נפתחים לילדים
יותר ויותר רופאים מפנים מטופלים לטיפול הומאופתי וזה קורה בעיקר בתחום רפואת הילדים
ד"ר לופו אינה היחידה. יותר ויותר רופאים קונבנציונליים נפתחים לתחום ההומאופתיה, וחלקם אף מפנים מטופלים לטיפול הומאופתי במקרים שבהם הטיפול הקונבנציונלי לא עוזר. הדבר נכון בעיקר בתחום רפואת הילדים, שכן הורים רבים מעדיפים להימנע מלתת תרופות רבות לילדיהם או מאנטיביוטיקה תכופה.
אם לפני זמן לא רב המילה הומאופת נקשרה אסוציאטיבית עם זקן מוזר הרוקח תרכובות שונות ומשונות במערה, הרי שהיום גם קופות-החולים מכירות בהומאופתיה, ואף מספקות טיפולים הומאופתיים מסובסדים דרך המרפאות לרפואה משלימה. "אני לא יודע אם ההומאופתיה עובדת או לא ואין לי נתונים על אחוזי הצלחה, אבל במצבים מסוימים, כמו תופעות אלרגיות, אסתמה, נגעים של העור ותופעות של כאבים, הרפואה הקונבנציונלית מתקשה להתמודד, וההומאופתיה, על-פי עדויות של מטופלים, עזרה. בכל מקרה, אם מטופל בחר בשיטה הזו, אני מבקש ממנו מאוד להיות בתמונה כדי לא לתת טיפול סותר", אומר ד"ר זאב חורב, רכז רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית.
עם זאת, ד"ר חורב וד"ר לופו מדגישים כי ההפניה לטיפול ההומאופתי נעשית אך ורק במקרים שבהם הרפואה הקונבנציונלית לא מצליחה לעזור. "עדיין אין תחליף לרפואה הקונבנציונלית, וזה משהו שכל חולה ורופא חייב לזכור", אומרת ד"ר לופו. "הטיפולים ההומאופתיים הם בהחלט מגמה שהולכת ומסתמנת, ואם אפשר לשפר את הטיפול הקונבנציונלי אז אני בעד. אבל עדיין, את כל הטיפולים האקוטיים אני אעשה במרפאה". ד "ר לופו ממליצה למטופלים לנסות את ההומאופתיה בעיקר במקרים של עקיצות, שיעול כרוני, בעיות אסתמה של העור, נזלת ועוד.
"יש בהומאופתיה כמה תרופות
לדבריה, לתינוקות מתחת לגיל חצי שנה אסור להשתמש בתרופות הומאופתיות, "מכיוון שאין מספיק ניסיון לגבי ההשפעה שלהן". מה שמאוד מטריד אותה הם אותם הורים שמחליפים חיסונים בהומאופתיה. "לא רק שהם יכולים לגרום לילדים שלהם לחלות במחלות מסוכנות, הם גם מזיקים לכלל אוכלוסיית הילדים שיכולה להיפגע מהגל הזה. היום הילדים נהנים מכך שכולם מחוסנים ולכן המחלות כמעט לא קיימות. אם הן יחזרו, לא תהיה הגנה".
"אני ממליצה לכל מטופל ליידע אותי בטיפול שהוא מקבל ותמיד לדרוש לדעת מה יש בתרופה שרקחו לו. ככלל, אם ההומאופתיה יכולה לעזור ולא לגרום לצרה נוראה, והטיפול מתבצע תחת ביקורת ועל-ידי מישהו מומחה, אז למה לא לנסות? לפעמים זה עוזר".
ד "ר חורב מדגיש כי החיסרון הגדול בהומאופתיה הוא חוסר הבקרה. "אין מאה אחוז הצלחה או אפס אחוזים וקשה לבקר את הטיפול. מה שבטוח זה שברפואה הקונבנציונלית טווח הריפוי הוא הרבה יותר קצר", הוא אומר. "אם אנחנו לא מוצאים את הפתרון בדרך המקובלת, הומאופתיה יכולה לעזור. מצד שני, אסור להתעלם מהסכנות. הדרך לטפל במחלה זה לתת תמצית של המחלה עצמה. לוקחים חומר שגרם למחלה, מוהלים אותו פי מיליארדים עד שמקבלים כמעט מים נקיים. זה בסיס הטיפול. זה אמור להיות לא מסוכן, אבל התרופות ההומאופתיות, שלא כמו הרגילות, לא מציגות רשימת תכולה שאפשר לבקר ואינן מאושרות על-ידי משרד הבריאות, ומכאן נובעת הסכנה. בין ההומאופתים יש גם רופאים. ההנחה הרווחת היא שאם הם גם רופאים יהיה פחות מסוכן לקבל אצלם טיפול".
התכשירים ההומאופתיים מיוצרים מתמציות צמחים, רקמות ותאים של בעלי-חיים או מינרלים שונים, המומסים באלכוהול בריכוז גבוה. התמיסה המתקבלת נמהלת תוך כדי ניעור חזק של התמיסה לסירוגין. ההומאופתיה אינה נלחמת במחלה, אלא מעוררת את המערכת החיסונית של הגוף לשחרר את כוח הריפוי הטבעי הטמון בה ולסלק את המחלה בעצמה.
מטרתה לטפל בסיבה למחלה ולאו דווקא בתוצאה. אם מטופל סובל מפריחה, ההומאופתיה תחפש את הסיבה לפריחה ולא רק תנסה להעלים אותה. חיפוש הסיבה מתבצע על-ידי תהליך שנקרא "תשאול" - ראיון היכרות מעמיק שנערך לכל מטופל טרם טיפול. אם הפריחה נוצרה, לדוגמה, על-ידי טראומה, תינתן תרופה לטראומה שתטפל בשתי הבעיות: הנפשית והפיזית.
גאיסטוט ריקרדו אלברטו, רוקח והומואופת, אומר כי "קיים בציבור ערבוב של מושגים כאילו כל הרפואה המשלימה זה הומאופתיה. כשמישהו אומר לי שקנה תרופה הומאופתית בבית-טבע, הוא לא יודע על מה הוא מדבר, כי תרופות הומאופתיות ניתן לקנות על-פי חוק רק בבתי-מרקחת. "כשמישהו בא אלי לבית-המרקחת ומסביר לי שההומאופת שלו אמר לו לאכול או לא לאכול משהו, אני מבין שהוא היה כנראה אצל נטורופת (עוסק בתזונה בלבד - ג.ז.צ.) או אצל מישהו אחר העוסק ברפואה סינית. הומאופתיה לא מתעסקת בתזונה בכלל. ההומאופתיה גם לא מגיעה מסין אלא מקורה בגרמניה".
לדבריו , "אנחנו מטפלים בבן-אדם ולא במחלה, ובילדים מטפלים במה שמכונה הומוטוקסיקולוגיה: סילוק רעלים דרך תרופות הומאופתיות. הגוף, במשך הזמן, צובר רעלים שהוא עצמו מייצר ורעלים שנכנסים מבחוץ. באופן טבעי הגוף מסלק את הפסולת המצטברת בו, אבל כשקצב סילוק הפסולת מהגוף אטי מקצב ההיווצרות שלה נוצר עודף שלגוף אין דרך להיפטר ממנו בעצמו. על-ידי התרופות ההומאופתיות אנחנו נזרז את תהליך סילוק הפסולת. למה אצל ילדים זה כל-כך טוב? כי אצל ילדים לא הספיקה להיווצר כל-כך הרבה פסולת כמו אצל מבוגרים. כשהגוף של הילד יהיה נקי מכל הפסולת הזו, הוא יידע בעצמו להתמודד מול המחלות".
ג'סיקה ואיריס מרמת-אביב הן תומכות נלהבות של הטיפול ההומאופתי בילדים. בגיל תשעה חודשים החלה להתפתח אצל דנה, בתה של ג'סיקה, תפרחת חיתולים: אדמומית באזור הישבן והמפשעה שלא נעלמה עם השימוש בקרמים הרגילים. ג'סיקה החלה במסע מפרך בדרכי הרפואה הקונבנציונלית בניסיון למצוא מענה לתפרחת, שהלכה והתפשטה והפכה לכמעט כווייה.
"זה היה כל-כך מתסכל", היא אומרת, "שום קרם לא פתר את הבעיה, ובסופו של דבר אמרו לי שאין מה לעשות, זה יעבור מעצמו". בהמלצת חברה טובה פנתה ג'סיקה להומאופת המתמחה בטיפול בילדים. "זה היה כמו קסם", היא מתארת, "הוא נתן לנו תרופה שתוך יום פתרה את הבעיה". איריס מספרת כי הבת שלה, בת השנה וחצי, סבלה מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות. "אנטיביוטיקה אמנם פתרה את הבעיה, אבל לא רציתי למלא את הבת שלי כל כמה חודשים בתרופות, אז התחלתי בטיפול הומאופתי, שהיה יקר מאוד אבל הועיל".
ד"ר יהודית אחי-דרור, רופאה קונבנציונלית העוסקת גם בהומואופתיה, אומרת כי מנסיונה ההומאופתיה הקלאסית מטפלת בהצלחה במגוון רחב של מחלות ומצבים של חוסר איזון אצל ילדים, ביניהם דלקות חוזרות בגרון, באוזניים ובדרכי השתן, אלרגיה, אסתמה, כאבי ראש ותופעות עוריות שונות. כמו כן היא מציעה מענה למגוון של הפרעות בתחום הרגשי וההתנהגותי: הפרעות של קשב וריכוז, עם ובלי היפראקטיביות. לדבריה, "קיימים כאלפיים סוגי תרופות הומאופתיות שונות. לילדים תינתן לרוב תרופה באופן חד-פעמי, ואם התרופה תהיה מדויקת, היא תפתור את מכלול הבעיות כולן".
נא להמתין לטעינת התגובות
