מחאה בגולן: "לא ניתן להפוך את ביתנו לאסדת נפט"
חברת 'אפק' קיבלה רישיון מהמדינה לביצוע 16 קידוחי ניסיון לחיפוש נפט בגולן, לאור חוות דעות של גיאולוגים שלפיהן יש סיכויים גבוהים לאיתור כמויות נפט גדולות במעמקי הגולן. תושבים בגולן מתכוננים למחאה: "לא באנו כדי לגור ליד משהו מזהם ונורא כל כך"
באזור המושב נטור שבדרום הגולן ובמקומות נוספים כבר החלו הכנות לביצוע קידוחים, ותושבים בגולן נערכים כעת למאבק בכוונה לחפש נפט בסמוך לביתם. הם מאיימים כי מי שניצחו את הממשלה במאבק נגד הנסיגה בגולן יפנו את כוחותיהם למאבק על סביבת המגורים שלהם.
באפריל 2013 קיבלה חברת 'אפק' לקידוחי נפט רישיון לחיפוש והפקה של נפט וגז בדרום רמת הגולן. העומד בראשה הוא תא"ל במיל' אפי איתם, תושב נוב. לקבוצת המשקיעים שעומדת מאחורי החברה חברו מומחים בינלאומיים בעלי ניסיון עשיר בתחומי הגיאולוגיה, המים, הנפט, הגיאופיזיקה וההנדסה, שמעריכים כי לאור ממצאים גיאולוגיים יש אפשרות כמעט ודאית להימצאות מאגר נפט גדול בגולן.
החברה קיבלה היתרים מהמדינה לבצע 16 קידוחי ניסיון לבדיקת הימצאות נפט בעומק הקרקע באזור. מתסקיר הבטיחות הסביבתי שערכה 'אפק' עולה כי בתחום הרישיון שלה קיימים עשרים יישובים כפריים ויישוב עירוני יחיד. אתרי הקידוח מצויים בסמוך לאתרי עתיקות, מרכזים תיירותיים וכמובן יישובים.
תשתית הקידוחים כוללת את מכונות הקידוח ואת מתקני העזר הנלווים: משאבות, מתקני סינון והפרדה, מכלי מים, מכל סולר, ברכות נוזלים ומבנים יבילים. פעולות הקדיחה ייעשו עד לעומק מקסימלי של 2,200 מטר מתחת לאדמה. במידה ותוכח תגלית, תהיה זכאית חברת 'אפק' לקבל חזקה להפקה מסחרית בשטח הרישיון.
מיכל כהן קלס, תושבת המושב נטור, סיפרה ל-nrg מעריב: "לפני חודש וקצת גילינו שלט ליד המטעים שלנו שאומר שהולך להיות כאן קידוח נפט והיינו בהלם. אנחנו מנסים עכשיו להשיג כמה שיותר התנגדויות לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כדי לעצור את האיום הזה.
"אנחנו מאוד מקווים שזה ייעצר שם. לא נוותר ונלך למאבק הרבה יותר גדול, כמו שתושבי הגולן יודעים לעשות למי שמנסה לפגוע בהם. התושבים כאן יודעים לארגן מאבקים ציבוריים, אבל כאן זה לא מאבק רק שלנו, התושבים; מדובר באזור תיירותי שכל המדינה רואה את החשיבות שלו".
התושבים טוענים גם שכל המהלכים נעשים בהיחבא, מבלי שמשתפים אותם בהחלטות. החשש הגדול שלהם הוא מתוצאות חיוביות בקידוחי הניסיון, שיביאו להרחבת הפעילות. "מדובר בקידוח קרוב מאוד לבית שלנו", אומר יונתן רפאל מנטור.
"אני הולך להקים מחלבה של חלב עזים ומגבנה שיהיו קרובים מאוד לקידוח, ואנחנו בהחלט מפחדים שהקידוח יפגע בנו. אנחנו מנסים לברר את ההשלכות של המהלכים שלהם ואף אחד לא יודע לתת תשובה. לפני שנתיים הייתה כאן בדרום הגולן שרפה עצומה, ובקושי ידעו להתמודד איתה.
"איך נתמודד עם שרפה של שדה נפט נפיץ ודליק? ומה קורה אם טיל מסוריה ייפול ליד אתר חפירת הנפט? היה אירוע כזה של טיל ישראלי שהתפוצץ ליד קידוח נפט בסיני ב-1974, והשדה בער במשך תקופה ארוכה".
אתמול התכנסו אנשי היישוב נטור לישיבת חירום, ובמוצאי שבת יתכנסו התושבים בכפר חרוב לפגישה בעניין הקידוחים. נראה כי המחאה מתפשטת כאש בשדה קוצים.
יורי פרחי, גם הוא תושב נטור, אומר: "הגענו לגולן לפני שש שנים, ואין סיכוי קלוש אפילו שהיינו מגיעים לגור כאן אם היינו יודעים שהולכים להקים כאן שדה נפט. אם לא היינו מסיימים לבנות את הבית שלנו, היה סימן שאלה גדול מאוד אם היינו מחליטים לגור כאן. לא באתי מירושלים כדי לגור ליד משהו מזהם ונורא כל כך. בשביל פיח הייתי נשאר במרכז".
מיכל כהן קלס מוסיפה כי "הגענו לגולן כי אנחנו מאמינים בחזון של המועצה שלנו - גולן ירוק וכפרי, עם תיירות ענפה וטבע. בגלל זה עזבנו את העיר ואת המשפחות שלנו ועברנו לגור כאן. לבוא ולהציב כאן שדה נפט זה פשוט לא הולך. אתה לא יכול לקרוא לאנשים להיות שותפים לחזון ולמחרת בבוקר לבוא ולהקים כאן מפעל נפט על כל המשמעויות שלו. המשקיעים מחו"ל ייהנו מהרווחים של הנפט, המדינה תקבל מיסוי ויש לכך חשיבות, אבל בסופו של דבר צריכים להיות כאן תושבים שגרים כאן. אם אתה לוקח להם את המים, הנוף והחקלאות - מי יישאר כדי ליהנות מהנוף הזה?"
התושבים חוששים שעם מציאת הנפט ינועו מאות משאיות ביום כדי להעביר את הנפט למפעל הזיקוק, וזאת לצד איומים של פגיעה כתוצאה מפעילות חבלנית וסיכונים של התפרצויות נפט, שרפות, דליפות, מפגעי ריח ורעש ועוד. "מילא אם ימצאו נפט בים - זה לא פוגע בסביבת המגורים של אף אחד; אבל בגולן, שזו שמורת טבע אחת גדולה, זה יהיה נורא.
"ננסה להילחם בזה בכל האמצעים העומדים לפנינו. לצערי, מי שמתעסק בדברים האלה לא חושב על התושבים ועל ההשלכות על הטבע אלא על ההשלכות הכלכליות בלבד", מוסיף ניב פלכטמן מכפר-חרוב. בנוסף, לדבריו "שאיבת הנפט אינה חוקית, מפני שחל איסור על לקיחת משאבים משטח כבוש".
תוכניות קידוחי הניסיון כאמור טרם אושרו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אך מבחינת התושבים אין מקום להמתין להחלטה: "אתה קורא על דברים שקרו בשדות גז ונפט בעולם ויודע שיש נזקים שאף אחד לא יודע לתקן, ולהחזיר את הגלגל אחורה אי אפשר. אסור לתת להם להפוך את הגולן לאסדת קידוח נפט", מבהירה מיכל כהן קלס.
חברת 'אפק' מסרה בתגובה כי היא "גאה להוביל את המיזם הלאומי של חיפושי הנפט בגולן. לאורך כל הדרך פעלנו בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים, ונמשיך לעשות כן.
כחלק מהמחויבות הסביבתית של החברה נעשתה עבודה רחבת היקף ובה פורטו כל האמצעים שיינקטו כדי לשמור על הגולן ירוק ועל איכות חיי התושבים. תוכניות העבודה אושרו על ידי משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, המועצה האזורית גולן, רשות הטבע והגנים, רשות המים וגורמים רלוונטיים נוספים. הקידוחים יחלו רק לאחר קבלת אישור הועדה המחוזית, והביצוע יפוקח על ידי צוות מעקב ובו נציגי משרד הגנת הסביבה, משרד האנרגיה, המועצה ועוד".
המועצה האזורית גולן מסרה גם היא כי "בחודש אפריל 2013 קיבלה חברת 'אפק' ממדינת ישראל רישיון לחיפוש נפט וגז בגולן. חברת 'אפק' פועלת מול המועצה וכלל הגורמים בגולן בצורה פתוחה, מקצועית ושקופה. התקיימו כמה מפגשים עם דירקטוריון החברה ומנהלי המועצה, ומונה איש קשר מטעם החברה לעבודת תיאום עם כל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם משרד האנרגיה, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשות העתיקות וגורמים נוספים.
"כמערכת אזורית, אנו רואים במיזם זה חשיבות לאומית, וכמיזם אשר עשוי להוביל את מדינת ישראל לעצמאות אנרגטית ולמצב את הגולן כנכס אסטרטגי בהיבטים של אנרגיה. קידוחי נפט מתבצעים במדינות רבות בעולם, ואף בסמיכות לאתרי תיירות. מועצה אזורית גולן הינה מועצה ירוקה המובילה תוכניות ירוקות פורצות דרך.
"לא מצאנו סתירה בין תפיסתנו הירוקה בהתאם לחזון הגולן לבין פעילות החברה, שאושרה על ידי הגורמים הירוקים והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. אנו שמחים על שממשלת ישראל אישרה לחפש נפט בגולן ומקווים שנפט אכן יימצא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם