תושבי רג'ר: רוצים לשאוב מים מלבנון
בשל החורף השחון יבש המעין ממנו שתו תושבי הכפר שחוברו למי מקורות, אך הם טוענים: המים לא טעימים לנו - רוצים מים מלבנון
הגבול בין חלקו הצפוני של הכפר רג'ר ללבנון צילום: אי-פי
מאות תושבים מהכפר התכנסו השבוע בבית העם לדון בסוגיה הרגישה. רק שישה מטרים מתחנת השאיבה של הכפר עומדת לה תחנת השאיבה הלבנונית, ששואבת ממי מעיין הוואזני שמימיו זורמים לישראל ולכנרת. התושבים מבקשים להציב שתי משאבות במעיין הוואזני ולהזרים ממנו מים למעיין שיבש.
נג'יב חטיב, דובר הכפר, סיפר כי "אנחנו שותים מהמים של המעיין שלנו כבר מאות שנים, וגילינו בסוף השבוע שהמשאבות לא מסוגלות עוד לספק לנו מים. הגובה של המים הוא פחות משלושים סנטימטר, בעוד שהגובה אמור להיות כמטר וחצי. החורף הזה היה נורא ואיום והמעיין התייבש לחלוטין. תראה את נחל החצבני שלידנו - הוא פשוט יבש לחלוטין".
אירוע דומה למשבר המים הנוכחי היה בשנת 2002, אך אז המציאות הפוליטית הייתה שונה לחלוטין - שנתיים לאחר יציאת צה"ל מלבנון והחלטת האו"ם שקבעה כי ישראל תסיג את כוחותיה מחלקו הצפוני של הכפר ותעביר אותו לידי לבנון. ממשלת לבנון נעתרה אז לבקשת ישראל ואפשרה לתושבים להעביר ממי הוואזני למעיין רג'ר. האישור התפרש כמחווה של לבנון לסוריה, שכן תושבי הכפר - שהיה בשליטת סוריה עד כיבוש הגולן בשנת 1967 - משתייכים לעדת העלאווים, עדתו של אסד.
כעת מתפללים התושבים לנס שיאפשר להם לקבל שוב מים: "כל אדם עם מצפון חי ששומע על המצב שאליו נקלענו צריך להסכים איתנו. מה הבעיה לתת לנו לשים שתי משאבות שיאפשרו לנו להעביר מים מהמעיין שבלבנון למעיין שבכפר? ממילא המעיין שלהם זורם היישר לכנרת. אנחנו מבקשים תגבור רק לקיץ. בחורף בעזרת השם ירד גשם", מוסיף חטיב. לדבריו, לא רק הבדל הטעם מפריע אלא גם העלות הכספית הגבוהה שהתושבים נדרשים לשלם כעת. בעוד שעל המים שהם שואבים בעצמם משלמים התושבים ארבעה שקלים לקוב, על מי 'מקורות' הם נאלצים לשלם תשעה שקלים לקוב.
מעיין הוואזני סיפק לא מעט כותרות בעבר, ואף כמעט הביא למלחמה בין לבנון לישראל. בשנת 2004 החלו הלבנונים בהנחת צנרת ובבניית מפעל מים גדול בסמוך לו במטרה לשאוב מים בכמויות גדולות מהמעיין. החשש היה כי בכוונתם להטות את המים, וישראל כמובן התנגדה לכך.
"אין לנו קשר ללבנונים, ואנחנו מאוד מקווים שהצבא והאו"ם יצליחו לדבר איתם כך שיאפשרו לנו לשאוב מים", אמר חטיב.
לדברי גורמים המעורים בסוגיה, הדילמה הלבנונית שונה כעת, וזאת בשל התרופפות שלטונו של אסד, המאבק בין לבנון לסוריה ובעיקר בשל דרישת הלבנונים לקבל לידיהם את חציו הצפוני של הכפר, שישראל ממשיכה להחזיק בו בין השאר בשל התנגדותם העזה של התושבים הטוענים כי מאז ומעולם היו תושבי סוריה. מחציתו הדרומית של הכפר שייכת רשמית לישראל. מכל מקום, ייתכן שהלבנונים ייעתרו לבקשה ההומניטארית, וזאת משום שמדובר בכמות מים לא גבוהה, וכן בשל העובדה שהם לא ייפגעו כלל מהמהלך - שכן המים זורמים כיום בלאו הכי לשטחה של ישראל.
מרשות המים נמסר כי "מדינת ישראל השקיעה הרבה מאוד עבודה וכסף בשביל לחבר את רג'ר למערכת המים האזורית ולהבטיח אמינות אספקה מתאימה לכפר. המערכת הוקמה בדיוק למצב של התייבשות המעיין, וזאת כדי שאזרחים ישראלים לא יצטרכו להיות תלויים בטוב לבם של הלבנונים מבחינת אספקת מים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם