לראשונה: סטודנטים עם תסמונת דאון לומדים לתואר ראשון
במסגרת הפרוייקט החלו חמישה סטודנטים הלוקים במגבלות קוגנטיביות שונות לימודי תואר ראשון רב-תחומי במדעי החברה והרוח. אחת הסטודנטיות החדשות: "מאמינה שאוכל בעתיד לעשות גם תואר במוזיקה, שזה החלום שלי". נשיא האונ': "גם אנו יוצאים נשכרים"
"בהתחלה, כשאמרו לנו שאנחנו הולכים ללמוד באוניברסיטת בר אילן, לא האמנתי", היא מספרת בהתרגשות. בימים אלה החלום של הדס מתגשם במסגרת תכנית ייחודית הפועלת השנה לראשונה באוניברסיטת בר אילן, בה לומדים חמישה סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים לימודי תואר ראשון.
את הרעיון הגתה פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב, ראש ההתמחות במוגבלות שכלית וראש הקתדרה לקידום כושר ההשתנות האנושית, בשיתוף עם עדה עוז, מנכ"לית עתיד - העמותה הישראלית לבעלי תסמונת דאון. כבר לפני שלוש שנים יזמה פרופ' ליפשיץ את פרויקט "עוצמות", המאפשר העשרה אקדמית לאנשים עם מגבלה שכלית.
המשתתפים בפרויקט זכו עד כה להשתתף בתכניות העשרה, אולם השנה, לראשונה, חמישה מתוך למעלה מ-20 משתתפים בפרויקט, נבחרו להתחיל את לימודיהם לתואר ראשון.
ליפשיץ מספרת כי התהליך היה לא פשוט. "כשביקשתי בפעם הראשונה השנה מהסטודנטים המיוחדים שלי להציג את מה שהם למדו, פתאום ראיתי שהם לא זוכרים. אני מבקשת מהם להסביר, והם לא יודעים, פשוט קיבלתי רגליים קרות. אמרתי לעצמי שאולי הלכתי רחוק מידי עם השאיפה שלי.
כששיניתי את שיטת הלימוד והתאמתי אותה אליהם, זה כבר הצליח. לפני כחודש הם הציגו את הפרזנטציות שלהם בכיתה, וכשראיתי אותם עושים את זה - התרגשתי נורא. אז גם הבנתי שזה היה נכון ללכת למהלך הזה".
במסגרת התוכנית משתתפים הסטודנטים בשני קורסים לתואר ראשון במגמה לחינוך מיוחד בבית הספר לחינוך באוניברסיטה, בהנחיית ד"ר סיגל עדן וד"ר דליה טל. המטרה היא לשתף אותם בקורסים הקלים בכל תחום, כך שבסוף התהליך יצברו את מספר נקודות הזכות הדרושות לתואר ראשון רבתחומי במדעי החברה והרוח.
"זה תהליך ארוך, ממושך ותובעני שיכול להימשך כשבע שנים, אבל עם המוטיבציה שיש להם אני מאמינה שהם יגיעו לזה", אומרת ליפשיץ בגאווה.
אודליה גבאי, בת 28, בעלת תסמונת דאון, חולמת לעשות תואר ראשון במוזיקה. "עכשיו, אחרי שנכנסתי לאוניברסיטה, אני מאמינה שזה יכול לקרות." היא אומרת. "זה מאפשר לי לחוות דברים שלא חוויתי מעולם. כל החיים שלי הייתי עם ילדים כמוני, עם תסמונת דאון, ועכשיו אני לומדת עם סטודנטים רגילים.
"המשפחה שלי כבר אומרת שאני גאווה וסיפור הצלחה". עודד נפתלי בן ה-24, גם הוא עם תסמונת דאון, מספר כי "המשפחה והחברים מאד שמחים ותומכים בי. החלום שלי זה להיות מאושר ולהתחתן, והתכנית הזאת מעניקה לי המון אושר וסיפוק".
יצוין כי פרויקט דומה מופעל כיום גם בחמש אוניברסיטאות בקנדה, עבור כ-60 סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים. עם זאת, הסטודנטים שם מקבלים תעודת השתתפות בקורסים בלבד, ולא תואר ראשון. "אני חושבת שצריך שהתכנית הזאת תהיה בהרבה מקומות בארץ ובעולם." אומרת ליאור שמואלביץ, בת 24, גם היא משתתפת בתכנית.
בשבוע שעבר הגיעו חמשת הסטודנטים ללשכתו של נשיא האוניברסיטה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, והציגו בפניו את הפרזנטציות המדעיות שלהם. "עוצמתה של חברה נמדדת בטיפולה בחוליות החלשות בה." אומר הרשקוביץ "על אחת כמה וכמה כשלאור הפוטנציאל המיוחד הגלום באוכלוסיה המדוברת, הטיפול בהם יכול להעבירם ממש מבירא עמיקתא לאיגרא רמה".
לדבריו , "לא פחות משהאוניברסיטה מעניקה לצעירים המיוחדים האלה - בהרחבת הידע שלהם ובמתן הזדמנות שלא ניתנה להם בעבר למצוא את מקומם כשווים בחברה - גם אנחנו יוצאים נשכרים. אנחנו לומדים מהם ערכים כמו צניעות, שוויון וכבוד הזולת. הפרויקט הזה הוא כל מה שאקדמיה חייבת בו: הקניית דעת, מעורבות קהילתית, אחריות חברתית ובעיניי גם ערך יהודי בסיסי - ואהבת לרעך כמוך ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם