתועלתה של מדינת ישראל ולתועלתם האישית". במסגרת התוכנית ינסו רכזים לאתר את בני הנוער המועדים לפורענות בגילאי 14 עד 18, וללוות אותם בדרכים שונות כדי להוציא אותם ממעגל הפשיעה הלאומנית. כרגע התוכנית נמצאת בשלבי הפעלה ראשוניים, ורבים מקרב אלו המכירים לעומק את בני הנוער המדוברים מטילים ספק בסיכויי ההצלחה שלה.
כך או כך, בינתיים ממשיכים קטינים ובני נוער להגיע לחדרי חקירות ולפנקסי חוקרי שב"כ והמשטרה. אם התופעה תימשך, ועל רקע הערכות שב"כ שפעולות "תג מחיר" שלהן אנו עדים היום הן רק ההקדמה למה שצפוי אם ייחתם הסכם מדיני, נראה שלחוקרים צפויה התמודדות שהיא ממש לא משחק ילדים.